ילדה שלי

[שבלולה מסטולה]

ילדה שלי

זה קצת מוזר, אני לא יודעת עדיין אם אני אוהבת או לא ילדה שלי כמה את יפה, ילדה שלי. קמטי צחוק מקשטים את עינייך. חיוכך לוחש לי סודות שיכרון. כמה את מקסימה, ילדה שלי. עינייך בוערות בכתום מטורף. גווני הכחול מתגנבים לשפתייך קיפאון. כמה את מתוקה, ילדה שלי. לחייך לוהטות באדום מבריק. ושיערך סבוך ופרוע שיברון. כמה את טיפשה, ילדה שלי. ידייך הקטנות מנסות עוד לגעת. נשימתך נעשית שקטה עילפון. ועכשיו, גם מילים שלא נאמרו ואולי בעיקר הן חונקות את גרונך הלבן ואת עוצמת עיניים. לילה טוב ילדה יפה.

 

[שמוצה]

אני אוהבת.

 

[Radio Joh]

...

אצילי, מקסים. ההתפתחות מצאה חן בעייני

 

[ילדה סתומה]

ולילה טוב לך, ילדה מוכשרת!

עצוב ויפה. מוואה.

 

[SomebodyElse]

אני מתלבטת קצת,

את כל השיר אהבתי כל כך, אבל הסוף לא הסתדר לי. אני חושבת שאני יכולה אפילו להצביע על זה, הבעיה היא בשורה האחרונה. היא פשוט... הורסת. אני לא חושבת שצריך להיפטר ממנה לגמרי, אבל אולי אפשר לשנות משהו בניסוח שלה או לחזק את המשמעות. ככה זה פשוט מחליש, לטעמי.

 

[שבלולה מסטולה]

הממ

חשבתי לשנות את 'יפה' ב'שלי' זתומרת 'לילה טוב ילדה שלי' יותר טוב?

 

[SomebodyElse]

כן../images/Emo13.gif

 

[1אריאדנה]

הכתיבה יפה, ובסך הכול כיף לקרוא,

אבל הבעיה העיקרית היא הבנאליות. הכתיבה לא מצליחה לחפות עליה. צריך לדעתי להוסיף אולי זווית מבט מענינת יותר, מיוחדת יותר ורגילה פחות. חוזרים כאן בערך אותם מוטיבים כמו ברוב הסיפורים\שירים בסיגנון ("ילדה יפה", "מקסימה", "נשימתך נעשת שקטה, "לילה טוב ילדה יפה"). אבל שוב, התיאורים באמת גבוהים בכמה רמות משירים אחרים שדומים לזה.