ילדה שלא אוהבת לאכול

ילדה שלא אוהבת לאכול

שלום רב הבת שלי בת שנה וחודש, לא אכלנית גדולה מטבעה. הבעיה שלנו מתחילה בכך שהיא התרגלה (כמובן שבאשמתי) לאכול בכיסא אוכל שלה מול הטלווזיה בקלטות האהובת עליה או שבמידה והארוחה כן מתנהלת במטבח אז היא חייבת להיות מועסקת בכל מיני שטויות - כלים שיש במטבח או כל מיני שמונצס אחרים וכל זה על המגש שלה בזמן הארוחה. במידה ולא יהיה לה משהו שיעסיק אותה היא פשוט לא תאכל! הפה תמיד סגור בהיכון לפני שינסו להציע לה משהו, גם כשהיא אוכלת תמיד תמיד צריך להאכיל אותה אחרת הכל עובר לריצפה. היא עדין בבית ורק בספטמבר שתהיה בת שנה וחצי תיכנס לגן, מעבר לכך שממש נמאס לי מהצורה האכלה הזו, אני גם לא יודעת כבר מה יהיה בגן, למי יהיה אכפת שם אם היא אוכלת או לא... אני ממש מתוסכלת מכך עם כל הסבלנות שלי אליה כבר נמאס לי יום יום לעבור את הטקסים האלו בכדי שמשהו יכנס לפה אשמח לעצות תודה
 

irisgh

New member
בגן היא תאכל בלי בעיה

רוב הילדים ש'לא אוכלים כלום', אוכלים בגן הרבה יותר טוב. גם כי זה בחברה, גם כי זה יותר מעניין, גם כי הם מחקים אחד את השני, וגם כי אין אמא-אבא-סבתא לעשות להם קונצים ושיחזרו אחריהם שעות בשביל ביס קטן..
 

פלגיה

New member
מסכימה מאוד

אני לא הייתי מתעקשת על אוכל, אלא אם יש צורך רפואי אמיתי בדל משקל נמוך או בעיות אחרות. ילד בריא - אוכל.
 
היא מאד רזונת, בכלל בתקופה האחרונה

היא גם היתה חולה הרבה זמן כך שהיא גם תקופה ארוכה לא עלתה במשקל מצד אחד אני מנסה לא להתעקש להיות קולית איתה ולזרום..."רוצה תאכלי לא רוצה אל תאכלי", אבל יש לי מאין הרגשה שהיא יכולה שעות על גבי שעות לא לאכול וזה כלל לא יזיז לה אבל ברגע שיהיה משהו שיעסיק אותה היא יפה מאד תפתח את הפה ותאכל.
 

פלגיה

New member
"רזונות" לא אומר הרבה

ואם היא היתה חולה הגיוני שלא עלתה במשקל. מה שמטריד הוא אם ילדה בת שנה שוקלת למשל 6 ק"ג, או שילדה לא היתה חולה ובכל זאת המשקל שלה בירידה. אם זה לא המצב - לא כדאי לריב על אוכל. חשוב יותר לחנך להרגלי אכילה
 

אור67

New member
זה תלוי בך.../images/Emo13.gif

הבנתי זאת על בשרי. מכירה את הסיטואציה, לא מזמן כתבתי כאן הודעה שהפעוט שלי בן שנה וחצי מתעל לאכול לבד. כשהחלטתי שאין אופציה אחרת(סוג של סידרת חינוך, אחרי שהבנתי שבמבה/וופל הוא וקורנפלקס הוא יודע ויכול לאכול לבד בחפץ לב) הרעיון מבחינתי מתחיל בהבנה שכשהיא תהיה רעבה היא תאכל.בלי צעצוע/סרט/שמונצס ושות. אולי היא לא תסיים את כל מה שבצלחת, בטח יכאב לך הלב והמצפון יחגוג.אבל בעיני זו השיטה. להחליט שמשנים את ההרגל הזה(כולה בת שנה וחודש...)ולעמוד בו בגבורה. לא קל בכלל, אבל עובד. האופצייה השניה(שגם לגבי היא תפסה), בספטמבר ,אם היא תרצה או לא היא תלמד לאכול כמו גדולה ,בלי גירויים, במסגרת מסודרת וברורה.(אגב, איך היא אוכלת אצל סבתא,או סתם כשאת לא בסביבה?) בהצלחה.
 

אור67

New member
צודקת../images/Emo9.gif

אז ככה. כבר למחרת, פשוט נעצתי את האוכל במזלג והנחתי על הצלחת, הוא פתח את הפה וחיה, ברוב הודו ורוממתו שאכניס את האוכל לפיו. בסופו של דבר הוא הבין שהוא צריך להחזיק את המזל ולהוביל את האוכל לפיו. דאגתי שזה יהיה האוכל הפייבורטי , כך שלא יהיה לו קל להמשיך ולהתעקש. כבר למחרת היה שיפור. כנ"ל לגבי פרוסה עם חומוס או כל דבר אחר, סנדוויץ' ביד.כמו גדול. כל כך התרגשנו.אבא ואמא. עדיין,אם אני רוצה שהוא יאכל כמות סבירה (לרוחי) אני עוזרת לו, או חותכת חתיכות קטנות ושמה לו ביד(קצת יותר מסובך עם פתיתים /אורז וכד', אבל לאט לאט) אז בגדול, כמו שכתבתי, ההחלטה שלי, בעקבות התמריץ שלכם(באמת הייתי צריכה לעדכן,לא יפה)עושים את השינוי.
 
לינלין ולאור

משהו שלמדתי מתוכנית טלויזיה (מסתבר שגם שם אפשר לקבל מידע מועיל מאוד...) ומאוחר יותר חיזקה את זה דיאטנית שיעצה לחברה שיש לה בן עם בעיות אכילה : חלק מהבעיה נעוצה אולי בצורת ההאכלה - ההורים מאכילים את הילד. שני הילדים שלכם הם כבר ילדים "גדולים" וכבר אוכלים אוכל של ממש ויכולים לאכול בעצמם, מצד שני הם ממשיכים לאכול את הארוחות שלהם לבד בנפרד משאר בני הבית. מה שלמדתי מהטלויזיה והדיאטנית הוא שילד צריך לשבת לאכול עם ההורים. כך הוא לומד מהם, מה שההורים יאכלו - גם הילד יאכל. שימו צלחת נידבקת לילד ותנו לו לאכול לבד מהצלחת (תוך כדי ארוחה משפחתית) כל פעם קצת. חלק יגיע לפה וחלק לריצפה מהר מאוד הילדה תלמד להפריד בין שעת אוכל לבין שעת הנאה חוץ מזה, זה קצת מוקדם אומנם למשחקי שליטה, אבל יכול להיות שאת משדרת לילדה לחץ בגין האוכל והיא עושה עליך מניפולציות... אל תתרגשי מזה שהיא לא אוכלת, שבי איתה לאכול, תתעסקי עם הצלחת שלך ותתני לה כל פעם קצת. בהצלחה
 
היי אור, כן אני ראיתי את ההודעה שלך

ובדיוק חיפשתי לראות אם היה איזה עידכון, אגב הוא כבר נכנס לגן? אני זוכרת שרשמת שאת מחפשת על גבול גבעתיים-ר"ג. ולגבי השדה שלי, אני יודעת פשוט איך ללכת איתה ולא מרימה כל כך מהר ידיים כמו האחרים, העניין הוא שכמו שכתבתי הפתרונות שלי לא היו נכונים ולכן אצלי היא אוכלת הכי טוב.
 

אור67

New member
זיו יכנס לגן בספטמבר.

עד אז, הוא עובר גיבושון
ב"איך ךאכול כמו גדול". כל כך מבינה את המקום הזה, אני כל כך פולניה בקטע הזה של האוכל שאיך אומרים it take's one to know one תחליטי שעושים שינוי.קודם כל. ותעדכני.
 
וכמובן למי שלא מכיר אותך שידע איזה

כוסית של הלייף את ורבע עוף. שמתי לב שרק כאלה "כמוך" מודאגות מאוכל
 

galia26

New member
רעיון לפתרון

תתחילי להגיד לה שהיא כבר גדולה ושבקרוב היא תקבל כיסא אוכל של גדולים כי היא כבר אוכלת אוכל של גדולים, תיצרי אצלה ציפיה לאותו כיסא, תלהיבי אותה וכעבור מס' ימים תביאי לה את הכיסא (כזה שמגביה), תעשו טקס, תפתחו ביחד את האריזהותשימי אותו ליד שולחן האוכל ותגידי לה שמהיום היא אוכלת ליד השולחן כמו שגדולים נוהגים לעשות... יכול להיות שבהתחלה יהיו סצינות אבל את צריכה להיות חזקה ולהמשיך להגיד לה שהיא גדולה ושרק ככה גדולים עושים. כמובן שתכווני את זמני הארוחות שלה כך שתאכל איתכם ותראה איך אתם אוכלים.
 
תודה, אבל ניראה לי שהיא עוד קטנה

להסברים על כיסא כמו של גדולים, אני לא מרגישה שהיא מבינה כל דבר שאני אומרת לה...סך הכל שנה וחודש.
 

לאה_מ

New member
והדבר העיקרי שהיא מבינה הוא

דוגמה אישית. ארוחות משפחתיות, בהן כולכם יושבים ליד השולחן ואוכלים בצותא הן דוגמה מצויינת. אין שום סיבה שילדה בת שנה תאכל לבד מול הטלויזיה - אלה הרגלי אכילה גרועים מאד.
 
../images/Emo45.gif מאוד ואין ספק שהיא מבינה

היא גם קרוב לוודאי מבינהשזה יוצר אצלך המון תגובות וזה לא פחות מעניין מלא לאכול...
 
למעלה