ילדה בכיתה ב'

ילדה בכיתה ב'

שלום, אני בת 24 אמא לשתי בנות, היום הייתי בים עם הבנות וחברות שלהן. אחת החברות, ילדה מקסימה בכיתה ב' נפתחה אלי וקיימנו שיחה ארוכה, שבה היא סיפרה (בבגרות מפתיעה) על הקשיים שלה שברובם קשורים לכך שהיא לא רואה את אבא שלה, שלא חי איתם. על כך שהיא מרגישה שאף אחד לא אוהב אותה . מה שזעזע אותי בעיקר היה שהיא אמרה שלפעמים בא לה לקחת סכין ולחתוך את עצמה. אני מרגישה שאני חייבת לעשות משהו, לעזור לה. יש לי חששות מלפנות לאמא כי אני לא יודעת אם זה עלול לפגוע בילדה באיזה שהיא דרך. מה לעשות? תודה על כל תגובה.
 

גרא.

New member
סיכונים מחושבים,לכמה דקות,שימשת מבלי משים

כפסיכולוגית לכל דבר עבור הילדה.שכנראה,לפי תכני השיחה ביניכם,זקוקה לאוזן קשבת, להבנה,תמיכה ואמפטיה.קשה להניח שאמה של הילדה אינה יודעת שהיא במצוקה.אפשר אולי מותר לשער,שהיא לא יודעת כיצד לעזור לה.את יכולה בלא הסוס לפנות לאם בכדי לשוחח איתה,וודאי שלא בנוכחות הילדה.אין כאן מעילה באמון,שכן אינך מטפלת של הילדה,ומאידך מאד יתכן שהיא השתמשה בה כאמצעי להעביר לאימה את רגשותיה.מה שחשוב הוא שתמצא, הדרך להציע לילדה עזרה נפשית.אם ע"י פסיכולוגית ביה"ס,לשכת הרווחה המקומית,או באופן פרטי.היא במצוקה קשה,בדומה לילדי גירושין רבים,ומתקשה להתמודד עם מצוקותיה.
 
תודה גרא על התגובה, שאלות נוספות

ברשותך... לגבי המעילה באמון... אני לא יודעת, אמנם אני לא מטפלת שלה כמו שאמרת, אבל מצד שני, אין כאן אמון בין בני אדם? אני אמא של חברתה והיא סומכת עליי כאדם. חשבתי אולי לדבר עם הילדה וליזום את זה שנלך יחדיו לדבר עם אמא שלה, אתה כותב לא לעשות זאת, למה? שוב, תודה רבה.
 

גרא.

New member
סיכונים מחושבים,יועצת בי"ס,והפסיכולוגית שלו,

הן שתי דמויות טיפוליות/חינוכיות שונות,עם תפקיד שונה שבחלקו לעיתים חופף.בכל בי"ס אמורה לעבוד פסיכולוגית חינוכית ,עובדת השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה/מועצה מקומית.בדרך כלל מגיעה לבי"ס יום בשבוע,לפעמים יותר/פחות.אפשר לפנות אליה או ישירות,ביום הגעתה או לשירות הפסיכולוגי החינוכי הממוקם במשרדי הרשות המקומית.לא מסובך לברר,גם לא מסובך להגיע.בכל מקרה זה שרות שכאמור הוא חינמי,ואין לשלם עבורו.
 

גרא.

New member
סיכונים מחושבים,הילדה בטחה בך ספרה לך,ולא

לאמה.אם תספרי לאם בלא הסכמת הילדה,היא עלולה לפרש את זה כמעילה באמון,ולא תסכים יותר לדבר איתך.מה שחשוב להבין זה מדוע הילדה לא מספרת לאמה,ועל זה לפי שעה לא עלית.אולי בשיחה נוספת.ללכת יחד ולספר לאם,רק בהסכמת הילדה.אלא שכלל לא בטוח שהיא תרצה בכך.או שבפגישה כזו היא לא תוכל להעלות את כל מה שמציק לה בצורה ישירה.לכן כדאי לשקול פעמיים פגישה כזו.
 
דיברתי עם יועצת בית הספר

היא הקשיבה לי ואמרה שבית הספר יטפל בעניין "כמו שצריך. אך אני עדיין מרגישה שיש לי אחריות כלפי הילדה, מה עוד אני יכולה לעשות? כדאי ליזום שיחה נוספת עם הילדה? או אולי לתת ליועצת לטפל בעניין וליזום שיחה נוספת עם היועצת "להתעדכן" בעוד כמה ימים? עזרת לי מאוד גרא
 

גרא.

New member
אפשר וצריך לסמוך על דבריה של היועצת,אבל לשמור

איתה על קשר כזה שיאפשר לך לדעת אם היא באמת פועלת כפי שהבטיחה.לגבי הילדה,כדאי להמתין כמה ימים,לעקוב אם אפשר אחרי התהגותה.בכדי להעריך איך היא מרגישה.ואם בא לה לדבר איתך כשאת תזמי את זה,למה לא?
 
למעלה