ייעוץ הנקה

[NewToBeMomFor2]

ייעוץ הנקה

רציתי לשאול מנסיונן של בנות הפורום מה אמור לקרות בייעוץ הנקה? אמורים להגיע לפעם אחת שהילד יונק כמו שצריך? אמורים להגיע לחוויה עקבית? אני קצת אובדת עצות וקצת על סף ייאוש. נראה לי שגם יועצת ההנקה שלי התייאשה ממני ומהבנות (ייאמר לזכותה אחרי שני סשנים אינטנסיביים של שלוש שעות כל אחד). אחת מצליחה לינוק אבל לא תופסת טוב את הציצי לא משנה מה ופוצעת אותי עד שכואב לי ואיני יכולה להניק יותר, השנייה מסרבת להתפס לציצי ורק אחרי מלחמות קשות כשנתפסת פעם ב אז מצליחה לינוק. בין לבין היא בוכה בהסטריה וזה לא נעים בכלל לאף אחד... בינתיים אני אמורה להשתמש בפטמת סיליקון, שזה די קשה לי ולא הולך לי עם הבנות. בנוסף פשוט לא נראה שהן לומדות משהו ואני לא בטוחה שאני לומדת. בקיצור, לא בטוחה אפילו מה אני שואלת פה, בעיקר רציתי לדעת איך זה היה אצל אחרות, האם עדיין יש תקווה (הבנות בגיל חודש), למה אני אמורה לצפות, ובכלל תובנות מאחרות... בנוסף בגלל מיעוט השאיבות שאני מצליחה לעשות בקושי יש לי חלב

 

[שיר לי שני]

היא בטח לא אמורה להתייאש

הפריוולגיה הזו שמורה לך. אם את מרגישה שעשית את המקסימום שלך, ונכון לך לוותר, זה לגיטימי. אני לא ויתרתי, ולקח לי חצי שנה בערך, עד שהן לקחו שלוק פה ושם. מבחינתי, גם זו הצלחה. ויתור מוקדם יותר, היה גורם לי להרגיש לא נח עם עצמי. מה שאני אומרת הוא, תחשבי בינך לבינך מה נכון לך ולבנות, אם תחליטי שאת ממשיכה במאמצים, כולנו פה נוריד כובע ונעזור לך למצוא יועצת שלא תוותר עליך עד שאת לא תוותרי. כמובן, יתכן שיש נתונים שאני לא יודעת, ושהיא חושבת מקצועית שנכון לך לעצור. במקרה כזה, היא היתה צריכה לדבר איתך בגילוי לב ולהסביר. מנין את בארץ?

 

[NewToBeMomFor2]

טוב, למען ההגינות, היא לא אמרה התייאשתי

אבל קיבלתי וייב כזה מהסשן האחרון (מה שגרם לי לפרסם את ההודעה), ואחרי זה משיחה משותפת הבנתי שאכן גם היא נתקפה קצת ייאוש מחוסר ההצלחה שנחלנו בסשנים. אני עוד לא מוכנה לוותר, להיפך, אני מאמינה שזה אפשרי (או רוצה להאמין). בדיעבד אני חושבת שהבעיה היא אחרת, נראה לי שהיא לא מסכימה עם החלטות אחרות שלנו בנוגע להאכלות וטיפול בבעיות שיש לבנות, ואולי זה מה שיוצר את התחושה הלא נעימה. בינתיים קבענו לחכות קצת ולשאוב ולראות שוב מה קורה. אני ממש מקווה שיצליח, כל כך רציתי להניק, ולפחות להיות מסוגלת לתת להן חלב שלי. כרגע הן אוכלות פורמולה כמעט בלעדית כי יש לי ממש מעט חלב וזה מאד מעציב אותי. אני מחיפה. אשמח לשמוע המלצות על יועצות הנקה באזור, אבל בדגש על מישהי שמתמחית בתאומים. לא כי הנקת תאומים היא מאד שונה (מלבד הצורך לשכפל את ההנקה), אלא כי הייתי שמחה שתהיה מישהי שתבין בדיוק מה עובר עלי ותהיה אמפטית לבחירות שלי ולקשיים. אני מניחה שפרסמתי פה את ההודעה כדי קצת להוציא קיטור, לאסוף מידע ולהבין בעצמי מה אני רוצה ומה מפריע לי. תודה על התגובה, ראיתי את הפוסטים שלך, לדעתי זה מדהים שחצי שנה לא ויתרת.

 

[שיר לי שני]

התייעצתי

עם שגית לב, יועצת ההנקה שלי. היא ממליצה על הדי הרפז. אני מוסיפה, כי חסר לי בטקסט הקודם שלי: אם תחליטי להמשיך, כולנו נסיר כובע ונתמוך בך בכל מה שנוכל. ואם תחליטי להפסיק, ותהיי שלמה עם זה, גם אז נתמוך בהחלטה שלך. רק את יודעת מה נכון לך ולהן!

 

[NewToBeMomFor2]

תודה

 

[נילולים]

שוב אני מגיבה

היי לך, משהו בי מאוד מאוד מזדהה איתך, אני ממש מרגישה שזה זורק אותי 5 חודשים אחורה. אז מנסיוני- כאשר הייתי בייעוצי הנקה ניסיתי להגיע למצב בו אני מצליחה לבד לחבר אותם בהדרכת היועצת. בהתחלה זה לא עבד אף פעם (לפעמים אפילו היועצות לא היו מצליחות לחבר..) אבל עם הזמן זה הלך והשתפר, למרות שהיו שוב נפילות, אבל היי- הן היו רק לצורך עליות! התחושה הזו שמתייאשים ממך/מהתינוקות מוכרת לי מאוד מהשהות בבית החולים לאחר הלידה, בפגייה ובתינוקייה. אני ממש הרגשתי שליועצות שם אין כוח בשבילי, להתמודד עם תאומים ועוד שניים שנולדו מוקדם מידי וקטנים מידי. זה היה כל כך מתסכל שפשוט התביישתי והפסקתי לבקש עזרה. כמובן זו הייתה טעות, הייתי צריכה יותר להתעקש, פשוט היועצות שם עובדות בלחץ מטורף ויש להן מלא מלא מה לעשות. אני יכולה להמליץ לך על יועצת מדהימה מאיזור הגליל המערבי, אני לא בטוחה שהיא מגיעה לחיפה אבל תנסי. שמה סיגל גולן הטלפון שלה הוא 052-8011155 היא יועצת הנקה מדופלמת עם מומחיות בתאומים גם מנסיונה האישי. והיא תמיד אמרה לי שירידות הן רק לצורך עליות והצליחה לעודד אותי בכל משבר שחוויתי- הקיצר אני חבה את כל ההנקות שאני מצליחה להשיג היום. אני מצרפת תמונה כדי שתביני שאני בשלב שלך לא הצלחתי לחבר את הבונבונים שלי אפילו, הם היו בוכים כל פעם שהייתי בכלל מנסה והנה אנחנו לפני שבועיים בטיפת חלב אחרי החיסונים כששניהם רוצים ציצי לניחום וזה כל כך טבעי ופשוט. גם אחותי הקטנה כל הזמן אומרת לי לאחרונה "את זוכרת איזה מלחמות היית עושה כדי להניק? איזה הזוי זה שעכשיו זה כל כך קל?" זה באמת הזוי, הדרך היתה ארוכה וקשה- אבל תראי כמה היא משתלמת

 

[NewToBeMomFor2]

ממש מעודד... תודה רבה!

ואיזו תמונה מקסימה. בקרוב אצלי

(הלוואי)

 

[נילולים]

אינשאללה

 

[הדר תאומים]

ייעוץ הנקה

הי אמא אני ממש שומעת את החוסר אונים שלך בין המילים. אני מנסה לחשוב מה לכתוב כמה דברים: יועצות ההנקה עובדות בצורה שונה אחת מהשנייה, כך שקשה לי להתייחס למה שקורה בביקור. יש יועצות שמראש קובעות ביקור אחד ואם צריך עוד אחד - קובעות ביקור שני. יש כאלה שמראש קובעות שני ביקורים. אני מאוד מסכימה עם מה שכתבה שיר לי - שהפריוילגיה להתייאש - היא שלך ולא שלה.. זה מאוד נכון. היועצת אמורה לעשות את העבודה שלה בלי להיות שיפוטית (מה שהבנתי מדברייך שהשפיע עליה קצת בגלל ההחלטות שאתם לקחתם בנוגע לגידול של הקטנים) - היא לא אמורה לשפוט את דרך החיים שלכם, רק לעזור בנושא ההנקה. היא יכולה לייעץ, לתת מידע אבל בוודאי לא להתייאש בגלל החלטה כזו או אחרת שלכם. אני חושבת גם שאם היא היגיעה למבוי סתום ולא מצליחה לעזור - וזה יכול בהחלט לקרות - עליה לבוא ולומר. הרי כולנו רק בני אדם, ולפעמים טועים, או לא מצליחים וזה בסדר - אבל צריך להודות בזה ולעזור לך למצוא מישהי אחרת שתוכל לעזור לכם. אני מצטרפת להמלצה על סיגל גולן. היא ותיקה מאוד, וגם אמא לתאומים גדולים בעצמה עם הרבה מאוד נסיון. גם הדי נהדר ותיקה ומקסימה (אבל לא אמא לתאומים בעצמה) - לא שזה פוסל אותה.. אם את רוצה עוד להוציא קיטור - אנחנו פה.. ספרי איך הולך שולחת לך חיבוק גדול

 

[NewToBeMomFor2]

קודם כל תודה רבה.

אני ממש מעריכה את התגובה, שעזרה לי מאד לקרוא אותה. תודה רבה על ההמלצות על היועצות. אני כרגע באיזושהי נקודת מפנה. החלטתי שאני עושה את המינימום שאני יכולה בנושא ההנקה ומנסה לא לכעוס על עצמי שלא עושה יותר ואראה מה קורה. ואם החלב ייגמר ולא יילך, אז זה מה יש, כנראה שזהו, נשברתי. לקחו הרבה דמעות שאגיע למקום הזה (בגלל ההנקה ובעיות נוספות שיש לנו עם הבנות), וכרגע אני מנסה פשוט לשרוד את זה ולראות מה קורה. אז אני במין "הולד"- מחכה לראות מה יקרה אתי ואיתן. מנסה כשאני יכולה להניק אותן, ואם הפטמות יכאבו שוב ולא ייפסק, אז אנוח, וחוזר חלילה, עד שאני מניחה שהחלב ייגמר ועתיד ההנקה "יוחלט" בשבילי. אני חושבת שגם היועצת וגם אני הגענו למקום של ייאוש במפגש האחרון, שזה מה שגרם לי לפרסם את ההודעה. תודה שהייתן כאן כדי שאוציא קיטור... בדרך כלל אני מהקוראות ולא מפרסמות, אבל באמת הייתי צריכה את זה, ובמקום שמבינים את הקשיים (בייחוד שכולם מסביבי כבר נשברו ואמרו לי לוותר). הלוואי שאוכל לפרסם פה עדכון שהכל הסתדר והולך טוב מתישהו בקרוב. ואם לא - אני מנסה להגיד לעצמי שזה מה יש, וכמו ששיר לי כתבה, סוג של זן והשלמה עם מה שיש (או אין). תודה.