יחס מטפלת בגן הילדים../images/Emo4.gif
שלום לכולן, כותבת כאן בפעם הראשונה, רוצה לדעת מה דעתכם, ואם ואיך הייתם ממליצים לי לפעול בנושא הבא: בתי בת כמעט שנתיים, ילדה חברותית, סקרנית, חייכנית,וגם עקשנית ואוהבת הכל בדרך שלה
היא התחילה גן בספטמבר, והיא הגדולה בקבוצה שלה. ההסתגלות היתה מהירה וחלקה יחסית, והיא הולכת לגן בהנאה וכשמגיעה הולכת למטפלות, מחבקת ומנשקת... אני בסה"כ רואה שטוב לה בגן ושהיחס שהיא מקבלת מצויין. גם באופן כללי אני מאוד מרוצה מהגן, מהגישה ומהמטפלות. ואיפה הבעיה
ישנה מטפלת אחת שגם בסה"כ נראית לי חמודה, אך אני כל הזמן מקבלת את התחושה שהיא לא כ"כ סבלנית. היא בחורה צעירה, בעצמה אמא לבן שנתיים וחצי, ונראה לי שהיא די עייפה מטיפול יומיומי בילדים...בשוטף אני מצליחה להתעלם מזה לגמרי, ומשכנעת את עצמי שיש סביבה עוד מטפלות שנותנות לה חום ואהבה וסבלניות כלפיה. לדוגמה- אני אף פעם לא רואה אותה יושבת עם הילדים, משחקת, מספרת סיפור...ואת כל שאר המטפלות אני רואה תמיד עושות זאת ובאהבה רבה....ולכן אני יכולה לחיות עם זה בשלום. יחד עם זאת יצא לי לא פעם להיות עדה לתגובות שלה כלפי ילדים שלמשל חוטפים צעצוע או מוץ, ותגובתה בעיניי קצת מוגזמת ולא סבלנית מבחינת טון הדיבור וכו'... מה שבעיקר קשה לי איתו, זה שהיא מעדכנת אותי על דברים שקשורים בילדה שלי. למשל יום אחד שבאתי לקחת אותה בצהריים (היא בגן עד 13:00) היא אמרה לי בטון די עייף "תגידי מתי היא קמה היום? היא כנראה עייפה כי בשעה האחרונה היא ממש נודניקית"....
בואו נגיד שאני עוד יכולה לעבור בשקט על השימוש במילה "נודניקית" בזמן שהיא תיארה לי את הסיטואציה (למרות שלא ממש...המילה הזו ממש לא במקום בעיני). אבל אני ישר מנסה לחשוב מה עומד מאחורי התבטאות כזו ומה זה אומר על היחס שלה לילדה בשעה האחרונה (שוב, בעיקר בגלל שהיא מצטיירת בעיניי כחסרת סבלנות). דבר נוסף, היא אמרה לי באחד הימים: "היום היא הייתה ממש עצבנית. היא כל הזמן חטפה צעצועים ולא נתנה לאף אחד להתקרב לצעצועים שלה...וכל מי שהתקרב אליה חטף!"...ועוד כמה. עכשיו, אין לי בעיה עם כך שהיא מעדכנת אותי, חשוב לי שהיא מעדכנת אותי כי אני נוהגת אח"כ לדבר בגן ע הילדה על דברים שהיו בגן... אלא שהיא עושה זאת בצורה שכאילו באה אלי בטענות, ויותר גרוע מכך - כאילו באה לילדה בטענות. נשמע כאילו זה ממש בלתי סביר בעליל שילדה בת שנתיים תתנהג כך לפעמים...הרי גם היא חוזת לי פעמים רבות עם נשיכה או מכה או שריטה...לא נעים אבל אני מקבלת את זה כחלק מהגיל. אני כמעט מוצאת את עצמי מתנצלת בשם הילדה...
. כשהיא לא פסקה "לבוא בטענות" אלי לא נותר לי אלא לומר שזה חלק מהגיל ויש תקופות כאלו...נו באמת, אני צריכה להגיד לה את זה?? בקיצור, כתבתי הרבה, ואשמח מאוד לדעת מה דעתכם. האם אני מגזימה? מה עלי לעשות? אני חוזת ומדגישה שאין לי בעיה באופן אישי עם הדברים, אלא שאני מוטרדת מאיך זה גם מאפיין את אופי ההתנהלות של המטפלת בגן.
שלום לכולן, כותבת כאן בפעם הראשונה, רוצה לדעת מה דעתכם, ואם ואיך הייתם ממליצים לי לפעול בנושא הבא: בתי בת כמעט שנתיים, ילדה חברותית, סקרנית, חייכנית,וגם עקשנית ואוהבת הכל בדרך שלה