יחס החרדים ליום השואה (ynet)

יחס החרדים ליום השואה (ynet)

הזיכרון החרדי הרב בר-חיים. "אבא שלי היה מנשק אתכם" אבא דונר. "יש ציונות ויש חילוניות" "האחריות על עולם התורה עלינו". צילום: ישראל ברדוגו לימוד תורה באודסה. צילום: ישראל ברדוגו "אנחנו מצבות חיות" נכון, הם לא מתחברים לצפירה - "הרוב עמדו כדי למנוע חילול השם", אבל החרדים חיים את השואה בכל יום מחדש. איך ציינו את יום השואה חיילי הנח"ל החרדי, איך היא משפיעה על ריכוזי החרדים בחו"ל וגם: מיהו ציוני אמיתי? נטע סלע פורסם: 16.04.07, 14:57 "החרדים לא צריכים את יום השואה פעם בשנה כדי לזכור את מה שהיה. אצלנו בכל בית, אין משפחה שאין בה ילדים שלא נקראו על שם הסבא או הדוד, האחות או האמא שנרצחו בשואה. בכל בית ובית הילדים הם מצבות חיות. אנחנו חיים את השואה כל יום מחדש", כך עונה העיתונאי החרדי ישראל גליס לאלו הקובלים על החרדים שלא נוהגים לעמוד בצפירה ולקחת חלק בטקסי הזיכרון הממלכתיים. * קריאה: הכריזו על "צום השואה" לנוכח האובדן הבלתי נתפס של המיליונים, שהיו לפנים מאות קהילות תוססות וחיות, מנסה עד היום היהדות החרדית להשתקם. אולם בשנים האחרונות, העוינות שבין הציבור החילוני ליהדות החרדית על רקע תפיסות העולם שונות, מפנה מקום לרצון לחלוק את הכאב ביחד ובכבוד. רשת התקשורת החרדית "עדכן" למשל, שיגרה היום, 10 דקות לפני צפירת הזיכרון, הודעה למנוייה אשר תחילתה ציטוט ממסכת יומא: "מי שיש חילול השם בידו, אין לו כוח תשובה". המשך לשון ההודעה כלל בקשה: "כל ציבור יראי השמיים הנמצאים במקומות ציבוריים מתבקשים לעמוד דום כדי שלא לפגוע חס וחלילה ברגשות יהודים אחרים"."אני זוכר איך אבא שלי, שהיה יוצא אושוויץ, היה מספר לנו על היהודים שביקשו 'אל תשכחו להגיד עלינו קדיש'. הקדיש שלנו הוא מדורי דורות", כך אומר הרב מאיר בר-חיים, ממייסדיו של גדוד הנח"ל החרדי "נצח יהודה". את הדברים הוא אומר לאחר שהשתתף בטקס יום הזיכרון לשואה לכ-100 חיילי הגדוד הנמצאים בשנת משימה. בטקס עצמו, שנערך במתכונת צבאית, החיילים החרדים עמדו דום בצפירה והרב בר-חיים נשא את תפילת "אל מלא רחמים" לאחר מכן העביר להם שיעור מתוך לימוד משניות. מדבריו ניתן לשמוע על תפיסה חדשה שהחלה מתפתחת בשנים האחרונות ביחסה של החברה החרדית למפעל הציוני וכיצד הם רואיםעצמם כחלק ממנה. "לימוד המשניות, זו הגבורה שאנחנו מבטאים אותה ביום הזה". "תמיד חיינו בתחושה שצריך למצוא את ההבדלים בינינו ובין הציונות החילונית", הוא מתווה את שינוי הגוון התפיסתי, "היום אנחנו מחפשים מה המחבר בינינו". המאחד הוא כמו תמיד לאורך ההיסטוריה היהודית, הוא הטרגדיות שבסופו של דבר משותפות לכולנו. "כשיש פיגוע חס ושלום", אומר בר חיים, "אותו מתאבד ארור לא מבחין בין אלו עם הכיפות לבין אלו שאינם חובשי כיפה". לאחר הטקס, בעת שישב ושוחח עם החיילים, סיפר להם בר-חיים כיצד אביו היה קומץ את אגרופו וזועק: "לא זכיתי לראות נקמה בגרמניה". "הם החיילים, הם הנקמה של אבא שלי", אומר בר חיים. הוא מספר כיצד אמר לחיילים כי "אם אבא שלי היה רואה אתכם כאן היום עם המדים הוא היה נושק לכל אחד ואחד ממכם. זוהי נקמה למען העם, ולא רק בגרמניה, אלא כנגד כל משתפי הפעולה ועוצמי העין". מה עושים חרדים בחו"ל? את השפעותיה של השואה ניתן לחוש גם ביחס של היהדות החרדית בארץ ומחוץ לישראל. רק בפסח האחרון למשל, תרמו יהודים אמידים מארה"ב ואירופה, "מיליונים, מיליונים, מיליונים", מנסה להעריך מנכ"ל ועידת רבני אירופה, הרב אבא דונר את היקף התרומות. "הממשלה קיצצה הרבה מהקצבאות", הוא מסביר, "ויש משפחות של אברכים עם שישה, שבעה, ותשעה ילדים, וזה מאוד קשה. בגלל אנחנו בחו"ל מרגישים צורך לעזור. מרגישים אחריות להמשך קיומו של עולם התורה". דונר המתגורר בשכונת גולדרס-גרין שבלונדון רואה מנקודת מבטו בפולמוס שבין התנועה הציונית לתפיסת החיים החרדית, דווקא את ניצחון האורתודוכסיה. למעשה, זה אפילו יותר מורכב, כי דונר, כמו חרדים רבים כמוהו, חשים כי הם הציונים האמיתיים כיום, משורש המילה "ציון", ואילו הצד שכנגד, "זה לא ציונות, זה סתם חילוניות" את ההוכחה לצדקת דבריו הוא מוצא דווקא בקשר שבין שיעורי ההתבוללות בקרב היהודים בחו"ל ובין התגברותה המתמדת של האנטישמיות באירופה. לדבריו, אם בעבר בן של יהודי חילוני מלונדון היה מתחתן עם גויה, "אז היו יושבים עליו שבעה", הוא אומר. "היום זה כבר לא קיים", מוסיף דונר, "יכול להיות אפילו כהן אבל כל הילדים שלו גויים וגם הנכדים שלו כולם גויים ואין להם קשר לעם ישראל". לטענתו, "כל אותם ציונים משכילים שבאו מרוסיה ופולין ולא היו דתיים, אלא חילונים 'להכעיס' וחשבו שאם הם יהיו מודרניים אז זה יגן עליהם מפני אנטישמיות. כך הם חשבו אבל זה לא עזר שום דבר". כמו רבים מהיהודים המתגוררים באירופה כיום, אף הוא חש באיום האנטישמי המתגבר בשנים האחרונות. הוא מספר על משפחות אברכים רבות המגיעות להתגורר בישראל, אך לא מטעמים אנטישמיים, אלא מטעמים של חזרה לציון. מבחינתו הלקח החשוב ביותר שצריך להיות לעם היהודי מהשואה הוא ש"אנחנו צריכים להיות מוכנים. כשמשהו כזה מתחיל אז צריך יהיה ללכת לארץ ישראל".
 
תגובה לענין!!

החרדים לא משתתפים בטקסים בגלל שהם נוגדים את רוח ההלכה , לדוג'- אסור לשמוע אישה שרה, אסור לשמוע מוזיקה בימי העומר, יש עירבוב בטקסים האלה! החרדים לא עומדים בצפירה בגלל שזה מנהג גויים וזה גורם צער לנשמות הניפטרים, לכן אומרים עליהם קדיש וביום השואה כל החרדים לומדים משניות לעילוי נשמת הניפטרים!( "משנה" בהיפוך אותיות "נשמה- ולכן מיכאן אנו למדים שלימוד משניות גורם נחת לנפטר). לא שלחרדים יש משו נגד יום השואה או נגד הניספים בשואה, פשוט הם הולכים לפי ההלכה , והצורה שבה מדינת ישראל מנציחה את הניספים הוא לא לפי רוח ההלכה , וגם גורם צער לנשמות הניפטרים ועושה ההפך מן המטרה של הנצחתם כיהודים. נקודה למחשבה לכל המקטרגים.......
 
למעלה