אין עמדה כזאת.
לא מספיק שההעסקה תהיה על בסיס קבוע כדי שייקבע שיש יחסי עובד ומעביד. צריכים להתקיים עוד דברים כדי שייקבע שיש יחסי עבודה. אין גבול ברור שניתן לקבוע בוודאות מתי מתקיימים יחסי עבודה ומתי לא. זה תלוי בקיומן של כל מיני אינדיקציות, ובדרך כלל, במקרים הגבוליים, לא ניתן לדעת מראש מה ייפסק.
יחסי עובד מעביד נקבעו בפסיקה
על סמך אוסף גדול של קריטריונים שחלקם מצביעים לכוון של יחסי עובד מעביד וחלקם מצביעים לכוון של עובד עצמאי. כשם שהעסקה באמצעות חשבונית איננה מונעת קיום יחסי עובד מעביד, כך גם העסקה קבועה איננה הופכת זאת אוטומטית לקיום יחסי עובד מעביד. מה שחשוב זה בדרך כלל המחויבות של העובד באופן אישי למעסיק. למשל - עובד שאיננו רשאי לעבוד אצל מעסיקים אחרים - יגדלו סכויו להחשב כעובד. עובד- המחויב למצוא מחליף במקרה של העדרות בגלל מחלה או חופשה, יגדלו סיכויו להחשב כעצמאי. אבל גם קריטריונים אלו אינם חד-משמעיים ורק צרוף של כלל הנתונים לגבי מקרה ספציפי ולעיתים החלטה מקרית של בית הדין יקבעו את קיומם או אי קיומם של יחסים אלו.
