יחסים עם יצאנית

[fusion2]

יחסים עם יצאנית

שלום יש לי שאלה שאוכלת אותי כבר מספר שנים. לפני קצת יותר מ-5 שנים קיימתי יחסי מין אנאליים עם זונה, ללא קונדום. לא יודע למה עשיתי את זה אז. זו הייתה למעשה הפעם היחידה שהייתי עם זונה או שבכלל קיימתי מין לא בטוח. העניין נמשך מספר דקות. כנראה שנדבקתי ממנה בזיבה ובקונדילומה. השאלה שלי היא כזו- אומרים שקיום מחלות מין אחרות מעלה באופן ניכר את סיכויי ההדבקות. הייתי רוצה לדעת מדוע? הזונה ההיא הייתה רזה מאד, כנראה נרקומנית, והשתעלה כל הזמן. נבדקתי לפני מספר ימים, התשובה בינתיים לא מגיעה, והלחץ העז שאני חש במשך 5 שנים מכריע אותי לחלוטין עכשיו... הייתי רוצה לדעת מה הסיכויים שנדבקתי ממנה באיידס, אם אכן היה לה? האם ניתן לראות אינדיקציה כלשהי לתחילת המחלה בבדיקות דם רגילות? לכל מי שיוכל להרגיע אותי, רק במעט... תודה מראש.

 

[fusion2]

סיפור קצר

יש לי משהו שאני חייב לפרוק מעלי, לפני שאני מסיים את מערכת היחסים הפורה שהייתה לי עם הפורום הזה במהלך ה(לפחות) שנה אחרונה. ואולי, ילדות וילדים, תלמדו מזה משהו. אז קודם כל- בהודעה למעלה תוכלו לראות מה בדיוק הייתה הבעיה שלי. זה קרה לפני 5 שנים. 5 שנים אני נושא את החרדה הזו, שהלכה והתגברה בשנה האחרונה לכדי פוביה וכמעט לכדי שיתוק. סוף סוף עשיתי מעשה והחלטתי להיבדק- רק כי הגעתי למצב שבו החרדה מכל פצעון על היד או שיעול של שבועיים הייתה כל כך קשה, שהייתי מוכן לקבל גם גזר דין מוות לטווח הארוך, ובלבד שלא אמות עכשיו. הייתי בטוח עד כמה שאדם ראציונלי (ולא טיפש, לפחות לא קלינית) יכול להיות בטוח, שנדבקתי. האינטרנט במובן מסויים הוא ברכה; הידע הוא עצום, ואם תתעניין מספיק תוכל לדעת המון. אולם במובן מסויים, האינטרנט הוא קללה. כל סימפטום אפשרי של המחלה מצאתי בעצמי, בשיא הראציונליות, וחלק מהסימפטומים פשוט פיתחתי לעצמי תוך כדי חרדה (לא כל כך קשה לתפוס לעצמך חום אחרי חרדה משתקת ומטורפת משך חודשיים, תאמינו לי). ביום שישי ניגשתי ועשיתי בדיקה. למה היה כל כך קשה, אתם שואלים? לא רק הגוף שלי היה על המאזניים, אלא גם גופן של שתיים שהיו מאד יקרות לי במהלך 5 השנים האחרונות, אחת מהן יקרה לי יותר מחיי כבר עכשיו. על כך שעשיתי איתן מה שעשיתי, בלי קונדום (ותוך, כמובן, מערכת יחסים) ומתוך הדחקה, ובכך סיכנתי גם את חייהן, לא אסלח לעצמי לעולם. הייתי פסע אחד מלהיות, אולי, רוצח. יצאתי שלילי. נולדתי מחדש. חמש שנים של חרדה הפכו פתאום ללא רלוונטיות. לפחות שנה של שיטוטים בפורומים, אתרי רופאים, פורומים, דוקטור'ס, אינפומד, אתרים לבדיקות דם (!!!), וקריאת ההסטוריה של הפורום הזה מתחילתו ועד סופו בתקווה לגלות זיק של תקווה, אם נדבקתי או לא, ופשוט, לאחר שהבנתי את הסיכוי, סתם מתוך אובססיביות- נעלמה לה כאילו לא הייתה. בטח תחשבו לעצמכם שמדובר באיזה אדם חרדתי שלא יוצא מהבית, טיפוס נוטה לפוביות וקצת מטורלל. אולי אתם צודקים. אבל אף אחד לא היה מגלה את זה מלהסתכל עלי- אני עובד במשרד עורכי דין גדול, נראה שמח מתי שצריך ועצוב מתי שלא- בקיצור, סתם אחד, נו. אבל בתוכי חי משך 5 שנים הנגיף הזה, החרדה, שהוא, לפעמים, לא פחות גרוע. אני יודע שיש פה עוד לא מעט כמוני, קוראים פאסיביים, שפשוט מתים מפחד. אני יודע שהם הריצו ומריצים לעצמם את כל הסרטים האפשריים בראש. אני יודע שיש כמה שבטוחים לגמרי שהם לא רק נשאים, אלא גם חולים במצב מתקדם. תלמדו מזה. לכו להיבדק. החרדה פשוט לא שווה את זה. ואם כבר, שייצא משהו טוב מההיכרות ה(מאד) עמוקה שלי את הנושא- אחרי שקיבלתי את התוצאה הרמתי תרומה נאה לוועד למלחמה באיידס, שצריך את זה. אצלי בבנק יש חור ענק, אבל מה שיכולתי לתת- נתתי. בנוסף, ביקשתי להתנדב שם. אני מקווה שימצאו בי תועלת. ולג'וני: ההתמודדות שלך והאנרגיה שאתה משרה על כולם נהדרת. אתה בעצם אחת הסיבות העיקריות לזה שנבדקתי, כי עכשיו אני יודע שמי שנשא יכול לחיות את החיים שאתה חי, חיים של תרומה ושל עשיה, ופשוט- כפי שזה נשמע- חיים טובים ומלאים. מהפורום הזה אני נפרד (הייתי בעיקר קורא פאסיבי...), אבל אני מאחל לך בהצלחה רבה. פרופ' רשפון- לא כל שכן. אתה עושה כאן עבודת קודש. תודה, שלום- ולא ממש להתראות. נ.ב, ג'וני: אם אתם צריכים מתנדבים, ו/או עזרה, נא לפנות אלי בפרטי, נחליף מיילים ונדבר.

 

[Jony Jerusalem]

בהצלחה ידידי

שמח לשמוע שכך הדבר, אם יהיה צורך אבקש את עזרתך והעיקר כייף לשמוע כי נולדת מחדש ג'וני

 

[כלבה אמיתית 17]

מדהים

זה ממש נכו מילה במילה הסיפור הזה והחרדה היא ממש אמיתית

 

[sharavit]

אני בחרדה

קיימתי יחסים בחו"ל לפני חצי שנה, עם גבר ז, בלי קונדום אני ממש מלאה בחרדות ללכת לעשות בדיקה. שמה הבדיקה תיהיה חיובית חרב עלי עולמי.

 

[fusion2]

לכי להיבדק, זה לא שווה את זה

אם את בחרדה אחרי חצי שנה, תארי לעצמך מה יקרה אחרי שנה או שנתיים. מהחרדה ניתן להתעלם לתקופה מסויימת, אבל כמעט תמיד מגיע השלב שבו חוטפים חום או איזה כתם על העור, או כל שטות יומיומית אחרת, והמערבולת רק מתגברת. לכן, לכי להיבדק. הסיכויים להידבק ממגע מיני חד פעמי הם נמוכים מאד, זו עובדה. לא שווה לעבור תקופות קשות, במיוחד תקופה כה ממושכת כפי שאני עברתי. את הסיפור הזה כתבתי כאזהרה; החרדה יכולה להשבית את החיים הרבה יותר מן המחלה עצמה. בהצלחה

 

[Musi© Gi®l]

../images/Emo79.gif הגיון בריא אומר../images/Emo15.gif../images/Emo18.gif

ש- זה שתתכחשי לעיניין- לא יעלים את האפשרות שיש לך מחלה. כל עוד לא תבדקי, לא תעשי דבר- במידה ולא נדבקת, תחיי בחרדות לשווא. במידה וכן- לא תתחילי את הטיפול, ותפחיתי את סיכוייך לחיים ארוכים. לעומת זאת- אם תיבדקי, ובדיקה תצא שלילית- תרגישי הקלה, החרדות ודאגות יעלמו ותוכלי להמשיך בחייך. ואם חס וחלילה נדבקת, תוכלי לקבל טיפול, שיעריך את חייך. איידס אומנם מתפרש כמוות, אבל לרוב זה מוות רחוק. מחר את יכולה להידרס על ידי מכונית, להתפוצץ בפיגוע, להיקלע לשריפה, לגלות שיש לך גידול ממאיר במוח, וכו'... חיים עם המחלה הזאת, כמה שהיא נוראית, והמוות תמיד עורב באיזה פינה חשוכה..חיים איתה די הרבה. לא יחרוב עולמך.

 

[fusion2]

מי שמפחד, אני מוכן לעזור

ניתן לפנות אלי בפרטי, באמ אס אן, טלפון או כל דרך אחרת. אני מוכן ללוות לבדיקה, לעזור, לדבר ולמעשה כל דבר שידרש כדי שאחרים לא ייאלצו להתמודד עם החרדה והבדיקה לבדם, ולתקופה ארוכה, כפי שקרה לי. אשמח לעזור בכל דרך אפשרית.

 

[toty22]

אמאל'ההההההההה

מי בכלל הולך לזונות????????????

 

[קספיאן]

אם אפשר לשאול

ראשית, ברכותי על כך שהבדיקה יצאה שלילית. רציתי לדעת, ואני לא מעביר ביקורת, אבל מה גרם לך לקיים מין אנאלי עם יצאנית נרקומנית ללא אמצעי הגנה? הרי ודאי ידעת את הסיכונים הטמונים בכך? ולמה חיכית 5 שנים לעשות את הבדיקה? כפי שאתה מתאר, החרדה היתה בלתי נסבלת, למה פשוט לא נבדקת ישר?

 

[יוני טיגריס]

זה לא נבע מתוך מחשבה רציונאלית

אני הולך להיבדק כל חצי שנה, כמו שהולכים לרופא שיניים. למה כולם כל כך לחוצים מאיידס? מתאונות דרכים מתים יותר אנשים, ובכל זאת כולם נוסעים בפראות.

 

[fusion2]

תראה,

שאלה מצויינת. 1. שהזין עומד השכל לפעמים בתחת. ידעתי באותו רגע שמה שאני עושה יש בו סיכון, אבל אני זוכר שפטרתי את המקרה באותו לילה כמקרה שקשה להידבק ממנו משום שחשבתי שצריך מגע של דם בדם, ולא ראיתי על עצמי שריטות. כמובן שמאז למדתי שניתן להידבק גם ללא דימום (דרך ראש הפין וכן הלאה). כמובן שזה עדיין היה דבר מטומטם לעשות. אני יכול פשוט לייחס את זה לטפשות רגעית, משום שזה לא קרה לפני כן ולא קרה אחרי כן (למעשה, לא הייתי אצל זונות לפני זה או אחרי זה), ואם אני מסוגל לעשות כזו שטות, כל אחד יכול. אז קודם כל צריך להזהר מזה. הדברים אמורים בעיקר לבני נוער, בעיקר משום שסקרים מוכיחים שאחוז גבוה מלקוחות של יצאניות הם נערים מתחת לגיל-17. 2. למה 5 שנים? החרדה לא הייתה קונסטינטנטית כל הזמן הזה, כמובן. היא הלכה והתגברה עם הזמן. יש נקודת זמן שבה חרדה ראציונלית הופכת לאט לאט לפוביה, ולתופעה הזו ניתן לשים לב בעיקר כאשר מיחסים קשר סיבתי לתהליכים שלא קשורים זה לזה בגלל ההקשר החרדתי (למשל, הייתי עייף שבוע, הייתי לי פריחה ביד, השתעלתי שבועיים). התהליך הזה לא קרה מיד. 3. בנוסף, החרדה מפני הבדיקה מובנת לחלוטין בעיקר בגלל ההשלכות מסביב- אחת הסיבות לפחד להיבדק זה מה נאמר למשפחה, לחברים, גם בגלל התחושה שעכשיו לא אוכל לבצע פעילות נורמלית (כגון להתחתן, להביא ילדים), וגם בגלל שאיידס זו מחלה מהיחידות למעשה שלא נותנת שום תקווה להחלמה. אולי לא כל התחושות האלה נכונות לחלוטין, אבל זה מה שאנשים מרגישים, וזה מה שאני הרגשתי. בקיצור, החיים משתנים מן הקצה אל הקצה בשניות. לכן אני מסוגל לחלוטין להבין אנשים שמעדיפים אולי להדחיק מאשר לקבל את הבשורה. ד"א, ככל שהזמן חולף החרדה מתגברת והפחד להיבדק גדול יותר. לכן, להיבדק ולהיות רגועים, אל תיכנסו למערבולת שבה אני הייתי. בהצלחה

 

[ebony]

מכירה את ההרגשה...

סחבתי את ההרגשה הזאת משהו כמו שנה אחרי מערכת יחסים שהייתה לי... כל כך פחדתי להבדק אבל בסוף קמתי ונבדקתי ואני שמחה על השנייה שעשיתי את זה

והכל באמת בזכות הפורום שנתן לי אומץ וכוח

הבדיקה יצאה שלילית ובאמת שהחיים אחרים אחרי שנבדקים. חושבים על כל העיניין שוב, מנתחים. אצלי זה לא היה ממש מחוסר ידע זה היה פשוט מקונדום שנקרע ונכנסתי לסרטים מזה בטירוף ואני מודה כל יום על זה שעשיתי את הבדיקה וגיליתי שהכל בסדר

תודה

 

[cortex]

מסכים איתך ב100%

חייבים להיבדק לא שווה את ה"pause" בחיים פשוט לא שווה