יזהר אשדות פוגע ברגשותיהם של פצוע פיגוע
סטטוס כואב ומזעזע של פצוע פיגוע בעצמונה בתגובה לשירו של יזהר אשדות:
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.10.12 בשעה 21:59 בברכה, שומרוני
הסטטוס הבא נכתב על ידי בוגר מכינת עצמונה שבה התרחש פיגוע קשה מאוד.
מחבל חדר ליישוב ורצח חמישה בחורים. בפיגוע נפצעו 23 מתוכם חמישה במצב קשה.
הנרצחים: טל קורצווייל מבני ברק; אשר מרקוס מירושלים; אריאל זאנה מירושלים; ערן פיקאר מירושלים; ואהרון קרוגליאק מבית אל.
"שנים נמנעתי לספר באופן מפורש על החוויה הממש לא נעימה הזו.
חבל שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. חבל. הייתי לוקח אותך יזהר - 10 וחצי שנים אחורה
למכינה הקדם צבאית בעצמונה בה למדתי בהיותי בן 19.
היית נמצא איתי ב07/03/2002 באחת עשרה בלילה בו חדר לשטח המכינה מחבל- אחד מהמסכנים
האלו שהיינו מן הסתם מתעללים בו מתוך "עניין של הרגל".
היית רואה איך הוא זרק רימון לתוך החדר של אריק, אח וחבר אמת – ש"בעניין של הרגל" שמע
מוזיקה להנאתו.
אחרי זה גם היית רואה את הגופה שלו או מה שנשאר ממנה – חרוכה לחלוטין - כשביקשו גם ממני
לנסות לזהות אותה.
היית רואה איך הוא רץ בין חדרי המגורים, יורה באריאל ובערן למוות ללא רחם וזורק רימונים לכל
עבר.
היית רואה את אשר מנסה לברוח ממנו ללא הצלחה ומתמוטט לאחר שרוקן עליו ההוא מה"ענייין של
הרגל" קרוב ל2 מחסניות.
היית רואה איך הגיע הרוצח לחדר השיעורים, יורה פנימה וזורק רימונים כשקרוב ל50 חברים ישבו ולמדו – מתוך "עניין של הרגל",
רוצח את טל ופוצע עוד כ30 חברים.
היית שוכב על הרצפה יחד איתנו בתוך חדר השיעורים, משתין במכנסים, בוכה ומחכה למותך.
היית מפחד שהמרצח ימצא אותך מהרעש שהביצים שלך עושות כשנקשו זו בזו מרוב פחד.
היית נושף בחוזקה לריאות המחוררות של חבריך ושאולי כך יקומו לתחיה.
היית מעמיס שני חברים על הכתפיים כדי להחיש את פעולות החילוץ.
היית סוחב את הצלקת הנוראית הזאת כל ימי חייך, מתעורר בלילות מסיוטים, מבוהל ושטוף זיעה,
נמצא בפוסט טראומה קשה לכל ימי חייך, סובל מבעיות קשב וריכוז, בעיות זיכרון, בהלה מכל רחש קטן – איך לא - מתוך "עניין של הרגל".
לצערי הזמן לא יחזור אחורה.
לצערי גם אתה תישאר אוויל עד שלא תחווה על בשרך דבר איום ונורא שכזה- ואני ממש לא מאחל לך.
אז לפני שאתה מצר על אויביך, חשוב על העם שלך, אלא אם אתה לא אחד מעימנו/מעמנו.
במקומות אחרים לבוגדים כמוך היה מגיע מוות בתליה בכיכר העיר - והשארת הגופה לתיאבון העורבים - מתוך "עניין של הרגל".
אך אנו יהודים רחמנים בני רחמנים, משרתים בצבא ההגנה(!!!) לישראל וכשבא עליך אויבך- השכם מיד להורגו.
אני לא מצדיק התעללות בחפים מפשע, אך תבדוק טוב טוב לפני שאתה יוצא בהצהרות מי הוא זה שעושה דברים מתוך "עניין של הרגל"."
סטטוס כואב ומזעזע של פצוע פיגוע בעצמונה בתגובה לשירו של יזהר אשדות:
ערכתי לאחרונה בתאריך 15.10.12 בשעה 21:59 בברכה, שומרוני
הסטטוס הבא נכתב על ידי בוגר מכינת עצמונה שבה התרחש פיגוע קשה מאוד.
מחבל חדר ליישוב ורצח חמישה בחורים. בפיגוע נפצעו 23 מתוכם חמישה במצב קשה.
הנרצחים: טל קורצווייל מבני ברק; אשר מרקוס מירושלים; אריאל זאנה מירושלים; ערן פיקאר מירושלים; ואהרון קרוגליאק מבית אל.
"שנים נמנעתי לספר באופן מפורש על החוויה הממש לא נעימה הזו.
חבל שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. חבל. הייתי לוקח אותך יזהר - 10 וחצי שנים אחורה
למכינה הקדם צבאית בעצמונה בה למדתי בהיותי בן 19.
היית נמצא איתי ב07/03/2002 באחת עשרה בלילה בו חדר לשטח המכינה מחבל- אחד מהמסכנים
האלו שהיינו מן הסתם מתעללים בו מתוך "עניין של הרגל".
היית רואה איך הוא זרק רימון לתוך החדר של אריק, אח וחבר אמת – ש"בעניין של הרגל" שמע
מוזיקה להנאתו.
אחרי זה גם היית רואה את הגופה שלו או מה שנשאר ממנה – חרוכה לחלוטין - כשביקשו גם ממני
לנסות לזהות אותה.
היית רואה איך הוא רץ בין חדרי המגורים, יורה באריאל ובערן למוות ללא רחם וזורק רימונים לכל
עבר.
היית רואה את אשר מנסה לברוח ממנו ללא הצלחה ומתמוטט לאחר שרוקן עליו ההוא מה"ענייין של
הרגל" קרוב ל2 מחסניות.
היית רואה איך הגיע הרוצח לחדר השיעורים, יורה פנימה וזורק רימונים כשקרוב ל50 חברים ישבו ולמדו – מתוך "עניין של הרגל",
רוצח את טל ופוצע עוד כ30 חברים.
היית שוכב על הרצפה יחד איתנו בתוך חדר השיעורים, משתין במכנסים, בוכה ומחכה למותך.
היית מפחד שהמרצח ימצא אותך מהרעש שהביצים שלך עושות כשנקשו זו בזו מרוב פחד.
היית נושף בחוזקה לריאות המחוררות של חבריך ושאולי כך יקומו לתחיה.
היית מעמיס שני חברים על הכתפיים כדי להחיש את פעולות החילוץ.
היית סוחב את הצלקת הנוראית הזאת כל ימי חייך, מתעורר בלילות מסיוטים, מבוהל ושטוף זיעה,
נמצא בפוסט טראומה קשה לכל ימי חייך, סובל מבעיות קשב וריכוז, בעיות זיכרון, בהלה מכל רחש קטן – איך לא - מתוך "עניין של הרגל".
לצערי הזמן לא יחזור אחורה.
לצערי גם אתה תישאר אוויל עד שלא תחווה על בשרך דבר איום ונורא שכזה- ואני ממש לא מאחל לך.
אז לפני שאתה מצר על אויביך, חשוב על העם שלך, אלא אם אתה לא אחד מעימנו/מעמנו.
במקומות אחרים לבוגדים כמוך היה מגיע מוות בתליה בכיכר העיר - והשארת הגופה לתיאבון העורבים - מתוך "עניין של הרגל".
אך אנו יהודים רחמנים בני רחמנים, משרתים בצבא ההגנה(!!!) לישראל וכשבא עליך אויבך- השכם מיד להורגו.
אני לא מצדיק התעללות בחפים מפשע, אך תבדוק טוב טוב לפני שאתה יוצא בהצהרות מי הוא זה שעושה דברים מתוך "עניין של הרגל"."