יו....תנחשו מה?

שומבללה

New member
יו....תנחשו מה?

איך בא לי לעשן סיגריה. אני כבר לא מעשנת כמעט שנתיים והשבוע עישנתי אחת, היה נחמד ובזאת נשבעתי שזהו. ופתאום עכשיו...ממש לא בא לי לחזור לעשן...אבל נו.. אחת מה זה בא לי...רק אחת ודי. נשמע לכן כמו התמכרות חוזרת? נתקלתן במצב דומה? ותודה לאל שאין לי בבית איזו חצי חפיסה כי ללא ספק הייתי עכשיו מוציאה עשן...
 
אבל זה לא בריאאאאאאאאאאאאאא

מחליש תמערכת החיסונית! מביא סרטן! זה סתם עשן רעללללללללללללללל
 

מלבורו 1

New member
יקירתי, מזדהה בטירוף. אל תגעי, כי

אם מתחילים - זה לא נגמר... אני "נקייה"
כבר כמעט שלוש שנים... אני לא כל יום חושבת על זה, אבל בהחלט יש פעמים שבא לי לקחת שאחטה ואני לא מעזה. אני יודעת שאין לי גבולות, ושברגע שרק אגע - אני אחזור לעשן בטירוף כמו גדולה. נראה לי שלעולמי עד החשק לא יעבור לגמרי...פעם מכור - תמיד מכור (לפחות במקרה שלי ושל עוד כמה אנשים שאני מכירה.. אני כל כך מקנאה באלה שהפסיקו ואמרים שאף פעם אין להם רצון, והם אף נגעלים...אני אפילו אוהבת להריח את הריח של אחרים כשהם מעשנים לפעמים...אם מדובר בסיגריות טעימות, כמובן
) אני מאד מבינה אותך, וגם אני משתעשת ברעיון וזורקת לחלל האויר לפעמים: "נו... איך בא לי...רק אחת...אחת קטנה..." אבל אני יודעת שזה לא יגמר שם...אני גם יודעת ובונה על זה שכל הסובבים אותי יעצרו אותי ולא יתנו לי אפילו רבע סיגריה, כי אח"כ אין דרך חזרה. בכל פעם שבא לך - תעצרי רגע ותנסי להתמקד בכל הרע שהיה בסיגריה, בכל מה שגרם לך להפסיק. תחשבי על הבריאות שלך ועל התחושה הטובה שלך...תחשבי על העובדה שאת יכולה פתאום לעלות יותר משתי מדרגות וחצי בלי להתעלף כמו זקנה בת תשעים... ואם גם זה לא עוזר - תיכנסי לפורום ותכתבי לנו ונתמוך אחת בשנייה, כל המעשנות לשעבר...
בואו נחזק אחת את השנייה כאן, בנות...לא להתפתות ולא לגעת..אפילו לא שאחטה הכי קטנה, כי זה סתם יחזיר את הכל מחדש... בעיקר אם הייתן מעשנות כבדות כמוני...עישנתי כמו מטורפת, ברמות מגעילות כבר...הייתי משתעלת בטירוף כל הלילה...הייתי קמה בבקרים עם בחילות...פשוט זוועה. שבעזרת השם נמשיך כולנו להחזיק מעמד ולא לעשן...המשך סופ"ש נפלא!
 

אוססונה

New member
משבר הסיגריות

בוקר טוב! מעולם לא עשנתי, ולעלום לא אעשן. אך, ריקי יקירתי (זוגתי), עשנה בעבר. היום, אני "השוטרת" שלה. שוטרת חביבה כזו, שאינה רושמת לה דוחו"ת. עד אשר הפסיקה, סבלה קשות. היו זמנים שאני הייתי קונה לה סיגריות, לא רציתי להיות אכזרית יתר על המידה. לפעמים אני מבינה את הצורך העז שלה לסיגריה, במיוחד אחרי "הסקס". בעבר, היא טענה, כי הסיגריה שאחרי הסקס, זה כאילו ההמשך. תודה לאל (ולי), נגמלה לחלוטין, ועכשיו עושות עוד סקס במקום הסיגריה "שאחרי". היה לנו "משבר סיגריות" ריציני ביותר, עד שכמעט ונפרדנו זו מזו. הריאות של שתינו נקיות, שוחות הרבה מבלי להתעייף, בעיקר אינה משתעלת. משתינו נודפים ריחות נעימים ביותר, תמיד. מה גם, יש לנו ילדה (נועה) בבית, אשר יקרה ביותר לשתינו. חוסר הסיגריות עושה לה, רק טוב. (כמובן גם לי). את צריכה רצון עז ביותר, לא ליפול. טוב, שאת כותבת על זה, זו גם דרך להתמודד. בהצלחה
 

אוססונה

New member
אני לא זוכרת - צטערת.

אבל, כנראה שזה מתאים לי, לא פוחדת מאף אחד, אפילו לא מהאבא שלי. כאשר אני והוא נפגשים לעתים נדירות ביחידות, תמיד הסיגריה בפיו והאפר על זקנו "החרדי". לעולם, אבא שלי, לא ישכח לי, את התרגיל שעשיתי לו, כאשר רצה לחתן אותי בגיל 18, ברחתי לו. אין לפחד כלל וכלל.
 

פאמקי

New member
תראו את הקסם...

איזו תמיכה... זה פשוט מקסים אותי.
שומבללה, לאן נעלמת? מה קרה בסופו של עניין, הצלחת להתגבר על הדחף? או שאולי לא, ועכשיו את צריכה דחיפה ל"גמילה מחדש"? לשמחתי הרבה, אני לא מעשנת, ולא עישנתי (חוץ משבוע שניסיתי בצבא ומיציתי)! במחשבה שניה, אני מעשנת... כפויה (מעשנת פאסיבית). לכן, במרחבים שלי, אני מבקשת שלא יעשנו לידי ומצליחה להימנע מכך, כמעט לחלוטין. אין לי מושג איך קרה שבכל מערכת יחסים שהייתי (למעט הנוכחית), עישנו, הייתה ליד ביתינו, פינת עישון (עוד הרבה לפני שיצא החוק
). נראה לי שיש המון סיבות שאת מכירה ויודעת, למה לא לעשן. למענן ולמען האהובים עלייך. חשבי עלייך ועליהם (אם את צריכה תזכורת, נשמח) כך שכשאת נתקפת בדחף כזה, הבחירה תהיה קלה יותר. המון הצלחה לחיים ללא עישון. יום נפלא.
 

שומבללה

New member
אני פה

בינתיים לא מוציאה עשן...אבל מודה שקשה לי בעיקר ליד מפגש עם אנשים שמעשנים... תודה לכולכן על העצות, באמת מחמם את הלב. שיהיה שבוע מלא טוב. אמן.
 
למעלה