יותר נמוך מזה אין !

נטלי 1991

New member
יותר נמוך מזה אין !

החיים שלי ממש "בזבל", הכל נהרס לי מול הפנים .. אני לא יודעת מה לעשות .. לא מזמן גילו לאמא שלי סרטן , פרצו לאחי לבית הרסו לו הכל אבל הכל בנוסף הוא עשה תאונה , מצב הכלכלי שלנו בכלל לא טוב , המצב הבריאותי של אבא גם לא כ''כ טוב .. אני לא מצליחה למצוא פתרון לכל הבעיות .. לא יודעת למה אבל אני מרגישה שהכל נופל עליי .. אני ואחי הילדים הקטנים בבית .. ובכל בדיקה של אמא אני צריכה לשמור על אחי לא שזה מפריעה לי אבל השיחות שאני מקיימת איתו שאנחנו לבד גורמות לי להיכנס לדיכאון . הוא ילד רגיש מאוד הוא בן 14 עוד מעט , אבל מבחינה שכלית הוא עדיין ילד קטן .. הוא נורא קשור לאמא שלי וכאילו בתוך תוכו הוא כועס עלייה שהיא חולה הוא לא רצה ללכת לבקר אותה בבית חולים והוא לא רצה שהיא תחזור לבית אחרי הניתוח הוא ממש פחד לראות אותה . שלחתי לו עובדת סוציאלית לכיתה שתוציא אותו ותדבר איתו אבל הוא לא מוכן לדבר איתה על דברים רציניים . מה עושים ? תודה מראש .
 

גרא.

New member
נטלי 1991,לקחת על עצמך,כנראה מחוסר ברירה

את התפקיד של ראש המשפחה ,מה שמכונה בעגה המקצועית "ילד הורי".וזה,שעה שאין לך לא הידע,לא הנסיון גם לא יכולת מנטלית מספקת כדי להתמודד עם מירב הבעיות.ובכל זאת,את מנסה להתמודד,לפתור כמה שאפשר את הבעיות,ועל כך מגיע לך המון הערכה .נכון פעלת כאשר פנית לבקשת עזרה ללשכת הרווחה,ודאגת שעו"ס תפגש עם אחיך בן ה-14 עוד מעט,בכדי לשוחח איתו,כאשר הוא לא היה מוכן לדבר איתו על דברים רציניים. אלא שזה אינו יכול לפתור את הבעייה,גם לא שיחות אפשריות עם היועצת בבית הספר.כאשר התחושה שהבית הולך ונהרס,בגלל סבות אובייקטיביות,בעיקר סבות בריאות,שיש בהן גם פגיעה של ממש ביכולת הכלכלית,זה יחד עם הלחצים הנפשיים כמוצרי הלוואי,זה לא המקום המתאים להיות בו ולהתבגר לנער כמעט 14 רגיש, ילדותי,וכפי שאת כתבת ,מבחינה שכלית הוא עדיין ילד קטן.זה הזמן לחשוב יחד עם העו"ס (בדרך כלל קב"ס שהיא קצינת בקור סדיר ברווחה),על הוצאתו מהבית לפנימייה טיפולית,כזו,שתוכל לעזור לו מכל בחינה שהיא נפשית,לימודית וחברתית.אפשרות כזו אינה קלה למשפחה,וודאי לה תהיה קלה לאחיך שמאד קשור לאימו. ולכן בם תהיה החלטה על הכיוון הזה,תדרש הרבה עבודת שכנוע שלא תהיה קלה,לגרום לו לללכת בכיוון הרצוי לו.על פניו,איני רואה לפי שעה פתרון אחר.
 
נטלי - לא הייתי "רץ" בעניין הוצאת אחיך מהבית

לפנימיה,כפי שהוצע כאן קודם ע"י גרא.יש השלכות קשות ביותר לילד המוצא מבית הוריו למסגרת חיצונית,משום שהדבר יכל ליצור בו תחושה עמוקה ביותר שהוא לא רצוי בבית,שבמקרה שלכם - אימו תהיה גם אשמה (לתמיד) בכך שגרמה להוצאתו מהבית ועוד ועוד. אני הייתי פועל בדרך קצת שונה.לא פונה כעת לעו"ס,אלא מציע לך ללכת ליועצת החינוכית בביה"ס ולשתף אותה במתרחש.בין היתר,תדברי על אחיך עימה,כך שהוא יגיע גם כן ליועצת בבית ספרו.בצורה זו קודם כל תהיה לשניכם אוזן קשבת ומקצועית,שתוכל (אולי) לנווט את ההתרחשויות המכבידות בביתכם.שניכם זקוקים לדבר עם אדם מחוץ למשפחה,כך שהיועצת היא כתובת טובה לכך. יש גם סכנה בפניה לעו"ס בהצגת הבעיות בבית מבחינת אחיך,כי אכן היא יכולה (גם ע"פ חוק) לגרום להוצאתו של אחיך מהבית,דבר שכפי שציינתי הוא רע בהחלט,אך אפשרי במידה וכלו כל הקיצים בבית.במידה וכן יגיע בסופו של דבר הרעיון להפנות את אחיך לפנימיה,חשוב מאוד לעשות עימו תהליך ארוך של הכנה נפשית לקראת השינוי,כך שיוסבר לו מדוע טוב עבורו הדבר וכיצד זה יכל מאוד לעזור לו מבחינות רבות....,ולא בצורה של הוצאה מיידית מהיום למחר,ללא התראה,ללא הכנה,ללא הסברים,ללא ביקור במספר פנימיות כך שיוכל לבחור את זו הנראית לו ביותר...,כך שיהיה לו גם חלק בבחירה. אז נטלי,שלב ראשון הייתי מציע לך שוב - לפנות ליועצות החינוכיות בשני בתי הספר בהם אתם לומדים. וגם - "ככדור אקמול" לבינתיים - הפסיקי לדבר עם אחיך על בעיות הבית והקשיים והמחלות,ובמקום זאת הפכי את השהייה איתו לחווייתית - תשחקו יחד במשחקי שולחן,תצאו לטייל במקומות יפים באיזור מגוריכם,תרדו לדבר עם חברים וחברות בשכונה וכד'.זה בטוח יקל על שניכם.הכנסתם את עצמכם למסלול של סבל נוסף - דיבורי הצרות,במקום להתנתק מהם,כאשר אתם יחד,ולנסות לשמח אחד את השניה.
 

גרא.

New member
ריאליסט מושבע,אתה טועה ומטעה,ובדיעבד עלול

לפגוע בסיכויי השיקום של הנער.איני יודע מה מקצועך,אבל מן הסתם,לא השתתפת אף פעם בישיבות וועדת החלטה של הרווחה,יחד עם ההורים,רופא ילדים ונציגי ועד ההורים הארצי.לא היית מעורב בשיקולים להוצאת ילד מהבית,לרוב בהסכמת ההורים,לפעמים לא.ואין לך מושג להבנתי על מה שקורה בפנימיות. אני עבדתי תקופה בשתי פנימיות,האחת בנוסח S.O S בה יש בתים נפרדים בהנהלת אם לכל דבר ועניין.וכן בפנימייה בנוסח הקונבנציונאלי.ראיתי לא מעט ילדים שהתקבלו לפנימייה,גדלים,פורחים ובמדה רבה מאושרים.כולל כמה נערים שהגיעו לקצונה בצהל.אי אפשר לומר את זה בהכללה גורפת שכן ישנם כמה וכמה נערים שלא הסתגלו,ברחו,ונשרו בסופו של התהליך לרחוב,וחבל על כך. הזכות הזו להשתתף בפורום,מוקנה לכל מי שרוצה ויש לו מה לומר,אבל איני יכול לקבל,לצערי,ייעוץ המושתת על דעות קדומות,שמועות,ואי הכרות עם הנושא.הנזק שחוות דעת עלול להביא,אינו באחריותך. ולכן כפי שכבר נאמר לא מעט."חכמים,הזהרו בדבריכם" ודי לחכימא ברמיזא.
 
גרא - עם כל הכבוד,אינך יכל לדעת על פי כתיבתי

מה מניע אותי,מה ידיעותי בנושא,וכמובן מה הרקע המקצועי שלי.לכן,לו היית מציג כאן שאלה כלפיי מהיכן אני שואב את דיעותי בנושא שהועלה,היית מקבל תשובה,וגם לא יוצא מהנחה מוטעית,כפי שכעת יתבהר לך ממני,כי רק מי ששותף בוועדות החלטה וכד',יכל להביע דעתו בנושא הנדון. אז כך,"במיקרה" עבדתי שנים רבות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי,מספר שנים ריכזתי פעילות חינוכית בפנימיה....! מעבר לכך,יש לי קרוב משפחה שחווה אישית את הוצאתו מהבית לפנימיה....,הוא הצליח בה מאוד ל י מ ו ד י ת,אך נפשו נפגעה קשות עד היום (והוא כבר לא ילד...)מעצם עובדת הוצאתו מהבית.הנאה והצלחה בפנימיה,עוד לא משקפות את מה שקורה בנפשו פנימה של הילד בדלת אמותיו....,כי הניתוק מהבית נתפס אצל חלק מהילדים - כזריקה מהבית,ולא כמנוף להצלחתו.(זאת חושבים לעיתים בעלי המקצוע,ולעיתים גם טועים) והרי שנינו לא יודעים בדיוק מה קורה עם אחיה של המשרשרת כאן,ואיננו יודעים כיצד יחוש בנפשו פנימה,כאשר יהיה ניסיון לנתקו מביתו.ידוע לך בוודאי גרא,כמה פסקי דין היו בנושא הוצאת ילדים מביתם,בטוענות מגוונות שטוב יהיה לנתקם מצרות הבית....,אך ביהמ"ש חשב אחרת,וטען - טובת הילד מראה על העדיפות להשאירו בביתו,למרות הבעיות,מאשר לנתקו...- והרי שנינו איננו שופטים. אם נחזור לקרוב שהזכרתי....,למרות שהוא כבר פרופסור מכובדומצליח,נפשית ,הוא לא התגבר על ניתוקו מהבית והעברתו לפנימיה ! על בסיס רקעים אלה כתבתי,ועל בסיס נתוניי המגוונים אביע בפורום את דעתי.לשם כך גם קיים לדעתי הפורום,לא רק לבעלי מקצוע ספציפיים... מגוון הדיעות והגישות,נותנים לפונים מגוון כיווני חשיבה ופתרונות,ובכך הפורום מעשיר את עצמו.
 

גרא.

New member
ריאליסט מושבע,כן,הפורום הזה מושתת על פלורליזם

ושומר על זכות קיומן של דעות שונות,השקפות שונות צרכים ורצונות שונים.ומאן לכאורה אפשר לכתוב שאפשר לכתוב כל דבר ללא הגבלה.אבל,כשאני,כאיש מקצוע מנוסה,ומנהל הפורום,מוצא התיחסות שלעניות דעתי,עלולה לפגוע בגוש הנאיבי,המבקש עצה,והכוונה.במיוחד כפי שקרה כאן,דעה שעלולה בדיעבד לפגוע בו באם יבחר בה,זכותי,מעבר לכך חובתי להגיב,בכדי למנוע,שוב ע"פ הבנתי המקצועית,להגיב ולאמר שיש כאן מקח טעות.אגב,גם אתה התיחסת בצורה כזו לתגובה אחרת.אני לא מסתמך בדברי על מקרה אחד של פרופסור שהוצא מהבית ונפגע נפשית.גם משום שדווקא, בזכות ההוצאה מהבית,הוא נעשה פרופסור.ובכלל,אין המעט מחזיק את המרובה.אכן,נסיונך כעוסק שנים רבות בתחום החינוך הבלתי פורמאלי,לא יסולא בפז,ויש להעריך את זה במידה רבה.אבל זה לא אומר,שאינך יכול לטעות,ממש כפי שאני יכול לטעות,או למרבית הצער,גם בית משפט יכול לטעות,ולקבוע החלטות שגויות.לגופו של המקרה דנן,כפי שהוצג כאן,סבורני כי יש מקום לבחון את האפשרות להוצאה לפנימייה ברצון,כי הדיבורים,עם זה,או זה,ברמה זו או אחרת,כבר נאמרו.והילד עדיין סובל,כשעתידו במסגרת המשפחה המעורערת הזאת,אינו מבטיח טובות.לכן הגבתי כפי שהגבתי לייעוץ האנטגוניסטי שלך לדברי הקודמים,ואמשיך לעשות כן.בסופו של דבר,זה באחריותי.
 
גרא - המעקב השוטף והעקבי מצידך בפורום מסוג זה

חשובים ונכונים,וגם הדיון בינינו,מוסיף לרצינותו של הפורום.
 
ראליסט מושבע, דעתך לגיטימית

אין חובה להיות פסיכולוג עם ניסיון כזה או אחר בכדי להביע דיעה. כל עוד אינך מתחזה, הרי שהבעת דיעה שונה היא בהחלט לגיטימית. לאנשים שונים מרקעים שונים, דיעות שונות, וחילוקי הדעות מלמדים, מסייעים ומעשירים את הפורום. חשוב שישמעו.
 

MoonMadness

New member
ומה אתך, נטלי?

את צריכה עזרה להתמודד עם כל הצרות הללו. האם את לומדת בתיכון? אם כן אני מציע לך לפנות ליועצ/ת לשיחות תמיכה, להתקשר לער"ן, ולחפש עבור עצמך טיפול מקצועי שיכול לתמוך בך בזמן הקשה הזה, לתת לך כלים להתמודדות, אוזן קשבת ועידוד. אם את בצבא, מציע בחום לפנות לקב"ן לאותה מטרה. אל תנסי למצוא פתרון לכל הבעיות. אל תקחי הכל על עצמך. אל תתני להכל ליפול עלייך. נסי לקחת רק מה שאת יכולה לשאת. חלק מהדברים יכולים ליפול גם ליידך ולא עלייך - וזה לא בהכרח יהיה נורא. נסי לקבל את כל העזרה שאת יכולה. מחברות, מקרובי משפחה. האם יש לך אחים גדולים? נסי להיעזר בהם בכל דרך. תחזיקי מעמד, וזכרי שזה מצב זמני...
 
למעלה