יוצאת מהכלא

יוצאת מהכלא


סוף כל סוף, לאחר חודשים שבהם התקשתי למצוא דירה נאותה עקב רגישותי הקיצונית לרעשים, מצאתי, סוף כל סוף, פתרון דיור סביר, נאות, אם כי זמני, שיאפשר לי ממנו לחפש בזמני הפנוי דירה נאותה מותאמת להפרעת הקשב שלי (שקטטטטטטטטטטההההההההההההההההה!!!!!! ראבק)

זה אומר שאני עוזבת את כלוב הזהב של הורי, וילה מפוארת, אנשים שעושים לי גיהנום. לרדת כל בוקר להכין קפה ולשמוע נאום שילומים מאמא שלך על כמה שאת ככה וככה וככה ולא בסדר, לחשוב שכל ירידה למטבח זה התקלות עם חיזבללה כי לאמא שלי יש דלי של חרא של טרוניות להקיא עלי. האנשים האלו ממש גורמים לי לחוש רע. ברמה שאי אפשר לתפקד מהבית שלהם. אי אפשר לנהל שיחות טלפון כי לאמא שלי יש נוהג פסול לעמוד מאחורי הדלת שלי ולצעוק דברים חשובים כמו "תסדרי את הקופסאות זה נראה כמו מעברה" או "המשחת שיניים בחוץ שלך?"

האנשים האלו חולים, כשהסברתי להם שעקב רגישותי לרעש נדרש לי חודש וחצי נוסף לאתר דירה, כי אני לא מחפשת כל דירה אלא משהו מותאם אישית לי, הם החליטו שזממתי נגדם מזימה "קונספירטיבית" להשאר בביתם לנצח, כאילו הגיהנום היום יומי שאני מקבלת מאמא שלי (נאומי שילומים על כמה שאני לא בסדר) זו איזושהיא מציאה שאני ממש רוצה להשאר בה

ברגע שהיא החליטה שאני זוממת "מזימה" היא הרשתה לעצמה להתאכזר אלי, כי הרי אני ב"מזימה" "להתקע" לה בבית "לנצח" (ונניח לרגע בצד את העובדה ששוק הדיור בנוי כך שישנם פרקי זמן סבירים למצוא דיור במרכז, והם לא קצרים, וזה לא פשוט). פשוט גיהנום של רגשי אשמה והטחות אשמות זדוניות שבאות מנפש פרנואידית.

זהו, אז כל זה מאחורי, עוד שבוע ויום זה יקרה
אני צריכה לארוז מהר כי במסגרת המשטר והכללים שלהם, לא אוכל אח"כ לגשת ולארוז או לקחת שוב

אני צריכה הרבה ריטלין כדי לארוז
טוב יש לי
רק עכשיו כשאני רואה את האור בקצה המנהרה אני קולטת כמה שוחק ושואב נפשית היה לחיות עם אמא שכל היום מטיחה בך כתבי אישום איומים על כך שלא עשית כך או כך
ואיזו הקלה זה

יתכן מאד וחלק מהתקיעות שלי בהפרעת הקשב, ראו ערך כמה הודעות למטה, נובעת מהחיים בצל אמא ששואבת את מרכז הבקרה של האנרגיות שלי עם קשית של טרופית. יש לה קשית של טרופית אל האונה המצחית שלי, היא מחדירה אותה ושואבת את הקשב שלי, שאהיה מרוכזת רק ברגשי אשמה שלי כלפיה ומה עשיתי לה רע.

אז אני יוצאת משם, וזו כזו הקלה
איך הם יכלו לחשוב שאני רוצה להשאר שם, דה? זה רק מראה את מידת החשדנות כלפי
גם חפצים שאני משאירה אצלם חייבים להיות ארוזים, שאחרת

הם כל כך מפחדים שאחזור
כמו שמפחדים מרוחות רפאים שיקומו לתחיה מן המתים
כל הסגנון כל כך לא מזמין פנים ולא מכבד

טוב שהם לא מביאים טרקטור לפנות אותי, איזו הקלה לצאת מהכלא הזה שבו עומדים למשפט שדה 3 פעמים ביום על שטויות
 
למעלה