יוסי אלעד סבג
Member
לפני שלושה שבועות נסעתי לפגישה בפתח תקווה. פקק רצח בגהה, ובמקום מוזיקה שמתי פרק של פודקאסט על ניהול זמן. ציפיתי לעוד אותו דבר, רשימות משימות ולקום בחמש בבוקר. ואז המרואיין, איזה חוקר של פרודוקטיביות, אמר משפט שגרם לי להוריד את הווליום ואז להעלות אותו בחזרה כדי לוודא ששמעתי נכון: "רוב האנשים לא סובלים מחוסר זמן. הם סובלים מזה שהם אף פעם לא מסיימים להחליט."\n\nלקח לי כמה דקות להבין למה זה עקץ אותי. שנים אני עובד עם רשימת משימות ארוכה, ומה שלא נגמר היום עובר למחר. חשבתי שזאת שיטה. הוא הסביר שכל דבר שנשאר פתוח ממשיך לאכול לך אנרגיה ברקע, ושמה שבאמת עולה לי זה לא הזמן שלא היה לי, אלא ההתלבטות שחוזרת שוב ושוב על אותו דבר בדיוק.\n\nבערב ישבתי במטבח עם דף ועט ועברתי על הרשימה. היו בה ארבעים ושתיים משימות. שבע מהן היו שם יותר מחצי שנה. אחת, "לבדוק חלופה לתוכנת ההנהלת חשבונות", גררתי מאז ינואר. לא כי היא קשה. כי בכל פעם שהגעתי אליה החלטתי מחדש שאין לי כוח להחליט.\n\nמאז אני עושה משהו פשוט: כל משימה שעוברת שבועיים בלי תזוזה, אני סוגר עניין. או עושה אותה עכשיו, או קובע לה תאריך ביומן, או מוחק בלי רגשות אשם. מחקתי אחת עשרה משימות באותו ערב. את תוכנת ההנהלת חשבונות בסוף החלפתי, לקח לי שעה וחצי.\n\nמה שעדיין תקוע לי בראש זה כמה קל זה היה. לא היה חסר לי זמן ולא שיטה חדשה. הייתי צריך שמישהו יגיד לי באוזניות, בפקק, שאני מבלבל בין עומס לבין זה שאני פשוט לא מחליט.\n\nיוסי אלעד סבג
