londonisrael
New member
יומן מסע בישראל והצעה מהפכנית
יומן מסע בישראל והצעה מהפכנית
יצאתי עם ידיד מביתר עילית לטיול בנחל כזיב (על הטבע והתחבורה הציבורית בישראל שווה לכתוב בנפרד) הדרך הטובה ביותר עבורי היתה להגיע למושב גורן שבגליל המערבי ומשם להתחיל את המסלול.
ביתר עילית לגורן זה מסלול שהמערכת של משרד התחבורה לא מסוגלת לחשב מכיוון שמדובר בארבעה מקטעים ומשום מה האפשרות המקסימלית זה שתי החלפות, נעזרתי במערכת של גוגל מפות שבלאו הכי טובה הרבה יותר.
ובכן יצאנו מביתר עילית לירושלים עם קו 293 אוטובוס של 'עילית' אוטובוס חדש (לא מבין בדגמים) עם שקע לטעינת USB נסיעה חלקה ומהירה לרחוב שרי ישראל בירושלים, המקום הטוב ביותר להחלפה לכיוון התחנה המרכזית כשבע דקות הליכה, ארבעה אוטובוסים יוצאים באותה שעה מביתר עילית לירושלים משכונות שונות, האוטובוס היה מלא.
המחיר:10.50 ש"ח לצד, (לא קנינו הלוך חזור מכיון שלא היינו סגורים איך נחזור) זמן נסיעה כ35 דקות.
מהתחנה המרכזית לקחנו את קו 960 של 'אגד' לכיוון חיפה לב המפרץ, אוטובוס די חדש עם WIFI שהיה די דליל בנוסעים כ19 ישראלים ועוד סודני עם כיפה.
המחיר: 42 ש"ח לצד אחד, זמן נסיעה כשעה ו45 דקות.
בתחנת המפרץ נאלצנו להמתין מעט להגעתה של הרכבת לנהריה בנתיים שוטטנו בקניון הנחמד הסמוך לתחנת הרכבת, הרכבת לנהריה היתה של קומותיים נקייה מאד מבפנים אבל מטונפת מבחוץ , טינופת שממש הקשתה על הראיה החלון, חבל שרכבת שיכולה להרגיש כמו רכבת פאר מרגישה כמו רכבת מזרח תיכונית.
המחיר: 15.50 ש"ח לצד, זמן נסיעה רשמי 33 דקות, בפועל הרכבת הגיע לתחנת נהריה לאחר כ30 דקות.
תחנת הרכבת בנהריה סמוכה לתחנה המרכזית כשרק רחוב עמוס ומפויח מפריד ביניהם, משם לקחנו את קו 28 של 'נתיב אקפרס' המגיע לישוב גורן, האוטובוס היה עמוס ואנשים נאלצו לעמוד, ממש לא חשבתי שבקצה הארץ ישנם כ"כ הרבה משתמשים בתח"צ, אולי זה מכיון שתדירות האוטובוס היא 4 פעמים ביום.
נקודת המוצא של טיולינו היתה 'פארק גורן' מרחק של כ8 דקות הליכה מהכניסה לישוב, חבל שאין תחנה בפתח הפארק שבו עובר האוטובוס ממילא.
המחיר: 12.30 ש"ח לצד, זמן הנסיעה קרוב ל30 דקות.
יש משהו נחמד בנסיעה שאינה רציפה כשנוסעים לטיול ולא ממהרים, יורדים בערים השונות בדרכים מסיירים בחנויות ופוגשים אנשים שונים (למשל - סופרמרקט ענקי עם מוצרי בשר לא כשר בנהריה ושומר שמתריע בכניסה אליו שהאוכל אינו כשר), בנסיעה חשובה זה קצת פחות נחמד, אבל אני מניח שאין אנשים רבים שעושים מרחקים כאלו ומאד לחוצים בזמן.
בסוף הדרך ישבתי וחישבתי את עלות הנסיעה, הגעתי לעלות של 80 ש"ח לצד אחד! הלוך חזור 160 ש"ח או מעט פחות אם הייתי קונה כרטיסי הלוך-חזור, מחיר מטורף לדרך שלוקחת ברכב פחות משלוש שעות, אפילו המקטע הארוך ביותר ברכבת של נהריה-דימונה שזה מרחק גדול הרבה יותר עולה פחות (78 ש"ח).
לו היה קו ישיר מביתר לגורן מחיר הנסיעה בו לא היה עולה על 80-90 ש"ח לנסיעה הלוך ושוב וכעת התמיהה שלי מדוע תושבי ביתר המעוניינים להגיע לגורן צריכים לשלם מחיר מופקע שכזה, עבור נסיעה שהיתה עולה להם הרבה פחות לו היה קו ישיר, וכמובן שהעניין הוא לא ביתר-גורן אלא כל ישוב בארץ לישוב מעט מרוחק.
נסיעה ברכבת מחושבת לפי מקטעים מנקודה א' [נהריה - לצורך הענין] לנקודה ב' [דימונה - לצורך הענין] המחיר נקבע לפי המרחק, ולא משנה כמה החלפות יש בדרך, בארצינו הקטנה עניין הרכבות לא מפותח דיו ורוב התחבורה הינה באוטובוסים, אבל - אין סיבה שאנשים יצטרכו לשלם בשל כך יותר כסף.
ולכן - הצעתי היא שמשרד התחבורה יאפשר תמחור של מקטעי נסיעה ולא רק של נסיעות ספציפיות, יהיה תעריף מפורט מכל ישוב ועיר לכל ישוב ועיר בארץ, ואדם המעוניין להגיע בתחבורה ציבורית בין ישובים שאין ביניהם קו ישיר, ישלם עבור המרחק בין הישובים מחיר קבוע, גם אם הוא נאלץ להחליף שלושה אוטובוסים בדרך.
אני מניח שמבחינה טכנית מדובר בענין מורכב, יש לעדכן את כרטיס הרב קו על כל נסיעה ויעד לכלול במחיר באופן אוטומטי את כל המקטעים שיקלטו באוטובוס וברכבת שבדרך, אבל יש צורך בכך המצב הנוכחי בו אדם הזקוק להגיע למקום מעט רחוק ונידח ולהחליף כמה פעמים אוטובוס ולשלם פי שנים מאותו מרחק בנסיעה ישירה הוא לא הוגן.
גרתי בבריטניה ושם רוב התח"צ מבוססת על הרכבות שבהן שיטת התמחור היא כנ"ל לפי מוצא ויעד ולא צריך לשלם על כל קטע נסיעה בנפרד, למעט רכבות מהירות שהמחיר בהם יקר יותר, וגם זה אפשרי לשלב בנסיעה ליעד מסוים נסיעה ברכבת מהירה במחיר יקר יותר, אין סיבה שבמדינתו מדינת האוטובוסים יצטרכו לשלם, מעבר לתשלום הנוחיות גם מחיר גבוה יותר.
יומן מסע בישראל והצעה מהפכנית
יצאתי עם ידיד מביתר עילית לטיול בנחל כזיב (על הטבע והתחבורה הציבורית בישראל שווה לכתוב בנפרד) הדרך הטובה ביותר עבורי היתה להגיע למושב גורן שבגליל המערבי ומשם להתחיל את המסלול.
ביתר עילית לגורן זה מסלול שהמערכת של משרד התחבורה לא מסוגלת לחשב מכיוון שמדובר בארבעה מקטעים ומשום מה האפשרות המקסימלית זה שתי החלפות, נעזרתי במערכת של גוגל מפות שבלאו הכי טובה הרבה יותר.
ובכן יצאנו מביתר עילית לירושלים עם קו 293 אוטובוס של 'עילית' אוטובוס חדש (לא מבין בדגמים) עם שקע לטעינת USB נסיעה חלקה ומהירה לרחוב שרי ישראל בירושלים, המקום הטוב ביותר להחלפה לכיוון התחנה המרכזית כשבע דקות הליכה, ארבעה אוטובוסים יוצאים באותה שעה מביתר עילית לירושלים משכונות שונות, האוטובוס היה מלא.
המחיר:10.50 ש"ח לצד, (לא קנינו הלוך חזור מכיון שלא היינו סגורים איך נחזור) זמן נסיעה כ35 דקות.
מהתחנה המרכזית לקחנו את קו 960 של 'אגד' לכיוון חיפה לב המפרץ, אוטובוס די חדש עם WIFI שהיה די דליל בנוסעים כ19 ישראלים ועוד סודני עם כיפה.
המחיר: 42 ש"ח לצד אחד, זמן נסיעה כשעה ו45 דקות.
בתחנת המפרץ נאלצנו להמתין מעט להגעתה של הרכבת לנהריה בנתיים שוטטנו בקניון הנחמד הסמוך לתחנת הרכבת, הרכבת לנהריה היתה של קומותיים נקייה מאד מבפנים אבל מטונפת מבחוץ , טינופת שממש הקשתה על הראיה החלון, חבל שרכבת שיכולה להרגיש כמו רכבת פאר מרגישה כמו רכבת מזרח תיכונית.
המחיר: 15.50 ש"ח לצד, זמן נסיעה רשמי 33 דקות, בפועל הרכבת הגיע לתחנת נהריה לאחר כ30 דקות.
תחנת הרכבת בנהריה סמוכה לתחנה המרכזית כשרק רחוב עמוס ומפויח מפריד ביניהם, משם לקחנו את קו 28 של 'נתיב אקפרס' המגיע לישוב גורן, האוטובוס היה עמוס ואנשים נאלצו לעמוד, ממש לא חשבתי שבקצה הארץ ישנם כ"כ הרבה משתמשים בתח"צ, אולי זה מכיון שתדירות האוטובוס היא 4 פעמים ביום.
נקודת המוצא של טיולינו היתה 'פארק גורן' מרחק של כ8 דקות הליכה מהכניסה לישוב, חבל שאין תחנה בפתח הפארק שבו עובר האוטובוס ממילא.
המחיר: 12.30 ש"ח לצד, זמן הנסיעה קרוב ל30 דקות.
יש משהו נחמד בנסיעה שאינה רציפה כשנוסעים לטיול ולא ממהרים, יורדים בערים השונות בדרכים מסיירים בחנויות ופוגשים אנשים שונים (למשל - סופרמרקט ענקי עם מוצרי בשר לא כשר בנהריה ושומר שמתריע בכניסה אליו שהאוכל אינו כשר), בנסיעה חשובה זה קצת פחות נחמד, אבל אני מניח שאין אנשים רבים שעושים מרחקים כאלו ומאד לחוצים בזמן.
בסוף הדרך ישבתי וחישבתי את עלות הנסיעה, הגעתי לעלות של 80 ש"ח לצד אחד! הלוך חזור 160 ש"ח או מעט פחות אם הייתי קונה כרטיסי הלוך-חזור, מחיר מטורף לדרך שלוקחת ברכב פחות משלוש שעות, אפילו המקטע הארוך ביותר ברכבת של נהריה-דימונה שזה מרחק גדול הרבה יותר עולה פחות (78 ש"ח).
לו היה קו ישיר מביתר לגורן מחיר הנסיעה בו לא היה עולה על 80-90 ש"ח לנסיעה הלוך ושוב וכעת התמיהה שלי מדוע תושבי ביתר המעוניינים להגיע לגורן צריכים לשלם מחיר מופקע שכזה, עבור נסיעה שהיתה עולה להם הרבה פחות לו היה קו ישיר, וכמובן שהעניין הוא לא ביתר-גורן אלא כל ישוב בארץ לישוב מעט מרוחק.
נסיעה ברכבת מחושבת לפי מקטעים מנקודה א' [נהריה - לצורך הענין] לנקודה ב' [דימונה - לצורך הענין] המחיר נקבע לפי המרחק, ולא משנה כמה החלפות יש בדרך, בארצינו הקטנה עניין הרכבות לא מפותח דיו ורוב התחבורה הינה באוטובוסים, אבל - אין סיבה שאנשים יצטרכו לשלם בשל כך יותר כסף.
ולכן - הצעתי היא שמשרד התחבורה יאפשר תמחור של מקטעי נסיעה ולא רק של נסיעות ספציפיות, יהיה תעריף מפורט מכל ישוב ועיר לכל ישוב ועיר בארץ, ואדם המעוניין להגיע בתחבורה ציבורית בין ישובים שאין ביניהם קו ישיר, ישלם עבור המרחק בין הישובים מחיר קבוע, גם אם הוא נאלץ להחליף שלושה אוטובוסים בדרך.
אני מניח שמבחינה טכנית מדובר בענין מורכב, יש לעדכן את כרטיס הרב קו על כל נסיעה ויעד לכלול במחיר באופן אוטומטי את כל המקטעים שיקלטו באוטובוס וברכבת שבדרך, אבל יש צורך בכך המצב הנוכחי בו אדם הזקוק להגיע למקום מעט רחוק ונידח ולהחליף כמה פעמים אוטובוס ולשלם פי שנים מאותו מרחק בנסיעה ישירה הוא לא הוגן.
גרתי בבריטניה ושם רוב התח"צ מבוססת על הרכבות שבהן שיטת התמחור היא כנ"ל לפי מוצא ויעד ולא צריך לשלם על כל קטע נסיעה בנפרד, למעט רכבות מהירות שהמחיר בהם יקר יותר, וגם זה אפשרי לשלב בנסיעה ליעד מסוים נסיעה ברכבת מהירה במחיר יקר יותר, אין סיבה שבמדינתו מדינת האוטובוסים יצטרכו לשלם, מעבר לתשלום הנוחיות גם מחיר גבוה יותר.