יום שני
בוקר יום הזכרון

בוקר טוב


הגוש הזה בגרון שתמיד מגיע בימי הזיכרון הגיע גם היום....
כנראה לא יעבור עד מחר וכרגיל ההרגשה הזו של המעבר בין יום זיכרון ליום עצמאות עושה לי חנק... מאוד קשה לי לעשות את ההפרדה הזו בין העצב לשמחה בכל כך מהירות.
וכל הזמן חושבת על המשפחות השכולות ואיך זה גורם להם להרגיש והלב שלי נקרע.

יום טוב לכולם
 
בוקר קשה


עם כל ילד שנולד לי- נהיה לי קשה יותר.
פשוט בלתי נתפס איך הורים קוברים ילדים
 
בדיוק המילים שלי אתמול. תמיד היום הזה היה קשה

לי אבל השנה כשאני אמא הוא קשה עוד יותר.
 

hila218

New member
איך נשלח אותם לצה"ל איך?

כל יום זיכרון כבר 7 שנים מאז נולד בכורי אני חושבת על זה מחדש ובוכה.
פוחד כל כך יודעת שיש עוד זמן אבל הזמן טס ואז מה?

היום סיפרה לי מטופלת שלי שהאחיינית שלה עלתה לארץ מאירופה המזרחית בשנות ה-70
היא ובעלה הסתדרו פה יפה בארץ שניהם עבדו והיו מרוצים ופתאום היא התחילה לחשוב שהיא צריכה
לשלוח את ילדיה לצבא והמחשבה פשוט היתה לה בלתי אפשרית והם היגרו לקנדה. תגובתי הראשונית היתה
לומר כי זה מעשה לא יהודי וישראלי וכו... אבל פתאום אחר כך כשאני יושבת בבית וחושבת אני מרגישה
בדיוק כמוה...פוחדת פחד מוות על ילדיי.
 
אפשר למות בכל כך הרבה דרכים...

בדיוק יש פה בבית דיון על זה
הבן (בן 10) הודיע שהוא לא רוצה ללכת לצבא (פעם ראשונה שהוא חווה את יום השואה ויום הזיכרון- דרך הצופים).

לדעתי אין מצב כזה לא ללכת לצבא.
בת דודה שלי עולה לארץ (מארה"ב) כדי להתגייס, אחרי שהיא נולדה שם וחיה שם כל חייה. מבחינתי זאת הדרך- זאת המדינה שלנו.
 

דנה אז

New member
מבינה מאוד את הפחד שלך

אבל היום בסטיסטיקה יותר אנשים מתים מתאונות דרכים מאשר בצבא. - אז לא ניתן להם ללכת לבד או לנהוג בבוא היום.
יודעת שעד שיגיע הרגע שבתי תתגייס עדיין יהיה צבא ומלחמות.
לחיות בפחד מתמיד לא עוזר. אבל כבר היום כל יום שהיא קמה בבוקר וחוזרת בשלום הביתה בסוף יום, אומרת בליבי תודה.
 

ady18

Well-known member
בוקר טוב

היה טקס מאוד קשה ויפה....
היום נחליף אווירה...
 
בוקר. היום יסבירו בגן על יום הזיכרון, על

החיילים, ידביקו להם מדבקה על דש החולצה.
זו השנה הראשונה שהפעוטה שלי תשמע הסברים ותבין אותם. כבר לא ילדה, נכנסה למעגל הזכרון-שואה-תקומה.
 
למעלה