יום שני הקרוב....אנחנו מוזמנים לארוחת ערב

[ליידי בל]

מלבד העובדה הברורה שלוטה ניסתה

להסביר את עצמה שוב ושוב וכנראה שגם אצלך איכשהו מרגיש שלא ירד האסימון תרשה לי לשאול אותך שאלה באמת שהמון זמן רציתי. כתבת - "אז אני אוהב לקבל תגובות על דברים שאני כותב (אחרת הייתי כותב למגירה) - אז מה ??? אז אני אוהב לשתף כשרע לי, ואוהב לשתף שטוב לי - אז מה ???" כולם כותבים כשטוב או רע להם פה אין עם זה שום בעיה לדעתי...כולם גם אוהבים תגובות כשם שאתה אוהב אותם

ותרשה לי לציין שלא אחת <וזה בסדר כי כך נוהגים כולם פחות או יותר> אתה מקפיץ את השירשור שלך לתגובות. הקטע הוא האינטרקציה עם האנשים פה גם אם הם וירטואלים לך...מרגיש יותר שאתה כותב על עצמך ואוהב להשמיע את *עצמך* מבלי להתערבב ממש בתגובות בשירשורים אחרים. זה בסדר גמור אך במידה לא קטנה זה מעורר תהיה לפחות אצלי שבאמת לא אחת הגבתי על שירשורים שלך ומצאתי את עצמי לא אחת גם לא מגיבה וקוראת ולו כי אתה כל כך סגור בעולם שלך בלבד מבלי לשם לב. אז זהו ש... אולי כדאי לפעמים לשם לב להשמיע זה חשוב לפרוק וכ'... ולפעמים גם להקשיב להגיב לאחרים ואפילו לפרגן כפי שמפרגנים לך *תמיד* <מצטערת הייתי חייבת הפעם לכתוב אם כבר החלטת להוציא את השירשור הזה שפתחת לכיוון אחר ואתה מתעקש למשוך אותו כעת לכיוון אחר> אני לא חושבת שהכעסת את לוטה <והיא תתקן אותי אם אני טועה> היא אמרה תחושה שגם לדעתי אני חושבת לא אחת על השירשורים שלך אך אני סופרת עד עשר...רדו ממנה באמת!

 

[לוטה בערפל]

יקרה שלי...

קודמ כל תודה על זה שאת ועוד רבימ טובימ, הבנתמ את תגובותי ואפ ניסיתמ לעשות את הבלתי אפשרי, יחד איתי ,וזה לגרומ לאנשימ להבין ולא להתבצר במגדל השן של האטימות, אך אי אפשר כשבאטימות ועיוורון עסקנין. תודה יקירה על תגובתך, ולא לא טעית כלל בהבנתך אותי, אני פשוט כבר לא טורחת יותר לענות להתקטננויות וריגשי כי זה מקרה אבוד.