אור19 האחת
New member
יום שני בצהריים,,חזרנו מגן הילדים,,,
היום שהתחיל בכיף והנאה והיה לבוקר מקסים , בסופו של יום התהפכה הקערה על פיה. וכך זה התחיל: היום נכדתי ואני היינו ביחד בגן ,לאחר שהוזמנו עם עוד 5 ילדים,,כדי להכיר לראשונה את הגננת ואת הגן החדש, וכדי לתת לקטנה זמן קצר להסתגלות, -הנכדה המתוקה שתחגוג שנתיים עם תחילת השנה החדשה בגן,, התברר שהיא תהיה הילדה הכי קטנה בגן, יהיו יחד איתה בגן ילדים בגיל 3 וגם בגיל 1/2 3 שאותם הקטנה פגשה בגן היום, וכמה ילדות חמודות בנות שנתיים וחצי , וכולם הגיעו ישבו ביחד בשולחן הקטן עם הכיסאות הקטנטנים. החברותא הזו מאוד שימחה את הקטנטנה, שהגיעה בבוקר הראשונה לגן , - בשעה שהגיעה ראתה את הצעצועים ואת הגננת ,,אבל לא ראתה ילדים, וכול הזמן שאלה: " איפה הילדים " ? והנה כעבור שעה ,, סוף סוף הגיעו 5 ילדים חמודים עם האימהות שלהם והצטרפו לשמחתה של הקטנה,,אל השולחן הקטן בו ישבה ושיחקה עם משחקי הרכבה. אבל השמחה לא נמשכה לאורך זמן,כשהקטנה גילתה שהילדים שהתיישבו ליד השולחן התחילו לשחק במשחק הרכבה שהיא הקטנטנה שיחקה בהם מקודם, -וכמו שנהוג להיות בגיל שנתיים,(רכושניים), הקטנה החליטה שהשולחן עם כול משחקי ההרכבה ,,שייך רק לה , ואסור לאף אחד לעבוד בשולחן הזה,,עם לוח ההרכבה שאותו היא הרכיבה מקודם, הקטנה לא הסכימה בשום אופן לאפשר שיעבדו על הלוח האדום בו היא הרכיבה ,והתחילה לעשות לילדות בלאגן , ורק רצתה לקבל את משחק ההרכבה "שלה" ,, בחזרה , וזה נמשך כמה דקות ,,עד שכול הילדים וויתרו על התענוג של להמשיך ולהרכיב, והם התייאשו ועברו לשחק בשולחן אחר ובמשחק אחר. כמה דקות לאחר הבלאגן, הגננת קראה לה ואמרה: בואי תראי את החדר של הספרים,,,פה סודרים כול הכסאות במעגל ,והגננת מספרת לילדים סיפורים כול יום בבוקר. הקטנה ששמעה על כך ,,, התיישבה מהר מהר על כסא אחד שהיה במעגל הכסאות,,והבינה שזה הזמן לסיפור , וביקשה מהגננת : "סיפור ,,רוצה סיפור" , ותוך כדי כך הגננת התרחקה מחדר הקריאה,כי באותו הרגע צלצל הפלאפון שלה, הקטנה לא בזבזה זמן, קמה והביא ספר מארון הספרים,כדי שלפחות אני אספר לה סיפור. ואחרי שהקשיבה בקשב רב לסיפור שהסתיים,, פנתה לה הקטנה לפינת הבובות, (בבית יש לה המון בובות ,,בכול הגדלים ומכול הסוגים ולכן זה לא מלהיב אותה כבר). ושם רק הדובון הצהוב -שהיא החליטה שהוא "פו הדוב",. ,,רק הוא מצא -חן בעיניה, וכדי להבטיח שהוא יישאר אצלה ביד ,, אז בכול פעם שילדים נכנסו לחדר הבובות,, מיד היא הגישה לכול אחד ביד בובה ,,,מתוך ערימת הבובות שבפינת הבובות. והגננת שעמדה מהצד וראתה את כול ההתנהלות של הקטנטנה, הייתה המומה ואמרה: ממש לא להאמין איך פיצפונת שכמעט בת שנתיים ,,שהכי קטנה מכולם פה,,,-מנהלת כאן את כול העניינים. לפי מה שאני רואה,, היא על הכיפאק, היא כבר תהיה יד- ימיני בניהול הגן הזה, אמרה הגננת וחייכה. לאחר שעתיים מלאי פעילות לקחתי את הילדה ,נפרדנו מהגננת ,ויצאנו מהגן ,ואז הקטנה אמרה: אבל אני רוצה עוד בגן,, אבל כמובן שהמשכנו הבייתה, וכשהגענו הביתה ולאחר אמבטיה וארוחת צהריים שבשיגרה, הקטנטנה שיחקה חצי שעה עד שהתעייפה ונרדמה, ולאחר שעה אחת בלבד של שינה ,(במקום שעתיים וחצי לפחות),התעוררה הקטנה כשגופה לוהט, ולאחר מדידת חום התברר שיש לה חום גבוה 38.7 הקטנה ביקשה לשתות,,ואמרה שכואבת לה הבטן , ורוצה שמיכה כי קר לה , בסוף הקיאה המון,, וכך הסתיים לו היום השמח שהיה, בתחושה של כאב וסבל של הקטנה , וכבר למחר בבוקר קבענו תור לרופא. כמה כלום לא צפוי לנו בעולמינו, ואף פעם לא יודעים איך ייסתיים יום שמח. נקווה ליום המחר ,שיהיה פעמיים כי טוב. בברכת ערב נפלא , ממני אור
היום שהתחיל בכיף והנאה והיה לבוקר מקסים , בסופו של יום התהפכה הקערה על פיה. וכך זה התחיל: היום נכדתי ואני היינו ביחד בגן ,לאחר שהוזמנו עם עוד 5 ילדים,,כדי להכיר לראשונה את הגננת ואת הגן החדש, וכדי לתת לקטנה זמן קצר להסתגלות, -הנכדה המתוקה שתחגוג שנתיים עם תחילת השנה החדשה בגן,, התברר שהיא תהיה הילדה הכי קטנה בגן, יהיו יחד איתה בגן ילדים בגיל 3 וגם בגיל 1/2 3 שאותם הקטנה פגשה בגן היום, וכמה ילדות חמודות בנות שנתיים וחצי , וכולם הגיעו ישבו ביחד בשולחן הקטן עם הכיסאות הקטנטנים. החברותא הזו מאוד שימחה את הקטנטנה, שהגיעה בבוקר הראשונה לגן , - בשעה שהגיעה ראתה את הצעצועים ואת הגננת ,,אבל לא ראתה ילדים, וכול הזמן שאלה: " איפה הילדים " ? והנה כעבור שעה ,, סוף סוף הגיעו 5 ילדים חמודים עם האימהות שלהם והצטרפו לשמחתה של הקטנה,,אל השולחן הקטן בו ישבה ושיחקה עם משחקי הרכבה. אבל השמחה לא נמשכה לאורך זמן,כשהקטנה גילתה שהילדים שהתיישבו ליד השולחן התחילו לשחק במשחק הרכבה שהיא הקטנטנה שיחקה בהם מקודם, -וכמו שנהוג להיות בגיל שנתיים,(רכושניים), הקטנה החליטה שהשולחן עם כול משחקי ההרכבה ,,שייך רק לה , ואסור לאף אחד לעבוד בשולחן הזה,,עם לוח ההרכבה שאותו היא הרכיבה מקודם, הקטנה לא הסכימה בשום אופן לאפשר שיעבדו על הלוח האדום בו היא הרכיבה ,והתחילה לעשות לילדות בלאגן , ורק רצתה לקבל את משחק ההרכבה "שלה" ,, בחזרה , וזה נמשך כמה דקות ,,עד שכול הילדים וויתרו על התענוג של להמשיך ולהרכיב, והם התייאשו ועברו לשחק בשולחן אחר ובמשחק אחר. כמה דקות לאחר הבלאגן, הגננת קראה לה ואמרה: בואי תראי את החדר של הספרים,,,פה סודרים כול הכסאות במעגל ,והגננת מספרת לילדים סיפורים כול יום בבוקר. הקטנה ששמעה על כך ,,, התיישבה מהר מהר על כסא אחד שהיה במעגל הכסאות,,והבינה שזה הזמן לסיפור , וביקשה מהגננת : "סיפור ,,רוצה סיפור" , ותוך כדי כך הגננת התרחקה מחדר הקריאה,כי באותו הרגע צלצל הפלאפון שלה, הקטנה לא בזבזה זמן, קמה והביא ספר מארון הספרים,כדי שלפחות אני אספר לה סיפור. ואחרי שהקשיבה בקשב רב לסיפור שהסתיים,, פנתה לה הקטנה לפינת הבובות, (בבית יש לה המון בובות ,,בכול הגדלים ומכול הסוגים ולכן זה לא מלהיב אותה כבר). ושם רק הדובון הצהוב -שהיא החליטה שהוא "פו הדוב",. ,,רק הוא מצא -חן בעיניה, וכדי להבטיח שהוא יישאר אצלה ביד ,, אז בכול פעם שילדים נכנסו לחדר הבובות,, מיד היא הגישה לכול אחד ביד בובה ,,,מתוך ערימת הבובות שבפינת הבובות. והגננת שעמדה מהצד וראתה את כול ההתנהלות של הקטנטנה, הייתה המומה ואמרה: ממש לא להאמין איך פיצפונת שכמעט בת שנתיים ,,שהכי קטנה מכולם פה,,,-מנהלת כאן את כול העניינים. לפי מה שאני רואה,, היא על הכיפאק, היא כבר תהיה יד- ימיני בניהול הגן הזה, אמרה הגננת וחייכה. לאחר שעתיים מלאי פעילות לקחתי את הילדה ,נפרדנו מהגננת ,ויצאנו מהגן ,ואז הקטנה אמרה: אבל אני רוצה עוד בגן,, אבל כמובן שהמשכנו הבייתה, וכשהגענו הביתה ולאחר אמבטיה וארוחת צהריים שבשיגרה, הקטנטנה שיחקה חצי שעה עד שהתעייפה ונרדמה, ולאחר שעה אחת בלבד של שינה ,(במקום שעתיים וחצי לפחות),התעוררה הקטנה כשגופה לוהט, ולאחר מדידת חום התברר שיש לה חום גבוה 38.7 הקטנה ביקשה לשתות,,ואמרה שכואבת לה הבטן , ורוצה שמיכה כי קר לה , בסוף הקיאה המון,, וכך הסתיים לו היום השמח שהיה, בתחושה של כאב וסבל של הקטנה , וכבר למחר בבוקר קבענו תור לרופא. כמה כלום לא צפוי לנו בעולמינו, ואף פעם לא יודעים איך ייסתיים יום שמח. נקווה ליום המחר ,שיהיה פעמיים כי טוב. בברכת ערב נפלא , ממני אור
