אהרון42195
New member
יום שישי חורפי
רוב בני אדם מעדיפים להישאר מתחת השמיכות חמות, לקום מאוחר,לשתות שוקו ולהסתכל על הגשם דרך החלונות של הבית. ויש אנחנו, סוג אנשים מוזרים שיוצאים לרוץ בגשם ובקור ועוד מחיכים. לצאת לרוץ בתל אביב היום, לא הייתה בכלל שאלה . הדבר היחיד שהתלבטתי, זה לגבי השעה. ידעתי שהיום יהיה קריר וגשום, אז פינקתי את עצמי בהשכמה מאוחרת .לאורך כל הדרך לתל אביב, ירד גשם. חשבתי שאחכה שהגשם יפסיק ואוכל להתחיל לרוץ בפארק. הגעתי להדר יוסף ב 8:00 , העננים התפזרו והנה קצת שמש.בעוד אני מתכונן לריצה, אני מזהה דמות מוכרת. שרון מגיעה למגרש חנייה, רטובה מכף רגל עד הראש. אני שואל אותה "שרון מה שלומך?" היא עונה "אני קפואה!, אני קפואה! , חייבת להחליף בגדים". שרון בחורה מקסימה ומדהימה, אם יש שאלות לגבי מרתון פריז, היא המומחית ותייעץ ברוחב לב. אני מבין שלא אוכל לנהל שיחה ארוכה איתה, היא ממש קפואה, נתראה בירושלים. לאחר 2 ק"מ , מזהה חבורה רצים ובראשם , אריאל. אצלו הכול מתוכנן, מרוכז בכל צעד וכמעת לא מזהה אותי אלה שבשנייה אחרונה, הוא מרים את הראש ומסמן לי לשלום. אריאל,היה שותף איתי לחוויה מדהימה במרתון פריז. הנה הגשם התחיל לרדת עוד פעם. מהחשבתי לעצמי, שלא ארטב? חבורה רצים באים לקראתי, שומע דיבורים, מי יכול לרוץ בגשם , לדבר, לחייך וליהנות מכל רגע. רענן, בחור מקסים וגם שותף לפריז. חביבה, חמודה וגם יפה, לא מוותרת לעצמה, פוגש את דנה , ידעתי שהיא תהיה על המסלול היום. ממש כ"ף לפגוש את כל החברים. בקטע חזרה מחוף תל ברור,הרגשתי את הקור בכל חלקי גופי. מה זה סיביר? לא רק תל אביב ביום שישי חורפי. היו המון רצים ורצות על המסלול שכנראה רצו להתקבל במועדון "המוזרים" , ולדעתי הם התקבלו וגם אני. ריצה בתוך הטייפר. אני שואל את עצמי "בטייפר, לא צריך להיות מתחת השמיכות חמות, לקום מאוחר,לשתות שוקו ולהסתכל על הגשם דרך החלונות של הבית?"
רוב בני אדם מעדיפים להישאר מתחת השמיכות חמות, לקום מאוחר,לשתות שוקו ולהסתכל על הגשם דרך החלונות של הבית. ויש אנחנו, סוג אנשים מוזרים שיוצאים לרוץ בגשם ובקור ועוד מחיכים. לצאת לרוץ בתל אביב היום, לא הייתה בכלל שאלה . הדבר היחיד שהתלבטתי, זה לגבי השעה. ידעתי שהיום יהיה קריר וגשום, אז פינקתי את עצמי בהשכמה מאוחרת .לאורך כל הדרך לתל אביב, ירד גשם. חשבתי שאחכה שהגשם יפסיק ואוכל להתחיל לרוץ בפארק. הגעתי להדר יוסף ב 8:00 , העננים התפזרו והנה קצת שמש.בעוד אני מתכונן לריצה, אני מזהה דמות מוכרת. שרון מגיעה למגרש חנייה, רטובה מכף רגל עד הראש. אני שואל אותה "שרון מה שלומך?" היא עונה "אני קפואה!, אני קפואה! , חייבת להחליף בגדים". שרון בחורה מקסימה ומדהימה, אם יש שאלות לגבי מרתון פריז, היא המומחית ותייעץ ברוחב לב. אני מבין שלא אוכל לנהל שיחה ארוכה איתה, היא ממש קפואה, נתראה בירושלים. לאחר 2 ק"מ , מזהה חבורה רצים ובראשם , אריאל. אצלו הכול מתוכנן, מרוכז בכל צעד וכמעת לא מזהה אותי אלה שבשנייה אחרונה, הוא מרים את הראש ומסמן לי לשלום. אריאל,היה שותף איתי לחוויה מדהימה במרתון פריז. הנה הגשם התחיל לרדת עוד פעם. מהחשבתי לעצמי, שלא ארטב? חבורה רצים באים לקראתי, שומע דיבורים, מי יכול לרוץ בגשם , לדבר, לחייך וליהנות מכל רגע. רענן, בחור מקסים וגם שותף לפריז. חביבה, חמודה וגם יפה, לא מוותרת לעצמה, פוגש את דנה , ידעתי שהיא תהיה על המסלול היום. ממש כ"ף לפגוש את כל החברים. בקטע חזרה מחוף תל ברור,הרגשתי את הקור בכל חלקי גופי. מה זה סיביר? לא רק תל אביב ביום שישי חורפי. היו המון רצים ורצות על המסלול שכנראה רצו להתקבל במועדון "המוזרים" , ולדעתי הם התקבלו וגם אני. ריצה בתוך הטייפר. אני שואל את עצמי "בטייפר, לא צריך להיות מתחת השמיכות חמות, לקום מאוחר,לשתות שוקו ולהסתכל על הגשם דרך החלונות של הבית?"

