יום ראשון...

נגמלת1

New member
יום ראשון...../images/Emo75.gif

אז אחרי סופשבוע של אירוח חבר טוב מהארץ ( נסע הביתה אתמול)..מה שכלל כמובן טיולים ומסעדות. הנה מתחיל שבוע חדש. אז אני קמה בבוקר במחשבה שהיום אני אתחיל ללכת לכיוון מה ש"מגיע לי" בחיים. להגיע למקום שבו אני חיה עם הפחד בשלום. משליה ממני את שליטתו עליי ועל התנהגותי. בוא נראה אם זה יילך. אני צריכה את עזרתכן בגדול!!! אני יודעת היום שאין לי מושג כיצד לאכול נכון, באיזה משעות היום, כמה זה כמות סבירה וכמה לא...ומה עושים עם קלוריות ואחןזי שומן. יומן האכילה שלי הצביע על כאוס מוחלט. לא, אין לי סיכוי להגיע לדיאטנית פה, השפה שלי גרועה מידי..ולדעתי הביטוח הרפואי גם לא מכסה את זה. בכל מקרה גמגומים באנגלית לא יועילו לי כרגע. תפריטים, עצות רעיונות, מתי לאכול, כמה לאכול..מה לאכול עם מה, כל דבר שתוכלו להציע יתקבל בברכה. מה לעשות עם התיסכולים, הרגעים הקשים, הפחד והייאוש.. אני כמו ילדה קטנה שלא יודעת מאיפה להתחיל. מישהו יכול לעזור? להדריך? להציע?? תודה מכל ה
נגמלת
 

ניניה

New member
נגמלת יקרה

את יודעת שהרבה פעמים אנשים שבו והזכירו שאנחנו לא פורום מקצועי ולא יכולים להוות תחליף לאנשי מקצוע וקצת נשמע שזה מה שאת מחפשת. אני לא חושבת שמישהו ממש יכול לתת לך תפריט כי אף אחד לא מכיר אותך כמוך (לפחות כרגע) אז אולי אפילו עדיף לך לפרט מה את אוהבת ושונאת לאכול בשביל שיהיה לנו כיוון כללי מה להציע (אוהבת ירקות? פירות? מכורה ללחם?...). אני חושבת שאת כבר יודעת שבשלה הראשון תתחילי להפחית בכמויות בעיקר בתחום המתוק והמאפים, וכמובן איזושהי צורה של פעילות גופנית שתדחוף אותך קדימה - גם אם זה קלטות מול הטלויזיה לאור מזג האויר ההפכפך אצלך. מידע על קלוריות ואחוזי שומן תוכלי למצוא באתרים שנמצאים בקישורי הפורום כולל הרבה סוגי דיאטות ואולי תוך כדי קריאה תמצאי את זו שמתאימה לך וכמובן שאת יכולה לנסות כמה סוגים ולראות באיזו את יכולה לדבוק. אני למשל לא מסוגלת לאכול בבוקר למרות שאומרים שזה מומלץ וזה רק פותח לי תאבון וגורם לבטן לקרקר אז תקשיבי לגוף שלך ותראי מה מסתדר. יש דברים שתצטרכי לוותר עליהם כי אי אפשר גם לרזות וגם לאכול כל מה שבא - מי שבדיאטה חייב להצליח לעשות את הפשרה בין הרצוי למותר גם אם זו לא הבחירה הראשונה. מה שאני רוצה לומר הוא שאת חייבת לבוא מוכנה בראש לוותר ולהתפשר, ולהכנס לאט אבל בטוח לתהליך של אכילה נכונה! אני יודעת שאת יכולה ואל תאיצי בעצמך - BABY STEPS יו נואו... בהצלחה ודווחי על כל צעד. ניניה
 
איך מתחילים ללכת מההתחלה??

אני חייבת לך תשובה לא על רגל אחת. ויש לי בעייה רצינית. המחשב שלי בבית מושבת (הבן שלי עושה לי טובה כשהוא נותן לי בבית לדקות ספורות להקליד במחשב שלו
). לכתוב מהעבודה זה מאוד קשה בזמן האחרון בגלל הלחץ. אנסה לחזור אלייך באיזו שהיא דרך. לא יכולה להשאיר אותך כך על אם הדרך בלי יד עוזרת. מרגישה אלייך כמו אל תינוק שזקוק להרבה טיפוח לתנאי חממה וחום...
תחזיקי מעמד!!!! שלך, דליה
 
נגמלת, הדרך חזרה....

הדרך חזרה דורשת את כל הסבלנות שיש בעולם. למצוא בחזרה את האהבה. את עוצמתו של כל כוח הרצון שיש לגבור על מה שיעלה בדרך. להיות גדולים וחזקים ממה שהרשנו לעצמנו עד היום. מחוייבות עצמית!!! זאת הפסיעה הראשונה ביציאה למסע…. נגמלת, את חייבת הדרכה של דיאטנית!!! הבנתי שיש ענין של קשיי שפה ועוד. אבל בלעדיה אין לך את יסוד היסודות! אם בסיס שכזה את יכולה אח"כ לתמרן, לבדוק מה מתאים לך אישית יותר. אך בלי זה אין לך ביד די. (בלשון המעטה..)… תוכלי איתה לבדוק תוכנית של אולי 5-6 ארוחות קטנות שיש כאלה שמגלים שזה עוזר להם לשמור על רמת שובע קבועה פחות או יותר. תורידי אבן מלבך עכשו שאין רק אופציה אחת או שתיים בסופו של דבר. ושאת תקבעי בסופו של דבר למה את הכי מתחברת.. ההגה הוא בידייך. ככה זה היה צריך להיות תמיד. כך זה מצליח. ובצד של הפחדים והחששות והשדים. החזרה לשליטה תקרה לא ביום ולא ברגע.. אבל ההחלטה הנחרצת שלך לפעול כדי ליצור את השינוי היא שפותחת לך את הדרך באמת. הנפש שלך בוערת ברצון לחיות באיכות חיים טובה יותר, להשתחרר מחומות שסביבך, מהשעבוד לאוכל לעבר החופש ואת כל אלה את מאפשרת כשזה בא ממך ובעוז. יש ים של דברים להעביר לך נגמלת. לא בבת אחת .. זה יהיה בבחינת תפסת מרובה לא תפסת. אבל מילה ראשונה, במקום לשפוט את עצמך, לכעוס כשהדברים לא עולים יפה תמיד, לבקר, לשנוא חלילה. דברי (לעצמך ובתוכך) ברכות באיכפתיות בחמלה ודאגה לנפשך. מספיק היא התייסרה והתייגעה שנים. היא זקוקה כעת לאהבה לכוחות החיוביים שיצמחו בה שנית, לראות ולקבל ששם בפנים שוכן יופי וטוב ונשמה שלא זכתה די להכרה הזאת. אל תלכי שולל אחר הקולות ההרסניים. ויותר מכל ומעבר לכל, הקשיבי לקולות הפנימיים לזהות את הרגשות האמיתיים שלך, את הצרכים והרצונות שהוליכו לטירוף ולסערות.. שנים על גבי שנים הקולות הפנימיים שלחו אותך לאכול שקית עוגיות כדי להקל על הבדידות, העצב, הכעס. צריך להודות לקולות על מה שניסו לעשות למעננו כל אותו הזמן, אפשר לומר שהקולות האלו ניסו להגן עליך/עלינו על רגשות מכאיבים רק שעכשו זה הזמן להיפרד מהם לשלום ו…להשתחרר מהם. תתחילי לאהוב את עצמך שוב נגמלת. איתך לאורך כל הדרך, דליה.
 

belgian sunsine

New member
../images/Emo80.gif אני מתה על הפרה הזו..

אהובתי
נגמלת החיים בגולה לא קלים לדיאטה, וזה ברור לנו בתור נקודת פתיחה, נכון? כשהגעתי לבלגיה, ראיתי בסופר רק את השוקולדם והקרפים, וברחוב רק את הצ´יפסיות והדוכנים הריחניים.. היוגורטים והגבינות שמנות, קשה להבין את הרכיבים בגלל השפה והסביבה גם לא ממש מעודדת דיאטה..(לפחות לא שלי, כל החברים שלי קוראים לי מאדמוזל גרנולה.. והבילוי המועדף עליהם זה מסעדות שלא שמעו על המושג ירקות ובריאות..) אז היה לי נוח לוותר, ולהעלות את כל מה שהורדתי בדם יזע ודמעות פני השינוי הגדול.. הכי קשה בעולם למצוא את הכוח הזה מחדש.. להקשיב לרצונות האמיתיים שלנו, ולא לשדים ("הרעים" אלה שסיפרתי לך עליהם לא מזמן..) דליה קראה להם הקולות הפנימיים ששולחים אותנו לחסל חבילת עוגיות.. והם פנימיים, כל כך פנימיים שאנחנו טועים וחושבים אותם לאמת הפנימית שלנו, אבל הם לא.. ראבאק, אנחנו לא באמת רוצות להיות שמנות, אנחנו לא באמת רוצות לחסל חבילה שלימה של עוגיות בשלוש בלילה ואחר כך לסבול מבחילה נוראית.. אנחנו לא באמת רוצות להרגיש לא בנוח עם הגוף שלנו.. אז למה אנחנו מקשיבים לשדים, לקולות הפנימיים הללו?? כי כמו שדליה אמרה, הם מהווים את הקיר הזה שעומד בנינו לבין מגע עם הדברים שכואבים באמת.. ביקשת עצה, הדרכה, עזרה.. הדבר היחיד שאני יכולה לתת לך, זו העצה הבאה: תחפשי עמוק בפנים את הכוח הזה, יש לך אותו, את הכוח לחזור לתלם, ואני מאמינה שאת יכולה לעשות זאת גם ללא עזרת דיאטנית. גשי לסופר, למחלקת הדיאט, ותבחרי אוכל בריא, קורנפלקס דל קלוריות (פשוט קחי סוג לא ממותק), קני ירקות, תוציאי מהאינטרנט מתכונים דיאטטים, תתיעצי עם אנשים מקומיים לגבי מסעדות שמציעות תפריט נורמלי.. יש המון אפשרויות. תאמיני לי, זה נורא קשה.. אבל זה אפשרי!! את יכולה לעשות את זה..
נגמלת, אני שמה לב, שאת כותבת המון על הנקודות הכואבות לך, וזה נהדר. המון פעמים אני מזדהה עם דבריך, ואנשים מקסימים עונים לך ומעודדים אותך, ואת עונה בחזרה ונותנת לי את הרושם שאת מפנימה את הדברים ומוצאת את הדרך הנכונה. אבל פתאום אני חושבת שאולי את עדיין לא מאמינה בעצמך, את מפקפקת ביכולות שלך.. וחבל, כי אני מאמינה בך, ואני בטוחה שרבות כאן מרגישות כמוני תחשבי על זה.. נשיקות בלגיות
 

גילה 28

New member
נגמלת, היום יום שני. מה קורה????

אם את בדרך הנכונה נישמח איתך ואם לא אני כבר מכינה את הכתף אוהבת גילה
 

נגמלת1

New member
היי גילוש!!!!!!!

פירוט היום השני בהודעה נפרדת.. ותודה ששאלת!
 
למעלה