יום טוב שני של גלויות-בקר טוב ב' תשרי

יום טוב שני של גלויות-בקר טוב ב' תשרי


יום טוב הוא חג, מועד. ו"יום טוב שני של גלויות" הוא יום חג נוסף שחוגגים יהודי התפוצות בפסח, שבועות וסוכות.

מקור המנהג הוא בתקופת בית שני כשקביעת המועד הנכון של ראש חודש נעשתה על פי מולד הירח, על פי שני עדים,
והיה חשש לטעויות בשעת העברת הידיעה לכל התפוצות היהודיות.

כדי שלא לטעות במועד הנכון של החג, "הרחיבו" את יום החג ליומיים.
במאה הרביעית הונהג לוח שנה יהודי קבוע, אך הוחלט שלא לוותר על "יום טוב שני של גלויות" שנתקדש במשך מאות שנים,
גם אם התבטלה הסיבה לקיומו.
החג היחיד שנחוג יומיים גם בארץ ישראל הוא ראש השנה, למרות שבתורה הוא בן יום אחד בלבד.

חג שמח
 
חוגגים בארץ גם את שלושת הרגלים

פסח, שבועות וסוכות
כשני חגים,
בעיקר בגלל ירושלים שפעם היו עולים לרגל ממקומות רחוקים
וגם כדי להסיר ספק מעצם היות החודש משנה במספר הימים

ציטוט-
השאלה
מדוע בחו"ל חוגגים יומיים כל חג - "יום טוב שני של גלויות"?
תשובת הרב
בעבר, קבעו את יום ראש החודש, ועל-פיו את כל תאריכי החודש, על-פי עדות שנמסרה בפני הסנהדרין על כך שהלבנה נראתה בהתחדשותה. לכן, עד לרגע הכרזתו של חודש חדש, לא ניתן היה לדעת מתי יתחיל החודש וממילא לא ידעו מתי יחול כל אחד מימי החודש ומתי יחולו החגים הקרובים.
בארץ ישראל, בה פעלה הסנהדרין, הספיקו להעביר את המסר לכל התושבים מבעוד מועד. אולם בחוץ לארץ, באין טלפונים או כלים אחרים להפצה מיידית של המידע, עברו שבועות ארוכים עד שהתפשטה השמועה. כך אירע, שבהגיע החגים, לא ידעו בני חוץ לארץ באיזה יום בדיוק יהיה החג. כיוון שבפועל היו רק שתי אפשרויות - כלומר, יום אחד מוקדם או מאוחר - קבעו מספק את שני הימים כימי חג.
כך נטבע המושג: "יום-טוב שני של גלויות".
כיום, לאחר שנתבטלה הסנהדרין ולא ניתן להמשיך את מנהג "קידוש החודש על-פי הראייה", אנו חיים על-פי לוח קבוע ובעל כללים סדורים. כך אנו יודעים מראש מתי יחול ראש חודש ומתי יחול כל אחד מימות השנה ובכללם החגים.
למרות זאת, הנוהג לקיים בחוץ לארץ שני ימי חג, נשאר על כנו, מפני המסורת.
לכן גם בפסח חוגגים בחוץ לארץ שני ימים בחג הראשון ושני ימי "שביעי של פסח". יומו השני של החג הראשון בא על-חשבון יומו הראשון של חול המועד, כך שאינו מוסיף למניין הכללי של ימי הפסח. אולם היום השני של "שביעי של פסח", הנקרא בחוץ לארץ "אחרון של פסח", חל ביום "אסרו חג" שלאחר הפסח. כך יוצא שבחוץ לארץ חוגגים שמונה ימים את הפסח לעומת שבעה ימים בארץ ישראל.
על פי אותו עקרון נוהגים גם בחג השבועות, בחג הסוכות ובסיומו בחג שמחת תורה.
אמרנו שבארץ ישראל ידעו מתי חל ראש חודש, אך מידע זה אושש רק לאחר בוא העדים לפני הסנהדרין, כאמור. מאחר ובסיומו של חודש עדיין לא באו העדים לפני הסנהדרין ולא ניתן היה עדיין לדעת אם החודש החולף הינו בן שלושים יום או בן עשרים ותשעה יום, נקבע שראש-השנה, החל בראש-חודש עצמו, יהיה תמיד בן יומיים, גם בארץ-ישראל, כדי להסיר ספק.
לינק
http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5007400
 
למעלה