יום השו אה - 85 שנה לאולימםיאדת ברלין

Yosik27

Member
לרגל יום השו אה שחל השבוע, נקדים את המאוחר ונציין עכשיו מ85 שנה לאולימפיאדת ברלין, שהתקיימה בתאריכים 1-16 באוגוסט .1936 זאת הייתה האולימפיאדה ה-11 בעת החדשה. היא נועדה להפגין לעולם את "השגי גרמניה הנאצית" עד עכשיו מערכת התעמןולה הנאצית בראשות יוזף גבלס השתמשו בה לצורך העלאת המוראל הגרמני. זכורים השגי הרץ האפרו אמריקני, ג'סי אוונס והסיפור על הימנעות היטלר ללחוץ לו יד.

לקרת משחקי גביע העולם 06 נערכו באצטדיון שיפוצים במיליוני יורו. הוא נפתח מחדש ביולי 04.

הוא משמש כרגע את קבוצת הכדורגל "הרטה ברלין". סמוך לאצטדיון יש לוח זיכרון לאולימפיאדה ההיא.
אני בקרתי באצטדיון במסגרת השתתפותי במרתון ברלין.

בשל סמיכות יום השו אה אתמקד בסיפורם של ספורטאים יהודים אמריקנים באולימפיאדה זאת.

שני ספורטאים יהודים, מרטי גליקמן וסם סטולר, התמחו ב-X4 כפול 100 מטר. במהלך שנוי במחלוקת החליפו ג'סי אוונס ורלף מטקלף, שמן הסתם אינם יהודים' את שני האצנים היהודיים שהיו אמורים להשתתף בריצת השליחים 100 מטר X4. ג'סי אוונס עצמו מחה על כך באמרו שהוא כבר זכה במדליות שלו ויש לתת הזדמנות לזכות במדליה לשני האתלטים היהודיים. גליקמן טען כי נשיא המשלחת האמריקנית, ברנדיג', משיקולי אנטישמיות (של הגרמנים) רצה לחסוך מהיטלר, שאיכשהו השלים עם יתרון הרצים האפריקנים, את המבוכה מזכיית צמד יהודים בריצה הקובעת. ברנדיג' טען כי בחר אצנים מהירים יותר כדי להגדיל את סיכויי הזכיייה. סטולר נמנע מניתוח המצב, אך ציין שזהו רגע מביך. אירוע זה מוזכר בסרט "המרוץ" שיצא להקרנה ב-16, ועוסק בחייו של אוונס.

רצ"ב קישור בו מוסר מרטי גליקמן את גרסתו לאירוע המביך


כדאי לשמוע את מה שהוא מספר. הוא וחברו סם סטולר התאמנו שבועיים לקראת התחרות הקובעת. ביום התחרות כונסו האתלטים לישיבה. מנהל המשלחת אמר שהגרמנים מסתירים את הרצים הטובים ביותר שלהם למרוץ שליחים והם ישתמשו בהם ביום הקובע. לכן הוא רוצה להחליפם בג'סי אוונס וברלף מטקלף שלא התמחו במקצועה זה. ג'סי כאמור מחה על ההחלטה ובכל זאת אולץ להשתתף. מרטי מחה על ההחלטה ואמר שביכולתו לנצח את הגרמנים. לאחר שהמאמן התעקש הוא אמר שהסיבה היא שהוא וסם הם יהודים. כמו שידוע זה לא עזר. יותר מאוחר התברר שיש הרבה בדבריו. שר התעמולה, יוזף גבלס, אמר לשיא המשלחת, ברנדיג',"שהיטלר לא יראה בעיין יפה את השתתפות שני הרצים היהודיים ביום הקובע". בדבריו ניכר שגם אחרי הרבה זמן מהאולימפיאדה ההיא עדיין הוא זועם על ההחלטה.
 
למעלה