יום הפטירה של יקירכם איך אתם מתמודדים

[מלכת הלבבות 8]

יום הפטירה של יקירכם איך אתם מתמודדים../images/Emo35.gif

ספרו, שתפו את התחושות שעולה לכם/ ן באותו יום

 

[שמנת מתוקה מתוקה]

;-אצלי(אצלנו) הכאב הוא יומיומי הייתי אומרת...

בכל יום ובכל חודש(ביום הפטירה) תמיד אנחנו מציינים "הנה כבר שנה וחודשיים הנה כבר שנה ושלושה חודשים.... שאבי היקר איננו איתנו והלב נחנק בדמעות מרות של כאב געגוע וצער עמוק מאד... היום אחרי שנה ושלושה מתחילים באמת לעכל את הבשורה המרה הלב זועק בכל כוחו אבאאאאאאא חזור ואין יום שלא מתמודדים החיים ממשיכים ונמשכים בכל שאת אבל הוא נמצא איתנו תמיד בליבנו חי וקיים כאילו מעולם לא עזב.... אינני יכולה לשכוח את ההרגשה שליוותה אותי ביום השנה כל ביטני התהפכה והלב אך הלב עד כמה ניתן לאמוד את כאבו... הגדולה שלי (בת שלוש )ועדיין זוכרת את אבי היקר והקטנה בת שנה וחצי מנשקת אותו בתמונות... אימי היקרה לי כ"כ כואבת את כאבה ובשקט בכדי לא להראות אך מבטה עינייה מראות את הכאב והצער שבו היא שרוייה המשכנו ולא המשכנו את החיים כי החיים "בלעדיו" כה ריקים כה חסרים! אבא יקר שלי אני אוהבת אותך! רק בקשה לי אליך אשא תשמור על אמא והבנות שלי בבקשה! שתהה נשמתך עדן אמן ! כואבים את לכתך ולעד תהיה בליבנו!

 

[מלכת הלבבות 8]

שמנת יקרה

האם חשבת לפתוח בלוג שם תוכלי לכתוב את התתמודדות שלך בכאב ואת תחושותייך וגם עם יש לך שירים עם תרצי סיוע כתבי לי במסר אשמח לעזור יהיה זכרו ברוך

 

[eshkolit32]

לא קל אבל מתמודדת.

קודם כל, חודש לפני התאריך אני נכנסת לעצבות, עם השנים הבנתי שאין טבעי מתחושת הכאב הזאת. בימי הפטירה של ההורים שלי או בסמוך אליהם אני נוסעת אל בית הקברות, תמיד עם נרות נשמה ועם עוד משהו להשאיר שם, מרגישה מן צורך כזה להשאיר משהו פיזי ממני אליהם, משהו כמו צעיף או פרחים מפלסטיק... זה אף פעם לא קל, אבל אני כבר מנוסה ומכירה את התחושות. המסקנה שלי (שהגיעה רק עם הניסיון) היא פשוט - להשלים עם התחושות הקשות. צריך לכבד אותן ולתת להן מקום. רק ככה אפשר לחזור לשגרה ולהמשיך הלאה...