יום הזיכרון שלי

יום הזיכרון שלי

לכל אחד מאיתנו כאן יש משהו שקושר אותו ליום הזיכרון. בין אם מישהו שהוא הכיר או בדרך אחרת.
כתבתי קטע קצר על החלק שלי ורציתי לשתף אתכם :
"אני בדרך הביתה מטקס יום הזיכרון בבית הספר התיכון. ברקע יש את השיר ״פרח״ שיר שתמיד מזכיר לי אותך.. כאילו כל מילה שם נכתבה עליך. היום הזה עם השנים הופך קשה יותר ויותר. ההלם שתפס אותי אז כשהודיעו לי עליך מעולם לא עזב אותי. אבל עם השנים מתחילים להבין את מה שזה אומר. עוד מעט 9 שנים. זה כמעט בלתי נתפס. הילדה עם החיוך הכי כובש בשיכבה. אני יכולה להגיד לך שלמרות שלא היינו חברות הכי טובות אני חושבת עליך כל הזמן ובכל צעד שאני עושה. הזיכרונות מהרגעים שכן הייתי קרובה אליך תמיד מעלים בי חיוך. אנחנו חיים במציאות איומה. מציאות שבה ילדה בת 16 לא תזכה להיות בת 25. לא תזכה כמו רובנו ״לחפש את עצמה״ ולהתלונן על יוקר המחיה. להתלבט איפה ללמוד.. ואם בכלל.. השיר הזה כל כך מסמל לי אותך. ״את חיוך ילדונת, קברו באדמה״ . הלוואי שהייתי יכולה להגיד לך שאת האחרונה שהייתה צריכה לשלם את המחיר על השינאה העיוורת האכזרית הזו. והלוואי שאוכל להגיד שזו השנה האחרונה בה נוספים עוד שמות לרשימה הכל כך אכזרית הזו של ההרוגים..
אני יכולה להגיד לך שאת תמיד תישארי איתנו בלב ותמיד החיוך שלך ילווה אותי בכל צעד וצעד."
 
מה קרה לה?


 
למעלה