יום הולדת שמח לי

shtuty

New member
יום הולדת שמח לי

היי,

כבר כתבתי פה בעבר (הרחוק מאוד), אבל פתאום אני מרגישה צורך לשתף שוב.
עוד שבועיים אני חוגגת יומולת. עוד שנה שאני חוגגת אותה בלי אמא שלי. אני כבר לא זוכרת מהי יומולדת עם אמא. אני לא זוכרת מזה חיים עם אמא.
בשנים האחרונות אני מרגישה מחוזקת, מתחזקת. כבר יודעת לחיות בלעדיה ולהתמודד עם זה. לדבר על זה עם חברים. לדבר על זה עם אנשים שלא היו לידי כשהיא נפטרה- שזה די כל החברים שלי היום. ואיכשהוא כל שנה מחדש זה מפתיע, ומתפוצץ מבפנים, מזכיר לי שעוד שנה עוברת בלעדיה, שהזכרון שלה, שגם ככה חלש, כמעט לא קיים, מתפוגג עוד יותר.
ובתוך כל זה יש לי עומס- מבחנים, עבודה- סטודנטית שמנסה לקיים את עצמה.
ואני רוצה לעצור, לתת לכאב ולעצב מקום, ואני לא יכולה. אני עוצרת, נזכרת בכל העבודות והמבחנים, נלחצת ומשאירה את הכאב, חוסמת אותו כמו פעם, כשלא הצלחתי להתמודד איתו, ואז זה עשה לי רע. ממש רע.
אף פעם לא חיבבתי את יום ההולדת שלי יותר מידי, אף פעם לא היה לי יותר מידי כוח לחגוג אותה. אבל השנה זה מתעצם.
 

אשבל1

New member


הי shtuty , שמחה לראות אותך כאן שוב, ושמחה לשמוע שיומך עמוס בעשיה טובה, מאוד מזדהה עם הדברים שכתבת , נשמח לחגוג איתך ביום ההולדת כאן בפורום ולברך אותך
 

אשבל1

New member
רוצה להתייחס ולהציע...

כתבת : "אני רוצה לעצור, לתת לכאב ולעצב מקום, ואני לא יכולה. אני עוצרת, נזכרת בכל העבודות והמבחנים, נלחצת ומשאירה את הכאב, חוסמת אותו כמו פעם, כשלא הצלחתי להתמודד איתו, ואז זה עשה לי רע. ממש רע"
רציתי להציע לך כשאת רוצה לתת לעצב מקום, להיכנס לכאן, לכתוב כמה דקות, לתת לכאב ולעצב את הרגע שלהם, ולהמשיך בשיגרה שמושכת אותך קדימה, תנסי, תראי איך תרגישי.
 
במערבולת ....עד יום ההולדת ו-ברקס

ככה זה כנראה - נשאבת לתוך השגרה והמרוץ היומי שזה טוב וממלא את שגרת היום שלך כך שלא היה לך זמן פנוי להתכנס בעצמך. אני מניחה שכאשר היית זקוקה ל"זמן אמא" - מצאת כזה. יום ההולדת ואירועים מיוחדים (חגים , סופ"שים וכו') מחדדים תמיד את תחושת החוסר, מעלים זכרונות טובים ושמחים שהיינו ביחד.
אין ספק שאלה תקופות מועדות לפורענות ומישהו פעם אמר שצריך להערך להם - אני באופן אישי לא חושבת כך, ואולי צריך כן ללכת ולהיות בתוך הכאב. אולי טוב לך שמישהו יעטוף אותך דווקא בימים האלה.
אני מאחלת לך מזל טוב וכל דרך שתבחרי - תהיי זו שמתאימה לך.
רק ימים טובים של בריאות ואושר.

הוריקן
 

good vibrations

New member
היי

נכנסתי עכשיו לפורום כדי לכתוב הודעה בדיוק כזאת. אני מרגישה בדיוק כמוך. גם אני סטודנטית. תקופת המבחנים שלי תתחיל בסוף החודש, כמה ימים אחרי האזכרה שלה, ושלושה שבועות לאחר מכן יש לי יום הולדת. חודשיים עמוסים גם בעשייה וגם ברגש. הרגשות מציפים, ואני מרגישה שאם אני אתן להם לצוף, אני לא אצליח להתרכז בלימודים. העצב, הגעגועים והחוסר התעצמו ואני רק מקווה שאעבור את התקופה הזו. אני מצטערת שאין לי משהו לנחם להגיד, רק שאני מזדהה.
ואני מאחלת לך יום הולדת שמח עם הפתעות חיוביות!
וכמובן חיבוק גדול
 

shtuty

New member
הזדהות זה גם חשוב

נראה לי שההבנה שיש עוד מישהיא כמוני,
שמתחרפנת מהיומולדת שלה, ואין לה כוח לחגוגו אותה,
ולא בטוחה שהיא יכולה להתמודד עם כל הלחץ ביחד במצב הריגשי זה די עוזר.
למרות שזו מציאות עגומה במקצת....

תודה!
 
בובי ...


אצטרך לשלוח לך את החיבוק שהיתי נותנת לך אם היית עכשיו כאן לידי.

כפי שכתבתי לשטותי, החיבור של האירועים יוצר באמת מצב רגיש מאוד.
וגם ההדחקה של זה גובה מחיר.
אני מציעה שתקימו כאן "פינת פורקן", כשמצטבר הלחץ הזה בגרון, פשוט תבואו ותשחררו קצת...
או בכל מקום אחר. העיקר קצת לשחרר.

בהצלחה בבחינות, יקירתי.
 
שטותי


וואוו, כמה טוב לראות אותך!!!
המון זמן לא "התראינו" על מסך המחשב, ממש מרגש לראות אותך פה.
כמו שכתבו לך, במאת מדובר בשתי תקופות רגישות שמצטלבות - יום ההולדת, ותקופה של לחץ [המבחנים], יחד הם מתכון די בטוח לנוסטלגיה, געגועים, כמיהה.
אשבל העלתה רעיון מצוין, ושמחתי לקרוא שהוא נראה לך.
אחרי הכל, כמו שאת בוודאי יודעת, גם ההדחקה, והעמידה עם האצבע על סכר הדמעות, גובה את האנרגיות שלה. בסופו של דבר, אם תתני לו מידי פעם להתפרץ, אולי זה דווקא יקל עליך.

בכל מקרה, כמו שאת יודעת, כאן תמיד יש לך פינה חמה.

שולחת לך חיבוק גדול.
 

shtuty

New member
שווה להיכנס לפרוק רק למען התגובה שלך

אין ספק שהיא העלתה לי חיוך וגרמה לתחושת חמימות טובה ונוחה!!!

תודה
 
למעלה