נשוי נאמן רק לעצמו
New member
יום אהבה שמח לכווווווולם...
המתח המיני המדהים שהיה בינינו, ושליווה לא רק את הפגישה בבית קפה סולידי ליד הים, אלא שיחות טלפון רבות קודם לכן, היה חייב למצוא את פורקנו. את ידעת בדיוק מה את רוצה, גופך שלט בך ברודנות חסרת פשרות, וכשידעת כמה אני מגורה, כמה חושי מחודדים, איך זרימת הדם בגופי כבר מנותבת לכיוונים הנכונים, פשוט קראת למלצרית, השארת לה שטר וקמת, מבהירה לי שזמן המשחק המקדים תם, והגיע זמן לצאת לדרך (שלא לומר "הגיע זמן לשון"...) ידעת גם בדיוק לאן את מובילה אותי, מרחק של כמה דקות הליכה, דירה של חברה טובה שלך שמשמשת, כך גיליתי, לכמה וכמה ייעודים מענגים למדי. ביד רועדת פתחת את הדלת, נכנסת פנימה, ומיד, עוד מבלי שהדלקת את האור, הצמדת אותי לדלת והתחלת לטרוף אותי ברעבתנות, ידייך פושטות ממני את בגדי בחוסר סבלנות כשידי רק מתחילות לגלות את קימורייך. נותרתי עומד מולך בתחתוני בוקסר בלבד, ואת הסרת מעלייך את השמלה הקיצית ומבלי להשתהות שיחררת את צמד עופרייך לאויר העולם, לנגד עיני הנדהמות. משכת אותי לכיוון המיטה, ושם אני התחלתי להכתיב את הקצב. לאחר שהצלחתי איכשהו לקטוע את הנשיקה החושנית, התחילה לשוני לטייל על גופך, מותירה את חותמה על פני צווארך, כתפייך, מסמלת נתיב לח מסביב לפטמותייך אשר הלך והצטמצם עד שאנחת ציפיה ועונג נפלטה מפיך, כמעט בלי משים. כשנטלתי את פטמותייך בפי, האחת אחר השניה, כמו תינוק מורעב, היה כבר גופי על סף פורקן. ניחוח גופך, טעם עורך, הקולות שבקעו מפיך, כל אלה איימו להעביר אותי על דעתי. הזדקפתי על ברכיי, בין רגלייך, ושלפתי את הזיקפה שלי מהפתח שבתחתוני הבוקסר. התחלתי לשפשף אותו לנגד עינייך הנדהמות .את שלחת יד, ביקשת לגעת, ללטף, אבל אני לא הרשיתי. בחיוך זדוני שלחת את ידך מטה, אל בין רגלייך, מסיטה את התחתונים הצידה, ומתחילה לענג את עצמך למול עיני. וכך שנינו - מרוחקים ס"מ בודדים זה מזה, אבל לא נוגעים, לפחות לא זה בזו, זו בזה. ידי האחת משפשפת את אברי, בתנועות קצביות, חזקות, מבטי ממוקד במעשה ידייך להתפאר בין רגלייך. ידי השניה חופנת את אשכיי, מעסה אותם בתנועה שאני כל כך אוהב, ואני רואה כיצד מבטך ממוקד בגופי, בזיקפתי, בידי. קצב נשימותינו הופך להיות סוער, פרוע, בלתי נשלט. אגל זיעה חינני בוקע לו מעל שפתך העליונה, ואת מעסה את הדגדגן שלך בעזרת האמה, ידך השניה צובטת את פטמותייך, בזו אחר זו. ברור לי שאני לא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן, אני מקווה שגם את. קצה זיקפתי קרוב אלייך מאוד עכשיו, אולי 2-3 ס"מ מידך המאוננת. אני מזיין את היד שלי, אבל התנועות כל כך קרובות אלייך שאנחנו כמעט משתגעים. אני מתקרב עוד, עכשיו קצה הזיקפה מתחכך בדגדגן שלך. לא היינו צריכים יותר. את אוחזת בשרביט, מאוננת בעזרתו ותוך 10 שניות בערך, כשאני מתחיל לחוש את הרעידות, את התכווצויות האגן, ואת הגניחות המואצות, גם אני מאבד את הבלמים ואת השליטה. אנחנו כזוג רכבות הדוהרות ללא נהג, ללא מעצורים, ללא נתיב. סילוני הזרע שלי ניגרים כעת על הדגדגן שלך, על מורד ביטנך, ואת, נדמה שאת גומרת וגומרת וגומרת, כאילו העולם כולו עוצר מסביבך, ממוקד רק בעונג העילאי שאת חווה. ועכשיו, עכשיו כשאני עדיין זקוף, ואת מגורה בטירוף, מנסים להסדיר נשימה, ידך מלטפת את החזה שלי, את כתפי, ידי על שיפולי בטנך, שנינו יודעים שחווינו שיא בעוצמה נדירה...
המתח המיני המדהים שהיה בינינו, ושליווה לא רק את הפגישה בבית קפה סולידי ליד הים, אלא שיחות טלפון רבות קודם לכן, היה חייב למצוא את פורקנו. את ידעת בדיוק מה את רוצה, גופך שלט בך ברודנות חסרת פשרות, וכשידעת כמה אני מגורה, כמה חושי מחודדים, איך זרימת הדם בגופי כבר מנותבת לכיוונים הנכונים, פשוט קראת למלצרית, השארת לה שטר וקמת, מבהירה לי שזמן המשחק המקדים תם, והגיע זמן לצאת לדרך (שלא לומר "הגיע זמן לשון"...) ידעת גם בדיוק לאן את מובילה אותי, מרחק של כמה דקות הליכה, דירה של חברה טובה שלך שמשמשת, כך גיליתי, לכמה וכמה ייעודים מענגים למדי. ביד רועדת פתחת את הדלת, נכנסת פנימה, ומיד, עוד מבלי שהדלקת את האור, הצמדת אותי לדלת והתחלת לטרוף אותי ברעבתנות, ידייך פושטות ממני את בגדי בחוסר סבלנות כשידי רק מתחילות לגלות את קימורייך. נותרתי עומד מולך בתחתוני בוקסר בלבד, ואת הסרת מעלייך את השמלה הקיצית ומבלי להשתהות שיחררת את צמד עופרייך לאויר העולם, לנגד עיני הנדהמות. משכת אותי לכיוון המיטה, ושם אני התחלתי להכתיב את הקצב. לאחר שהצלחתי איכשהו לקטוע את הנשיקה החושנית, התחילה לשוני לטייל על גופך, מותירה את חותמה על פני צווארך, כתפייך, מסמלת נתיב לח מסביב לפטמותייך אשר הלך והצטמצם עד שאנחת ציפיה ועונג נפלטה מפיך, כמעט בלי משים. כשנטלתי את פטמותייך בפי, האחת אחר השניה, כמו תינוק מורעב, היה כבר גופי על סף פורקן. ניחוח גופך, טעם עורך, הקולות שבקעו מפיך, כל אלה איימו להעביר אותי על דעתי. הזדקפתי על ברכיי, בין רגלייך, ושלפתי את הזיקפה שלי מהפתח שבתחתוני הבוקסר. התחלתי לשפשף אותו לנגד עינייך הנדהמות .את שלחת יד, ביקשת לגעת, ללטף, אבל אני לא הרשיתי. בחיוך זדוני שלחת את ידך מטה, אל בין רגלייך, מסיטה את התחתונים הצידה, ומתחילה לענג את עצמך למול עיני. וכך שנינו - מרוחקים ס"מ בודדים זה מזה, אבל לא נוגעים, לפחות לא זה בזו, זו בזה. ידי האחת משפשפת את אברי, בתנועות קצביות, חזקות, מבטי ממוקד במעשה ידייך להתפאר בין רגלייך. ידי השניה חופנת את אשכיי, מעסה אותם בתנועה שאני כל כך אוהב, ואני רואה כיצד מבטך ממוקד בגופי, בזיקפתי, בידי. קצב נשימותינו הופך להיות סוער, פרוע, בלתי נשלט. אגל זיעה חינני בוקע לו מעל שפתך העליונה, ואת מעסה את הדגדגן שלך בעזרת האמה, ידך השניה צובטת את פטמותייך, בזו אחר זו. ברור לי שאני לא אחזיק מעמד עוד הרבה זמן, אני מקווה שגם את. קצה זיקפתי קרוב אלייך מאוד עכשיו, אולי 2-3 ס"מ מידך המאוננת. אני מזיין את היד שלי, אבל התנועות כל כך קרובות אלייך שאנחנו כמעט משתגעים. אני מתקרב עוד, עכשיו קצה הזיקפה מתחכך בדגדגן שלך. לא היינו צריכים יותר. את אוחזת בשרביט, מאוננת בעזרתו ותוך 10 שניות בערך, כשאני מתחיל לחוש את הרעידות, את התכווצויות האגן, ואת הגניחות המואצות, גם אני מאבד את הבלמים ואת השליטה. אנחנו כזוג רכבות הדוהרות ללא נהג, ללא מעצורים, ללא נתיב. סילוני הזרע שלי ניגרים כעת על הדגדגן שלך, על מורד ביטנך, ואת, נדמה שאת גומרת וגומרת וגומרת, כאילו העולם כולו עוצר מסביבך, ממוקד רק בעונג העילאי שאת חווה. ועכשיו, עכשיו כשאני עדיין זקוף, ואת מגורה בטירוף, מנסים להסדיר נשימה, ידך מלטפת את החזה שלי, את כתפי, ידי על שיפולי בטנך, שנינו יודעים שחווינו שיא בעוצמה נדירה...