ידיעה טריה - אודום כבר לא בדאלאס

[dumby the wizard]

זה משפטים מאוד מפוצצים שאין להם גיבוי

המון קבוצות צעירות וטובות לא לוקחות אף אליפות. אז לטעון שאוקלהומה עומדת לקחת כמה אליפויות בשנים הקרובות? יכול להיות שזה ייקרה. רוב הסיכויים שהם ייקחו מקסימום אחת.

פיניקס של נאש הייתה במשך שנים מועמדת לתואר ולא הגיעה אפילו לגמר.
דאלאס של נוביצקי הייתה מועמדת לתואר במשך שנים עד שכבר היא אל נחשבה קונטנדרית ואז היא לקחה. קליבלנד ב2009 הייתה נראית כאילו היא בדרך הבטוחה לאליפות ואז ב2010 שוב. ושנות ה90 המון קבוצות מעולות כמו סיאטל, יוטה, ניו יורק אינדיאנה ועוד לא לקחו אליפות. הפואנטה היא שלטעון בודאות שאוקלהומה תיקח מפר אליפויות בשנים הקרובות זה לא בטוח מוטעה אבל סביר זה לא.

 

[Puskas]

כל הקבוצות של שנות ה-90

נפלו על ג'ורדן, אי אפשר לקחת נגדו אליפות.
בשנות ה-00 בהתחלה היה שאקובי ששלטו בליגה ומאז די מאוזן מבחינת אלופות.
אני רואה בOKC קבוצה עם פוטנציאל עצום שמתממש כאן ועכשיו בגדול.
יש להם הגנה, התקפה, כישרון, מאמן, ספסל והמון אופי.
הם כל שנה מתקדמים ואם לא השנה אז שנה הבאה יש להם תואר.
אודום בשלב הזה לא ירצה ללכת לקבוצה חסרת יומרות רק בשביל כסף,
עדיף לו מיאמי או OKC כי אלו אליפויות כמעט מובטחות.

 

[Anfield]

אני במקור אוהד של סיאטל לפני שעברה לאוקלהומה

ראיתי את הקבוצה של 96 והיא הייתה נהדרת, אני חושב שאוקלהומה הנוכחית טובה ממנה והיא הטובה ביותר שראיתי בתור אוהד למרות שהיא משחקת פחות קבוצתי מסיאטל 96 ועם הגנה פחות טובה גם כן. הכישרון האינדיווידולי בסגל הזה הוא פשוט עצום, לפנות בוקר אמר הפרשן של המשחק שכל שחקן באוקלהומה נדמה שהוא יותר גבוה ממה שהוא באמת, ווסטברוק הוא 3'6 שמגיע בקלות לגבהים כאילו מדובר בשחקן שמתחיל מ 6'6, דוראנט הוא 9'6 רק על הנייר, בפועל הוא יותר מכך בגלל הידיים הארוכות, ספולושה יכול להגן אחד על אחד נגד כל SG וSF בליגה מבחינת נתונים פיזיים, איבקה ופרקינס הם 10'6 אבל מתנהגים בהגנה ממש כמו סבן פוטרס.
אני מסכים איתך שבקבוצה יש כל כך הרבה פוטנציאל שאפשר להגיד שאליפות אמורה להגיע בשלב מסויים, הבעייה שלי היא יותר בכל מה שקשור לניהול התקציב...אני עדיין לא יודע אם הקבוצה תצליח להשאיר את כל השחקנים, במידה וכן אז אין ספק שיש פה פוטנציאל ענקי לאליפות כי צריך לזכור גם שכל השחקנים האלה משתפרים מדי עונה, אבל עדיין קיים סיכוי שלא תהיה אפשרות להשאיר את איבקה למשל וזה יכול לשנות את התמונה בצורה רצינית.

 

[faaft]

אי אפשר להשוות את הקבוצות של אז להיום

אלו שנאבקו מול ג'ורדן נופלות ברמה אחת לפחות מהקונטנדרית של היום. פעם שמרו על ג'ורדן גמדים כמו הוקינס, דני איינג' והורנסק, היום יש סוג של מוטציות, לשחק מול הגנה היום זה הרבה יותר קשה.

אני בטוח באלף אחוז שאם ג'ורדן היה משחק היום, ובשיאו, הוא לא היה משיג אליפויות בכמות ובקלות שהוא עשה בשנות ה-90.

 

[fatnoam]

שטות גמורה

יוסטון של דרקסלר ואולג'וואן, אורלנדו של הארדוואי ושאקיל, פניקס של קייג'יי ובארקלי, יוטה של סטוקטון ומאלון, הניקס של יואינג, אל ג'יי וסטארקס, אינדיאנה של מילר, סמית'ס ומאלין.

כולן כולן כולן קבוצות נהדרות, במונחים של אז הן לא פחות ממה שאוקלהומה, שיקגו או הלייקרס של היום.

זה ששיקגו של ג'ורדן ניצחה את כולן, תמיד, מראה עד כמה שיקגו היתה גדולה, ולא עד כמה הליגה היתה גרועה. כי למעשה, הליגה לא היתה גרועה, היא היתה נהדרת. זה היה דור הזהב של ה-NBA.

להגיד שג'ורדן ניצח את כולם כי הם היו חלשים? מזה החארטה הזה?

 

[faaft]

לא היו חלשים, פשוט לא מספיק טובים

באליפות הראשונה של ג'ורדן, הוא פגש את הלייקרס עם קארים ומג'יק מעבר לשיא, וניצח אותם 1-4.
באליפות השניה הוא קיבל את פורטלנד הבינונית (לא מבין איך היא הגיעה למעמד הזה בכלל), בלי אף כוכב.
בשלישית פיניקס עם הלוזר הנצחי בארקלי, אין ספק שהסאנס היו קבוצה טובה, אבל שוב, לא ברמה גבוהה ובלי אף שומר נורמלי מול מייקל.
ברביעית סיאטל עשתה קמפיין יפה עם קמפ ופייטון, אבל עצם זה שהצוות הזה הגיע פעם אחת לגמר בכמה שנים, מראה שזו הייתה הצלחה חד פעמית, סיאטל הייתה קבוצה נחמדה, וגם לה לא היה אף סטופר אמיתי נגד מייקל.
אפשר לומר שהזכיות הכי מרשימות של מייקל היו נגד יוטה, וגם זה היה בגיל 34-35, למרות שהאחוזים שלו היו לא הכי מרשימים, אבל הוא נתן סידרה מצוינת. ועדיין, אני חושב שסאן אנטוניו ואוקלהומה של היום טובות מיוטה של אז, או מסיאטל.

אני לא בא לגמד את ההישגים של מייקל, רק חושב שלא היו לו מאבקים רציניים.

 

[לא רוצים]

באליפות הראשונה של ג'ורדן

הוא ניצח בגמר המזרח את הפסטונס שהיו אלופים שנתיים רצופות והיו אחת מקבוצות ההגנה הטובות מאז ומעולם ששיחקה הגנה שהיום בכלל לא רואים.
בכל האליפויות הוא ניצח את הניקס, עוד קבוצה עם הגנה מטורפת.
מה לעשות שאליפות לא לוקחים רק בסדרת הגמר....
פניקס של בארקלי היתה קודם כל קבוצת הגנה טובה עם סנטר הגנתי מהטובים בליגה (ווסט).
ואיזה זלזול בפורטלנד של דרקסלר ופורטר, שהיו גם שחקני הגנה מצויינים.

אתה משווה את ההגנות של אז להיום עם החוקים שנותנים יתרון להתקפה, מפריעים לך לשמור ועוד שורקים עבירות על כל שטות? ההגנות של אז היו הרבה יותר קשוחות וחזקות מהיום כי נתנו להם לשמור.

 

[DDN]

לשמור?

אז נתנו להם להרביץ!
הפיסטונס והניקס היו מרביצים ליריבים שלהם.
סקוטי פיפן לא עלה לשחק נגד הפיסטונס כי הוא פחד ממה שדניס רודמן יעשה לו. . ..

 

[רגל דרופ]

איפה נעלמת לנו בזמן האחרון?

 

[DDN]

גם בפורום שלי שואלים את השאלה הזו

בזמן האחרון לא היה לי זמן וכוח לפורומים או למחשב בכלל.
החיים מחוץ למחשב מעסיקים אותי יותר

 

[DDN]

אתה ראית בכלל את המשחקים בתקופה ההיא?

כנראה שלא, כי אתה כותב שטויות.

באליפות הראשונה של ג'ורדן - הוא פגש את מג'יק שעדיין היה בשיאו, אבל קארים כבר היה בפנסיה. וורת'י היה פצוע. אם היה בריא, ג'ורדן היה מנצח 4-2 ולא 4-1. כמה שאני שונא אותו, הוא פשוט היה עילוי במשחק השני וברבע הרביעי והארכה של המשחק השלישי.

פורטלנד ממש לא הייתה בינונית. דרקסלר כן היה בתקופה ההיא כוכב על, ואם היה היום, הוא היה נחשב לסוג של לברון ג'יימס רק יותר מקצועי ומשעמם. היא הייתה אחת הקבוצות הכי מאוזנות שיש.

קשה לומר על שחקן שסחב קבוצה של נגרים לפלייאוף שנה אחרי שנה (פילדלפיה מאז שמוזס מאלון עזב) לוזר. אחרי ההפסד מול הבולס, הוא באמת התחיל להתרגל להפסדים כנראה. בלי אף שומר נורמלי? על דן מארלי שמעת? (עוד שחקן, שאם היה היום היה נחשב כוכב גדול יותר ממה שהיה אז)

 

[לא רוצים]

התרגל להפסדים?

עבר ליוסטון בשביל להשיג אליפות (רק שנה מאוחר מדי)

 

[DDN]

זו הייתה המטרה, זה נכון

אבל התוצאות ביוסטון הראו אחרת.
זה הרגיש כאילו הוא השלים עם זה שהוא לא יזכה באליפות

 

[לא רוצים]

יכול להיות

אבל זה לא אומר שהוא "התרגל להפסדים". סה"כ בשביל לא לקחת אליפות צריך להפסיד ארבעה משחקים.תשאל את דרקסלר...
וכמו שצ'רלס אמר - יש לא מעט שחקנים מעולים שאין להם אליפות. זה הרבה מאוד עניין של סיטואציה, תשאל את קרל מאלון.....

 

[Or Amit]

"קשה לומר על שחקן שסחב קבוצה של נגרים...

...לפלייאוף שנה אחרי שנה לוזר"

ברגע זה סירסת כל טענה שהייתה לך או תהיה לך נגד לברון ג'יימס. הרגת אותי עכשיו

 

[fatnoam]

 

[DDN]

אף פעם לא הייתה לי טענה מקצועית כלפי LJ

לא טענתי שהוא לא שחקן טוב, גם לא טענתי שהוא לוזר.
נכון, אני מהראשונים ששמחים כשהוא שוב שובק ברבע הרביעי כי אני לא אוהב אותו.
ולמה אני לא אוהב אותו? כי הוא לא מתנהל כמו שחקן כדורסל, הוא מתנהל כמו כוכב ריאלטי. הוא שחצן מלא באהבה עצמית, הוא ילד קטן שמפסיק לשחק כדי לנקום בשחקן לקבוצה שמנהל רומן עם אמא שלו.

אז לא חמודי, לא סירסתי את הטענות שהיו לי על לברון ג'יימס, כי הן מעולם לא היו בצד של הכדורסל.

אבל, אם ניגש לצד של הכדורסל ולטענה שלי מההודעה הקודמת, התכוונתי שלבארקלי של פיניקס 1993 אי אפשר היה לקרוא "הלוזר הנצחי". בארקלי, עם כל האהבה שלי אליו, הוכיח באמת בסופו של דבר ש"לא היה לו את זה". גם ממנו התאכזבתי. לוזר? אולי - בגלל שגם כשהיו סביבו שחקנים בסוף לא יכל לעשות את זה. לוזר נצחי? ממש לא.

ונחזור לפן האישי (ששם הטענות שלי כלפי לברון) - לבארקלי היו שביתות איטלקיות על המגרש? בארקלי הפך להיות בדיחת רבע רביעי?

 

[לא רוצים]

נו באמת?

כל מי ששיחק נגד ג'ורדן בשנות ה90 הוא לוזר?
לא היה לו את זה? על פי מה? על פי זה שג'ורדן לקח אליפות?
גם מג'יק הוא לוזר כי הוא לא ניצח את סדרת הגמר של 91?
והפסטונס שהפסידו לג'ורדן בסוויפ גם הם לוזרים?
ואולג'ואן בוח לוזר כי כשג'ורדן היה הוא בכלל לא הגיע לגמר.

 

[DDN]

לא אני זה שהתחיל לקרוא לאנשים לוזרים בשרשור

יש את זה שעולה וזה שיורד. גם לווינר מתישהו נגמר הסוס.

 

[צל ענן]

נראה לי שטעית בשרשור...

התכוונת להגיב למישהו אחר