יאללה, סכמ"ש! (גם כי קצת מת כאן לאחרונה)

ariela82

New member


 

destiny23

New member
אני מזמן שמתי אותה על הסתר

וקראתי את מה שאת ועוד כמה כתבתן על הקבוצה אבל לא ראיתי את השירשור המדובר.
אני לא ממש יודעת על איזה פוליטיקה פנימית מדובר, אבל בהחלט היה צפוי מראש....
 

dolly15

New member
מהמעט שאני יודעת

הייתה מהומה סביב גבר (כמובן) שהטריד במסרים פרטיים כמה נשים שם. למרבה הפתעה או שלא כל כך כי זה מה שקורה בכל מקום, הוא הושאר והמוטרדות מצאו עצמן מחוץ לקבוצה. היו הרבה דיונים סביב העניין הזה, והרבה כעס ופגיעות אחת בשניה.
גם אצלי זה השאיר הרגשה רעה, בעיקר משום שחשבתי שבקבוצה פמיניסטית היחס להטרדות של גברים כלפי נשים תהיה יותר טובה. לכן אני מופתעת ולא מופתעת בו זמנית. לא מופתעת כי זה תמיד מה שקורה, ומופתעת כי לא חשבתי שזה ייתכן בקבוצה פמיניסטית.


השבוע שלי מאוד עמוס. הלימודים מעיקים לי על הנשמה, אני מרגישה שיש לי לחץ ועומס. זה גורם לחששות שאצלי מתבטאות בשיתוק מוחלט ואני פשוט לא מצילחה להתקדם עם המטלות

גם הגוף שלי מגיב לכל זה, ומפתח כל מני בעיות מעצבנות.
 

elena20

New member
היה שבוע מאוד מאוד לחוץ בעבודה

לקראת הסופ"ש מעט נרגע...
התקבלתי לתואר שני, אז אני די שמחה ונהגתי היום לצפון ובחזרה ויחסית היה סביר
חוץ מקצת זיגזוגים בנתיב שתוקנו על ידי המלווה (הידוע כבן זוגי האהוב).

הבן זוג טס לחו"ל לעבוד, וממש עיצבן אותי ששוב מודיעים לו את זה שבוע לפני ובהתחלה אמרו לו שזה יהיה רק לשבוע וממש שמחתי כי יש חתונה של חברה טובה שתהיה בשבוע הבא והוא יספיק להגיע ואז יומיים אחרי אמרו שבסוף זה חייב להיות לשבועיים אז נורא נורא התבאסתי גם כי רציתי שיבוא איתי וגם כי לא יהיה לי איך להגיע (החתונה בצפון, אני גרה במרכז ואני עדיין חייבת מלווה אז לא יכולה לנהוג לבד)+ ההכנות לחתונה יצטרכו להידחות ובליווי הלחץ וגועל בעבודה יצא שפשוט בכיתי באמצע היום.

אבל למחרת הכל נרגע, גם הוצאתי על חבר שלי את כל התסכולים והוא שקל לסרב לנסיעה, אבל ביקשתי שזה לא יעשה את זה כי בכל זאת עבודה ..והם לא ממש היו רואים את זה בעין יפה וגם כי אני יודעת שהוא מאוד רצה לנסוע....ובסופו של דבר הכל הסתדר איכשהו, וכנראה שאוכל להגיע עם מישהי שגרה באזור שלי וההכנות לחתונה גם יחכו שבועיים ולא העולם לא יקרוס
 

kagome10

New member
היה נחמד

היה יום ספורט ענפי ועל האש ביום רביעי והיה ממש כיף, אבל ביום חמישי היה לי כאב בטן קשה כמה שעות.
הליבה של הקורס שלי מתחילה ומתחיל להיות מעניין.

לי אין פייסבוק. כלומר, יש בכאילו, אבל אני לא נכנסת.
 

Daria Svet

New member
זוכרות...(טריגר)

שפעם, כשכתבתי כאן קבוע, נמניתי עם אלה שנחשבו לגוש היותר "קיצוני" של הפורום? דריה, הפמיניסטית הראדיקלית, מהקבועות שמשתתפי קומונת "אוזן קשבת" אוהבים לקטול?

אז איכשהו, אתמול בלילה הפכתי לתומכת באנסים ובהאשמת הקרבן. הכל התחיל מזה שבקבוצה בפייסבוק העלו באוב כמה תגובות לפוסט על אונס שחברה שלי כתבה לפני יותר משנה ובתגובות שלה, כן, היא האשימה את הקרבן. אבל אני מכירה את הכותבת באופן אישי ומודעת לתהליך שהיא עברה מאז וניסיתי להסביר שאף אחת מאיתנו לא נולדה עם מודעות, גם אני חשבתי דברים נוראיים פעם, שאנחנו כל הזמן לומדות ודעות יכולות להשתנות. ציינתי גם שמדובר בתופעה מאוד נפוצה ושחשבתי שהרעיון של פמיניזם הוא שינוי חברתי ושאנחנו מנסות להשפיע על צורת מחשבה מסוימת ולשנות אותה ולא יוצאות למלחמה נגד נשים ספציפיות שדיברו מתוך חוסר מודעות. התשובה שקיבלתי היא ששום דבר מזה לא קשור לפמיניזם, אלא לאנושיות בסיסית, ביקשו ממני להוכיח שהאשמת הקרבן היא תופעה חברתית רחבת היקף, התעלמו לחלוטין מזה ששיתפתי במה שחשבתי על עצמי אחרי שבעצמי עברתי אונס ושאלו אותי למה מי שכתבה את התגובות המדוברות "לא נמצאת שם להתנצל על דבריה" -כי אולי היא לא גרה בפייסבוק ולא יודעת שכל הדיון הזה בכלל מתנהל?!

אז..נעים מאוד. אני דריה ואני תומכת בהאשמת הקרבן...כלומר- אם עשרה אנשים אומרים לך שאתה סוס, תקנה אוכף. לא?

מעבר לזה...הרבה תהפוכות בתקופה האחרונה. מערכת היחסים הנוכחית שלי עברה טלטלה רצינית, מי שנמצאת איתי בקשר מחוץ לפורום מכירה את הפרטים. ענייני מוצא מסבכים הכל גם כשמנסים בכל הכוח לא לאפשר להם. "האישי הוא פוליטי" נהיה אקטואלי עבורי יותר מבכל זמן אחר. בסופו של דבר הגענו להבנות ונרגענו והחיים ממשיכים, אבל זה כואב וכל יום אני בוחרת מחדש להמשיך ולהתמודד עם זה.

מעבר לכך...הגעתי למסקנה שאני רוצה ילדים. וכנראה כשהייתי עם גרושי, זה לא שלא רציתי ילדים בכלל. לא רציתי ילדים איתו. כרגע אני במצב כלכלי קשה, אבל ברגע שאצא מזה, אשקול להביא ילד. זה משהו שאני מאוד רוצה לעשות גם אם לא יהיה לי בן זוג קבוע אז.

שיהיה לכולן שבוע מקסים (:)
 

נונה17

New member


קודם כל - מה קרה עם מערכת היחסים שלך? אם את לא רוצה לפרט כאן אני בפייסבוק או במסרים.
בקשר לקבוצות בפייסבוק - אולי זה מה שהפריע לי. אני יודעת שגם הפורום שלנו לא מקבל כל דעה וכל התבטאות, אבל חוסר ההערכה המוחלט לתהליך הלמידה והמודעות והניסיון לתפוס במילה כל אחת שאומרת משהו שכאילו לא נכון, ממש ציד מכשפות...
 

Daria Svet

New member
כך בדיוק הרגשתי אתמול

עד עכשיו לא מצליחה להרגע. יודעת שלא שווה לקחת ללב אבל קל להגיד מאשר לעשות.
 

לרנה

New member
לא צריך למהר לאמץ ביטויים מיזוגנים

מישהי כתבה תוכן פוגע שהאשים קורבן אונס. דריה לא מכחישה את זה.
היא לא לקחה אחריות במקום בו אלו שנפגעו יכולים לראות, כך שהיא לא הפגינה בפניהם שום תהליך למידה ומודעות.
אז במקום לסנגר משום מה על כך שלא נורא שהיא עשתה את זה (תאכלס זה כן נורא), אז אולי לתת לה הזדמנות לחזור לאותו שירשור ולהתנצל ולקחת אחריות? אז מה אם היא לא חיה בפייסבוק, אם חברה אומרת לה שיש לה הזדמנות לתקן פגיעה, למה שלא תקדיש כמה דקות לעשות זאת? כשלא רואים שום תהליך אין שום סיבה להראות הערכה לתהליך.
מעבר לכך לקרוא להאשמת קורבן אונס "תפיסה במילה של כל אחת שאומרת משהו שכאילו לא נכון" - נראה לי מטשטש בפני עצמו. זו לא מילה אלא עמדה, וזה לא 'כאילו לא נכון', אלא דבר פוגעני שצריך ורצוי לגנות.
 

Daria Svet

New member
אותה מישהי

לא הייתה מחוברת במהלך כל הדיון ועד שהיא התחברה הדיון נמחק. ובכנות, זה הפך לכ"כ מכוער שגם אני במקומה לא הייתי מתנצלת ולא הייתי ממהרת לטהר את שמי הטוב.
מה גם שמדובר במישהי מאוד פעילה בקבוצה ורוב המשתתפות הקבועות שם מכירות את דעותיה כיום, אז לא נכון להגיד שלא רואים שום תהליך.

וכן, אם היית שומעת דברים מסוימים שאני האמנתי בהם לפני כמה שנים היית נחרדת. האם לנצח אצטרך להתנצל על כך שלא נולדתי עם הדעות הנכונות?
 

Old Girl

New member
מקווה שאת עדיין כאן

מצטערת על ההתפתחות, אין לי מושג איך הדברים נאמרו ומה התפתח אבל מדובר בנושא כל כך רגיש שכל מילה שנזרקת עלולה להיות גפרור באסם. אני מבינה את המקום שלך בכל אופן, גם אני עשיתי כברת דרך ארוכה מללכלך על קורבנות האונס ועד למצבי היום.
 

נונה17

New member
לא קראתי את השרשור הספציפי

דיברתי על ההתנהלות שהייתי עדה לה בכמה וכמה מהשרשורים בקבוצות הנ"ל וזו היתה ההרגשה שלי ושל עוד הרבה כותבות. מי שעושה כאן טשטוש, אם כך, זו לא אני.
 

לרנה

New member
אם הולכים לפי דעת הרוב,

אז הימין, השוביניזם והגזענות צודקים. עדיף ללכת לפי המהות.
אז מה גורם לך לקרוא לתוכן שגם דריה כתבה שהיא נחרדה ממנו כי הוא היה מחריד, ושתואר כהאשמת קורבן אונס, כ'מילה לא במקום'? (ומה זה אם לא טשטוש?)
גם לי יצא מדי פעם להציץ , ואיפה שאת רואה 'תככים רכילות ומזימות', אני רואה העדר סולידריות עם נפגעות, ואיפה שאת רואה 'מילה לא במקום' אני רואה עמדה פוגענית, ואיפה שאת רואה 'ציד מכשפות' אני רואה פגיעה ובקשה לקחת אחריות עליה. אז זה לא מה שהיית עדה אליו, זה האופן בו תפסת את זה.
 

לרנה

New member
ואיך שאני מבינה את ההתפלגויות והפיצולים

הן לא על בסיס 'רכילות תככים ומזימות', ולא על בסיס 'ציד מכשפות', הן על בסיס - באיזה פגיעות מוכנות להכיר ובאיזה לא, כשכל פעם יש את דינמיקת ה'אל תגזימו' ו'זה לא כזה נורא' או 'זה לא קשור לפמיניזם' או 'זה מה זה קיצוני' של חלק מהכותבות שעשויות לגרום מעבר לסף מסוים להתפצלות (אבל בדרך כלל לנשירה) של אלו שחושבות שזו לא הגזמה, המציאות היא זו שקיצונית, וזה כן קשור.
 

נונה17

New member
קראת מה כתבתי לך?

לא דיברתי על השרשור הספציפי של דריה כי לא קראתי אותו ואין לי מושג על מה ובמי מדובר. יתרה מכך - אם היה מדובר במקרה אחד בלבד הייתי חושבת שזו אי הבנה או העדר סולידריות או סתם דינמיקה של קבוצות גדולות, אבל אני יכולה לחשוב כרגע על כמה וכמה וכמה מקרים כאלה שבהן מעורבות נשים שהכרתי קודם או שלמדתי להכיר בקבוצה והדבר האחרון שאני יכולה להגיד עליהן זה שהן לוקות בשוביניזם או פוגענות או היעדר סולידריות. כמה מהן הן אפילו כותבות ותיקות ואהובות בפורום והן מודעות היטב, כך לפחות התרשמתי, לדינמיקות ה"אל תגזימו" ו"זה לא כזה נורא" וזה ממש לא היה המצב.
זה קרה פעם אחרי פעם אחרי פעם אחרי פעם - אז תסכימי איתי שיש כאן איזו תופעה מאוד לא נעימה. הייתי עדה לכמה התנפלויות של ממש על נשים רק כי הן אמרו משהו שהיה יכול להתפרש לא במקום, ולפחות בשרשורים שקראתי לא היה מדובר במשהו פוגעני במיוחד אם בכלל. אולי שיקול הדעת שלי פגום ואני לא יודעת לזהות פוגענות אבל אולי אם כל כך הרבה כותבות מודעות ופמיניסטיות יוצאות בהרגשה דומה - יש כאן דברים בגו.
 

לרנה

New member
לדעתי את משתמשת בקריטריונים פחות רלוונטים,

זה לא משנה כשבוחנים תוכן אם מישהי ותיקה, אהובה, כותבת בפורום, ירדו עליה במקום אחר שהיא רדיקלית וכד', משנה אם התוכן שלה בנקודה ספציפית פוגע או לא, ואם כן אז האם בזדון או בשוגג, והאם היא לוקחת אחריות.
אני רואה מובלעות שוביניסטיות לעיתים תכופות גם אצל מי שבדר"כ משתדלת, ובמקרה כזה - צריך להצביע בפניה ולבקש ממנה לקחת אחריות, לא להגיד 'היא ותיקה/אהובה אז הדבר האחרון שאפשר לומר עליה שזה שוביניסטי'.
אני חושבת שפעם אחר פעם אחר פעם תופסים את הפמיניזם כ'הכל או כלום', כך שאם אני בדר"כ פמיניסטית, אז לכאורה כל מה שיוצא לי מהפה גם פמיניסטי, בלי קשר להקשר ולתוכן, ואז יש כאלו שעסוקים מאד בלהעלב , לכעוס וכד' בנוגע לאיך הביעו ביקורת על התוכן שלהם, במקום בלבחון מחדש את התוכן שלהם.
מהתרשמותי כל ה'הרבה כותבות המודעות והפמיניסטיות שיוצאות בהרגשה דומה', זו אותה דינמיקה שתיארתי - במקום לבחון מחדש כיצד התוכן שלהן עשוי להתפרש כפוגע, או לעבוד על שיפור עצמי של שטחים מתים בראיה הן מעדיפות להסתמך על קריטריון לא רלוונטי (אני כותבת/מוערכת/ותיקה/מודעת) כדי לשמור את המובלעת שלהם ללא שינוי. כאילו שהעיקר הוא המאזן הכולל של אותה אישה - מה היא יותר פמיניסטית או לא, במקום מה מהות המסר שהיא העבירה בנקודה מסוימת. עם יותר אכפתיות ופחות אגו, יותר דגש על איך התוכן שלי מתקשר להכרה ורצון בשינוי ויחסי כוחות, ופחות דגש על "אוף זה מה זה לא פייר שמאשימים את הוד כבודי בדעה פוגעת אחרי שעשיתי ככה וככה וככה בתחום אחר", והרבות יוכלו להפוך למעטות שיוצאות עם הרגשה דומה, ואולי אפילו לצאת עם אותה תחושה שיש לי כשמישהי מצביעה בפני על נקודה עיוורת שלי של אי לקיחת יחסי כוחות והקשר בחשבון - הכרת תודה על ההזדמנות להשתפר.
 
למעלה