יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז

מצב
הנושא נעול.
יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז

יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409777,00.html
הדבר היחיד שנכון הוא שצריך להשקיע גם בשיפור שירותי הבריאות שם.
אך השקעה בתעסוקה, שכחו להזכיר לא את המפעלים שנתמכו על ידי הממשלה קבלו כסף והלכו משם.
לגבי התחץ, שטויות במיץ קוקוס.
 

amit1270

New member
ומי כמוך מבין במיץ קוקוס


יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409777,00.html
הדבר היחיד שנכון הוא שצריך להשקיע גם בשיפור שירותי הבריאות שם.
אך השקעה בתעסוקה, שכחו להזכיר לא את המפעלים שנתמכו על ידי הממשלה קבלו כסף והלכו משם.
לגבי התחץ, שטויות במיץ קוקוס.
ומי כמוך מבין במיץ קוקוס

אכן מאמר מטופש ופופוליסטי שמתעלם מהזנחה בת עשרות שנים של תשתיות התחבורה בישראל בכלל וב"פריפריה" בפרט.
 

droriko

New member
יש ציטוט שהוא מייחס ל"בכירים במשרד התחבורה"

יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409777,00.html
הדבר היחיד שנכון הוא שצריך להשקיע גם בשיפור שירותי הבריאות שם.
אך השקעה בתעסוקה, שכחו להזכיר לא את המפעלים שנתמכו על ידי הממשלה קבלו כסף והלכו משם.
לגבי התחץ, שטויות במיץ קוקוס.
יש ציטוט שהוא מייחס ל"בכירים במשרד התחבורה"
". "תשתית מסילתית אינה מסוגלת לספק נגישות הולמת בתדירות גבוהה לכל היישובים", קבע רק לאחרונה צוות בראשות שניים מבכירי המשרד. "פיתוח תחבורה ציבורית יעילה יתבסס על רשת קווי אוטובוסים תדירה ורשת כבישים משופרת (בין היישובים, ש.ה)".

ברור שהרכבת לא יכולה להגיע לכל ישוב, בגלל זה צריך לעשות קוים תדירים שיוצאים מאותם ישובים ומגיעים לרכבת. הם בטוח יגיעו יותר מהר לעבוד מאשר לעמוד בפקק של הכביש החדש שפתחת.
 

Ccyclist

Well-known member
בשתי מילים: חגורת היוממים.

יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409777,00.html
הדבר היחיד שנכון הוא שצריך להשקיע גם בשיפור שירותי הבריאות שם.
אך השקעה בתעסוקה, שכחו להזכיר לא את המפעלים שנתמכו על ידי הממשלה קבלו כסף והלכו משם.
לגבי התחץ, שטויות במיץ קוקוס.
בשתי מילים: חגורת היוממים.
בבריטניה חגורת היוממים של לונדון היא אזור ברדיוס 100 קילומטר מסביב ללונדון. אני יודע שיש ביקורת לגבי ההשוואות האלו שאני עושה אבל צריך לקחת דוגמה קונקרטית. אני מניח שבנימין נתניהו מכיר את חגורת היוממים של בוסטון או ניו יורק...

בחגורת היוממים הלונדונית לא כל העובדים נוסעים לעיר הגדולה לעבודה, אבל מי שנוסעים אליה הם בעלי משרות שמצדיקות את הנסיעה. האנשים האלו מביאים הכנסה שמקורה מהעיר הגדולה לערים הפרבריות, כלכלת הבית שלהם מתרחשת במקום מגוריהם (לפעמים רק אחד מבני הזוג עובד בעיר הגדולה) וכמובן שהילדים מתחנכים וגדלים בעיר היוממים. מדובר אמנם בשכבה קטנה, אבל קיומה של שכבה כזו מפרנסת שכבה שניה של מקצועות שירות מקומיים בתחומי המסחר, התחזוקה, הפנאי, החינוך (רבים מהם מעדיפים חינוך פרטי יקר לילדיהם) וכו'. השכבה השניה הזו היא האפקט החשוב ביותר של קיום חגורת היוממים, כי בלי ההכנסות מהעיר הגדולה ההכנסות המקומיות לא היו מחזיקות שכבת בורגנות מקומית באותו קנה מידה.

דוגמאות ספציפיות: מחוז סארי למשל (במפה הזו הוא יוצא בים, מול אשדוד, אשקלון, וקריית גת) חביב במיוחד על ברוקרים שעובדים בסיטי. ברייטון (רהט בערך, יש עיוות מסויים בקצה הדרומי של המפה כי מדרום לה יש ים בעוד בישראל ישנה באר שבע) היא מקום מגוריהם של אמנים רבים ו"חוף הים של לונדון". כמו כן יש לנמק עת העובדה שאזור היוממים מעוות צפונה בכך שהרכבות צפונה הן מהירות יותר (הקווים הראשיים לסקוטלנד) בעוד הקווים דרומה הם קווי יוממים איטיים יותר.

נכון שבישראל יש מוקדי כוח מקומיים כמו האוניברסיטאות שמחזיקות מעמד בינוני (תלוי מדינה) בחיפה רבתי וב"ש רבתי, ומהן אפשר כבר לעבוד כיוממים בת"א כך שמדובר בשאלה של מנטאליות, אבל בתכלס רוב האזור המיושב במדינה למעט הנגב דרומית לב"ש והגליל העליון המזרחי יכול להיות במרחק נסיעה סביר ממקומות התעסוקה של עילית "מדינת תל אביב" ואם יהיה קשר תחבורתי שיאפשר לאנשים במעמד כזה לגור באזורים האלו שכיום נחשבים "פריפריה" יביא לכלכלה המקומית באזורים האלו הכנסות שמקורן בגוש דן, וזה יפרנס מעמד בינוני רחב.

הגישה הקלאסית של "פתיחת מפעלים בפריפריה" בה תומך המאמר לא השיגה את מבוקשה במשך 65 שנה. תהליך הפירבור וחגורת היוממים הוא תהליך אורגני שמחלק מחדש הכנסות מהמרכז לעיירות היוממים מבלי להעיק על האזרח בצורה של מיסוי.

ישראל היא בסך הכל מדינה קטנה, וחבל שחלקים ממנה שבכל אזור מטרופוליטני גדול במערב היו מהווים חלק בלתי נפרד מחגורת היוממים נחשבים ל"פריפריה" הנמצאת "מעבר להרי החושך".
 

Ccyclist

Well-known member
גבול החגורה: שעה ועשרה דקות נסיעה ברכבת.

בשתי מילים: חגורת היוממים.
בבריטניה חגורת היוממים של לונדון היא אזור ברדיוס 100 קילומטר מסביב ללונדון. אני יודע שיש ביקורת לגבי ההשוואות האלו שאני עושה אבל צריך לקחת דוגמה קונקרטית. אני מניח שבנימין נתניהו מכיר את חגורת היוממים של בוסטון או ניו יורק...

בחגורת היוממים הלונדונית לא כל העובדים נוסעים לעיר הגדולה לעבודה, אבל מי שנוסעים אליה הם בעלי משרות שמצדיקות את הנסיעה. האנשים האלו מביאים הכנסה שמקורה מהעיר הגדולה לערים הפרבריות, כלכלת הבית שלהם מתרחשת במקום מגוריהם (לפעמים רק אחד מבני הזוג עובד בעיר הגדולה) וכמובן שהילדים מתחנכים וגדלים בעיר היוממים. מדובר אמנם בשכבה קטנה, אבל קיומה של שכבה כזו מפרנסת שכבה שניה של מקצועות שירות מקומיים בתחומי המסחר, התחזוקה, הפנאי, החינוך (רבים מהם מעדיפים חינוך פרטי יקר לילדיהם) וכו'. השכבה השניה הזו היא האפקט החשוב ביותר של קיום חגורת היוממים, כי בלי ההכנסות מהעיר הגדולה ההכנסות המקומיות לא היו מחזיקות שכבת בורגנות מקומית באותו קנה מידה.

דוגמאות ספציפיות: מחוז סארי למשל (במפה הזו הוא יוצא בים, מול אשדוד, אשקלון, וקריית גת) חביב במיוחד על ברוקרים שעובדים בסיטי. ברייטון (רהט בערך, יש עיוות מסויים בקצה הדרומי של המפה כי מדרום לה יש ים בעוד בישראל ישנה באר שבע) היא מקום מגוריהם של אמנים רבים ו"חוף הים של לונדון". כמו כן יש לנמק עת העובדה שאזור היוממים מעוות צפונה בכך שהרכבות צפונה הן מהירות יותר (הקווים הראשיים לסקוטלנד) בעוד הקווים דרומה הם קווי יוממים איטיים יותר.

נכון שבישראל יש מוקדי כוח מקומיים כמו האוניברסיטאות שמחזיקות מעמד בינוני (תלוי מדינה) בחיפה רבתי וב"ש רבתי, ומהן אפשר כבר לעבוד כיוממים בת"א כך שמדובר בשאלה של מנטאליות, אבל בתכלס רוב האזור המיושב במדינה למעט הנגב דרומית לב"ש והגליל העליון המזרחי יכול להיות במרחק נסיעה סביר ממקומות התעסוקה של עילית "מדינת תל אביב" ואם יהיה קשר תחבורתי שיאפשר לאנשים במעמד כזה לגור באזורים האלו שכיום נחשבים "פריפריה" יביא לכלכלה המקומית באזורים האלו הכנסות שמקורן בגוש דן, וזה יפרנס מעמד בינוני רחב.

הגישה הקלאסית של "פתיחת מפעלים בפריפריה" בה תומך המאמר לא השיגה את מבוקשה במשך 65 שנה. תהליך הפירבור וחגורת היוממים הוא תהליך אורגני שמחלק מחדש הכנסות מהמרכז לעיירות היוממים מבלי להעיק על האזרח בצורה של מיסוי.

ישראל היא בסך הכל מדינה קטנה, וחבל שחלקים ממנה שבכל אזור מטרופוליטני גדול במערב היו מהווים חלק בלתי נפרד מחגורת היוממים נחשבים ל"פריפריה" הנמצאת "מעבר להרי החושך".
גבול החגורה: שעה ועשרה דקות נסיעה ברכבת.
 

טשאפק 2

New member
מגניב, מה משמעות הצבעים

בשתי מילים: חגורת היוממים.
בבריטניה חגורת היוממים של לונדון היא אזור ברדיוס 100 קילומטר מסביב ללונדון. אני יודע שיש ביקורת לגבי ההשוואות האלו שאני עושה אבל צריך לקחת דוגמה קונקרטית. אני מניח שבנימין נתניהו מכיר את חגורת היוממים של בוסטון או ניו יורק...

בחגורת היוממים הלונדונית לא כל העובדים נוסעים לעיר הגדולה לעבודה, אבל מי שנוסעים אליה הם בעלי משרות שמצדיקות את הנסיעה. האנשים האלו מביאים הכנסה שמקורה מהעיר הגדולה לערים הפרבריות, כלכלת הבית שלהם מתרחשת במקום מגוריהם (לפעמים רק אחד מבני הזוג עובד בעיר הגדולה) וכמובן שהילדים מתחנכים וגדלים בעיר היוממים. מדובר אמנם בשכבה קטנה, אבל קיומה של שכבה כזו מפרנסת שכבה שניה של מקצועות שירות מקומיים בתחומי המסחר, התחזוקה, הפנאי, החינוך (רבים מהם מעדיפים חינוך פרטי יקר לילדיהם) וכו'. השכבה השניה הזו היא האפקט החשוב ביותר של קיום חגורת היוממים, כי בלי ההכנסות מהעיר הגדולה ההכנסות המקומיות לא היו מחזיקות שכבת בורגנות מקומית באותו קנה מידה.

דוגמאות ספציפיות: מחוז סארי למשל (במפה הזו הוא יוצא בים, מול אשדוד, אשקלון, וקריית גת) חביב במיוחד על ברוקרים שעובדים בסיטי. ברייטון (רהט בערך, יש עיוות מסויים בקצה הדרומי של המפה כי מדרום לה יש ים בעוד בישראל ישנה באר שבע) היא מקום מגוריהם של אמנים רבים ו"חוף הים של לונדון". כמו כן יש לנמק עת העובדה שאזור היוממים מעוות צפונה בכך שהרכבות צפונה הן מהירות יותר (הקווים הראשיים לסקוטלנד) בעוד הקווים דרומה הם קווי יוממים איטיים יותר.

נכון שבישראל יש מוקדי כוח מקומיים כמו האוניברסיטאות שמחזיקות מעמד בינוני (תלוי מדינה) בחיפה רבתי וב"ש רבתי, ומהן אפשר כבר לעבוד כיוממים בת"א כך שמדובר בשאלה של מנטאליות, אבל בתכלס רוב האזור המיושב במדינה למעט הנגב דרומית לב"ש והגליל העליון המזרחי יכול להיות במרחק נסיעה סביר ממקומות התעסוקה של עילית "מדינת תל אביב" ואם יהיה קשר תחבורתי שיאפשר לאנשים במעמד כזה לגור באזורים האלו שכיום נחשבים "פריפריה" יביא לכלכלה המקומית באזורים האלו הכנסות שמקורן בגוש דן, וזה יפרנס מעמד בינוני רחב.

הגישה הקלאסית של "פתיחת מפעלים בפריפריה" בה תומך המאמר לא השיגה את מבוקשה במשך 65 שנה. תהליך הפירבור וחגורת היוממים הוא תהליך אורגני שמחלק מחדש הכנסות מהמרכז לעיירות היוממים מבלי להעיק על האזרח בצורה של מיסוי.

ישראל היא בסך הכל מדינה קטנה, וחבל שחלקים ממנה שבכל אזור מטרופוליטני גדול במערב היו מהווים חלק בלתי נפרד מחגורת היוממים נחשבים ל"פריפריה" הנמצאת "מעבר להרי החושך".
מגניב, מה משמעות הצבעים
ומה מקור המפה? בהחלט המחשה חזקה לתומכי ההשקעה בתחבורה ציבורית.
 

Ccyclist

Well-known member
בכתום: רצועת היוממים ! זה זום ממפת השוואה.

מגניב, מה משמעות הצבעים
ומה מקור המפה? בהחלט המחשה חזקה לתומכי ההשקעה בתחבורה ציבורית.
בכתום: רצועת היוממים ! זה זום ממפת השוואה.
לפני כמה שנים פירסמתי מפות השוואה בין מפות זמני נסיעה מלונדון (שאותה יצרתי ידנית ע"י איסוף זמני נסיעה לישובים השונים המצויינים בה ויצירת "אזורים") לבין מפה של ישראל והסביבה בקנה מידה דומה, כאשר לונדון וגוש דן מוצלבות. בגלל שהמפות שקופות

במפה בפוסט הקודם עשיתי זום, לקחתי את כל אזור היוממים וצבעתי בכתום (כולל צביעת שפך התמז כאזור כזה). השרידים הירוקים ואלו שבתכלת הם מהמפה המקורית. את הקווים האדומים והירוקים לא צריך להסביר, אבל משום שגוגל מסמנת את הקו הירוק אני מכליל אותו למטרת יצירת קנה מידה. יש להדגיש שרשת היוממים הבריטית היא מערכת איטית יחסית - מהירות מקסימיום של 160 קמ"ש בקווי היוממים מדרום לעיר ורוב הקווים שמסביב לה (מהירות תאורטית בגלל עצירות בתחנות), כך שזה בר-השוואה למהירות המקסימום של ר"י - כ 130 קמ"ש לפי האמור בפורום.

חגורת היוממים הזו ישימה בישראל (עם כמה התאמות טופוגרפיות - למשל - בית שאן תהיה קצת יותר רחוקה מתל-אביב כי המסלול הישיר יהיה עמק-עירון-חוף ולא דרך שכם למשל) בטכנולוגיה שקרובה מאד לזו הקיימת בארץ, כך שלא מדובר בפנטזיות נוסח הקמת TGV / ICE / AVE / שינקאנסן ישראלית אלא בהשלכות של פיתוח רשת המסילות בסטנדרט קרוב מאד לזה שקיים כבר כיום, תוך יישום פרוייקט שידרוג קל לביצוע כמו תוכנית החישמול שניתן לבצע תוך שנה-שנתיים כי לסימנס - ספקית של ר"י - יש רכבת חישמול שמסוגלת לחשמל קילומטר וחצי ליום. (חיברתי לינקים בפורום בעבר).

יש עיוותים בגלל מספר מצומצם של קווים מהירים יותר, בעיקר כלפי צפון ומערב כי בקטע הזה יש קווים חצי מהירים - ישנם 3 קווים של 200 קמ"ש, שני הקווים הראשיים לסקוטלנד, והקו לווילס. על אחד מהקווים לסקוטלנד יש רכבות טילטינג של 225 קמ"ש. כמו כן ישנן רכבות יוממים מהירות שמשתמשות בקו היורוסטאר לפריז שמתפצלות מהקו ומשרתות את דרום מזרח המדינה, זהו הקו המהיר האמיתי היחיד בממלכה כרגע, שמהירות המקסימום בו היא 300 קמ"ש.

בכל מקרה - "הפריפריה" הישראלית אינה במיקום שנחשב "פריפריה" באף מדינה מערבית מתוקנת.

מבחינה גאוגרפית טהורה צור (פיטרבארה ב"ים" במקביל לה), טבריה (נמל התעופה לונדון - סטאנסטד), אירביד' (פרברי איפסוויץ' ), מאדבה (פולקסטון), עזה (בילינגהרסט), בקעת הירדן (עיירות המדווי בקנט, חצי האי שעליו שוכנת סאות'אנד באסקס), ובאר שבע (טכנית - לו היתה רכבת שהמשיכה 20-10 ק"מ בים מדרום לברייטון, כך שהזמן הרלוונטי הוא אחת התחנות ב-שורהאם בערך) וכל מה שבינן לעיר הגדולה הן "חגורת יוממים".
 
יש לך מפה דומה למטרופולינים יותר קטנים.

בכתום: רצועת היוממים ! זה זום ממפת השוואה.
לפני כמה שנים פירסמתי מפות השוואה בין מפות זמני נסיעה מלונדון (שאותה יצרתי ידנית ע"י איסוף זמני נסיעה לישובים השונים המצויינים בה ויצירת "אזורים") לבין מפה של ישראל והסביבה בקנה מידה דומה, כאשר לונדון וגוש דן מוצלבות. בגלל שהמפות שקופות

במפה בפוסט הקודם עשיתי זום, לקחתי את כל אזור היוממים וצבעתי בכתום (כולל צביעת שפך התמז כאזור כזה). השרידים הירוקים ואלו שבתכלת הם מהמפה המקורית. את הקווים האדומים והירוקים לא צריך להסביר, אבל משום שגוגל מסמנת את הקו הירוק אני מכליל אותו למטרת יצירת קנה מידה. יש להדגיש שרשת היוממים הבריטית היא מערכת איטית יחסית - מהירות מקסימיום של 160 קמ"ש בקווי היוממים מדרום לעיר ורוב הקווים שמסביב לה (מהירות תאורטית בגלל עצירות בתחנות), כך שזה בר-השוואה למהירות המקסימום של ר"י - כ 130 קמ"ש לפי האמור בפורום.

חגורת היוממים הזו ישימה בישראל (עם כמה התאמות טופוגרפיות - למשל - בית שאן תהיה קצת יותר רחוקה מתל-אביב כי המסלול הישיר יהיה עמק-עירון-חוף ולא דרך שכם למשל) בטכנולוגיה שקרובה מאד לזו הקיימת בארץ, כך שלא מדובר בפנטזיות נוסח הקמת TGV / ICE / AVE / שינקאנסן ישראלית אלא בהשלכות של פיתוח רשת המסילות בסטנדרט קרוב מאד לזה שקיים כבר כיום, תוך יישום פרוייקט שידרוג קל לביצוע כמו תוכנית החישמול שניתן לבצע תוך שנה-שנתיים כי לסימנס - ספקית של ר"י - יש רכבת חישמול שמסוגלת לחשמל קילומטר וחצי ליום. (חיברתי לינקים בפורום בעבר).

יש עיוותים בגלל מספר מצומצם של קווים מהירים יותר, בעיקר כלפי צפון ומערב כי בקטע הזה יש קווים חצי מהירים - ישנם 3 קווים של 200 קמ"ש, שני הקווים הראשיים לסקוטלנד, והקו לווילס. על אחד מהקווים לסקוטלנד יש רכבות טילטינג של 225 קמ"ש. כמו כן ישנן רכבות יוממים מהירות שמשתמשות בקו היורוסטאר לפריז שמתפצלות מהקו ומשרתות את דרום מזרח המדינה, זהו הקו המהיר האמיתי היחיד בממלכה כרגע, שמהירות המקסימום בו היא 300 קמ"ש.

בכל מקרה - "הפריפריה" הישראלית אינה במיקום שנחשב "פריפריה" באף מדינה מערבית מתוקנת.

מבחינה גאוגרפית טהורה צור (פיטרבארה ב"ים" במקביל לה), טבריה (נמל התעופה לונדון - סטאנסטד), אירביד' (פרברי איפסוויץ' ), מאדבה (פולקסטון), עזה (בילינגהרסט), בקעת הירדן (עיירות המדווי בקנט, חצי האי שעליו שוכנת סאות'אנד באסקס), ובאר שבע (טכנית - לו היתה רכבת שהמשיכה 20-10 ק"מ בים מדרום לברייטון, כך שהזמן הרלוונטי הוא אחת התחנות ב-שורהאם בערך) וכל מה שבינן לעיר הגדולה הן "חגורת יוממים".
יש לך מפה דומה למטרופולינים יותר קטנים.
זה נחמד המפות של לונדון אך בתור מקום גדול יותר ובינלאומי יותר שגם מסילות ניסללו שם לפני עשרות שנים, לא מאוד בר השוואה.
 

Ccyclist

Well-known member
אין לי, אבל הערה לגבי המטרופולין:

יש לך מפה דומה למטרופולינים יותר קטנים.
זה נחמד המפות של לונדון אך בתור מקום גדול יותר ובינלאומי יותר שגם מסילות ניסללו שם לפני עשרות שנים, לא מאוד בר השוואה.
אין לי, אבל הערה לגבי המטרופולין:
מנסיוני בלונדון, וכן בביקורים בפריס וברלין הוא שהרכבת התחתית נועדה לשרת את העיר ומהירותה נמוכה יותר, בעוד קווי הרכבת האזוריים מהירים יותר כי יש בהם פחות תחנות. מהסיבה הזו לא נכון להגדיר את המטרופולין לפי הרכבת התחתית (בת"א - תוכניות הרכבת הקלה) כי יש עיוות שבו תחנת רכבת תחתית (עירונית) שנמצאת מרחק שעה מהמרכז תהיה גאוגרפית קרובה פי כמה וכמה מתחנה שנמצאת שעה ממנו ברכבת הארצית. כך למשל - בסביבת כביש הטבעת הלונדוני שמסומן במפה ישנן תחנות כמו אלו שבקצה הקו המטרופוליטני שנמצאים שעה מהעיר בקו האיטי (במפה שלי ווטפורד צויינה כ20 דקות לפי המרחק ליוסטון, אך יש אופציות איטיות יותר ובתחתית יכול לקחת שעה לאזור, בושי נמצאת בווטפורד רבתי כך שזה השטח של אלן) בעוד המרחק בארצית מתפרס פי 3 או 4. בתל-אביבית זה להגיד שמשער חולון לעזריאלי לעולם יהיה מהיר יותר ברכבת ישראל ולא בקו הירוק או הכחול לנקודה המרכזית המקבילה שלהן. מהסיבה הזו גודל אזור היוממים חורג בהרבה מגודל המטרופולין (אותה אוטוסטרדה סיבובית נמצאת קצת מחוץ לתחום השיפוט של עיריית לונדון רבתי). ואין חשיבות לגודלו משום שמדובר בנסיעה ברכבת הארצית לתחנות הראשיות שבמטרופולין.

כמו כן - בכל העולם המערבי רוב קווי הרכבת הראשיים (למעט המערכות המהירות הייעודיות) חגגו מזמן את המאה. הרכבת קדמה למכונית בחמישים שנה. השוואה מעניינת לשאלת הפיתוח האזורי והוספת שלוחות לאיילון יכולה להיות הוספת שלוחות אזוריות חדשות למסילות העירוניות בגרמניה שפועלות על עיקרון דומה של מסילה שחוצה את העיר הראשית.

ניסיתי למצא מפות דומות בגוגל, אבל מצאתי בין השאר מפות "חום" של מחירי דירות, זמני נסיעה ספציפיים לסאבווי של ניו יורק ותרשים מבוסס זמנים של הסאבווי של בוסטון, אך ללא הרשת האזורית / ארצית.
 

easylivin

New member
כי זה טרנדי. ש.ה. הוא אף פעם לא הראשון

יאללה לקטול , שחר הזלקורן מסביר שרכבות לא יעז
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409777,00.html
הדבר היחיד שנכון הוא שצריך להשקיע גם בשיפור שירותי הבריאות שם.
אך השקעה בתעסוקה, שכחו להזכיר לא את המפעלים שנתמכו על ידי הממשלה קבלו כסף והלכו משם.
לגבי התחץ, שטויות במיץ קוקוס.
כי זה טרנדי. ש.ה. הוא אף פעם לא הראשון
לכתוב מאמר דמגוגי בנושא מסויים (לא אביא קישורים, אבל ממש לא מזמן היה אחד כזה). הוא תמיד נסחף עם הזרם.

הכיוון הוא הפסקת ההשקעה בתשתיות הרכבת, לצורך מימון הצעות פופוליסטיות בעקבות "מחאות חברתיות" שכבר היו ועוד יהיו. הציבור לא הפנים את הצורך הכלכלי והחברתי בתח"צ בינעירונית ופרברית מהירה, שתרחיב את מעגלי היוממות, ועיתונאים מסוגו של ש.ה. עוזרים לו להתמיד בחוסר ההבנה הזה. לעומת זאת, לכבישים תמיד יהיה לובי חזק יותר גם בלי התחנפות מצדו של ש.ה.; הנסועה ברכב הפרטי ממשיכה לעלות למרות המיסוי הדרקוני, ממשיכה בין היתר בגלל הפערים והעיכובים בפיתוח המסילות הן במרכז והן בפריפריה.

אז בקזינו של הפורום הייתי מהמר שמלבד התכניות שכבר נמצאות בביצוע (לא רק בתכנון), שום דבר לא יתבצע בשני העשורים הקרובים. ולא כי כך צריך להיות, אלא כי זה לא מספיק פופוליסטי. התקשורת והאופוזיציה הדביקה לפיתוח מס"ב את התווית "הבייבי של נתניהו" (ובזמן האחרון, גם "הבייבי של כץ חובב הרכבות") כדי שאף פוליטיקאי חדש, מהשמאל או מהמרכז או אפילו מהימין, לא ירצה לגעת בה.

אם ייתנו לה להמשך, אפשר יהיה לשכוח לא רק מהמסילה המזרחית, אלא גם מהחשמול ואפילו מהמסילה הרביעית באיילון.
 

amit1270

New member
אבל המאמר הוא לא רק נגד מסילות

כי זה טרנדי. ש.ה. הוא אף פעם לא הראשון
לכתוב מאמר דמגוגי בנושא מסויים (לא אביא קישורים, אבל ממש לא מזמן היה אחד כזה). הוא תמיד נסחף עם הזרם.

הכיוון הוא הפסקת ההשקעה בתשתיות הרכבת, לצורך מימון הצעות פופוליסטיות בעקבות "מחאות חברתיות" שכבר היו ועוד יהיו. הציבור לא הפנים את הצורך הכלכלי והחברתי בתח"צ בינעירונית ופרברית מהירה, שתרחיב את מעגלי היוממות, ועיתונאים מסוגו של ש.ה. עוזרים לו להתמיד בחוסר ההבנה הזה. לעומת זאת, לכבישים תמיד יהיה לובי חזק יותר גם בלי התחנפות מצדו של ש.ה.; הנסועה ברכב הפרטי ממשיכה לעלות למרות המיסוי הדרקוני, ממשיכה בין היתר בגלל הפערים והעיכובים בפיתוח המסילות הן במרכז והן בפריפריה.

אז בקזינו של הפורום הייתי מהמר שמלבד התכניות שכבר נמצאות בביצוע (לא רק בתכנון), שום דבר לא יתבצע בשני העשורים הקרובים. ולא כי כך צריך להיות, אלא כי זה לא מספיק פופוליסטי. התקשורת והאופוזיציה הדביקה לפיתוח מס"ב את התווית "הבייבי של נתניהו" (ובזמן האחרון, גם "הבייבי של כץ חובב הרכבות") כדי שאף פוליטיקאי חדש, מהשמאל או מהמרכז או אפילו מהימין, לא ירצה לגעת בה.

אם ייתנו לה להמשך, אפשר יהיה לשכוח לא רק מהמסילה המזרחית, אלא גם מהחשמול ואפילו מהמסילה הרביעית באיילון.
אבל המאמר הוא לא רק נגד מסילות
אלא נגד תשתיות תחבורה לפריפריה בכלל.
 

easylivin

New member
הוא מציין באור חיובי "כבישים וקווי אוטובוסים"

אבל המאמר הוא לא רק נגד מסילות
אלא נגד תשתיות תחבורה לפריפריה בכלל.
הוא מציין באור חיובי "כבישים וקווי אוטובוסים"
גם אם זה דרך ציטוט של "גורם במשרד התחבורה". זה הכשל הלוגי הקבוע בכתבות מהסוג הזה: "יש פתרון זול יותר". הבעיה הגדולה היא שעכשיו זה בעמוד הראשי של ynet. אולי ככה מכינים את הקרקע לפתיחת הקו הישיר לאשדוד ולאשקלון, ובהמשך לשדרות, כדי שהציבור לא יעיז להתלהב יותר מדי? אני לא ממחפשי הקונספירציות, אבל עם ynet באמת שאני כבר לא יודע מה לחשוב...
 

Ccyclist

Well-known member
מה? יש בישראל אוטובסים ב130 קמ"ש?

הוא מציין באור חיובי "כבישים וקווי אוטובוסים"
גם אם זה דרך ציטוט של "גורם במשרד התחבורה". זה הכשל הלוגי הקבוע בכתבות מהסוג הזה: "יש פתרון זול יותר". הבעיה הגדולה היא שעכשיו זה בעמוד הראשי של ynet. אולי ככה מכינים את הקרקע לפתיחת הקו הישיר לאשדוד ולאשקלון, ובהמשך לשדרות, כדי שהציבור לא יעיז להתלהב יותר מדי? אני לא ממחפשי הקונספירציות, אבל עם ynet באמת שאני כבר לא יודע מה לחשוב...
מה? יש בישראל אוטובסים ב130 קמ"ש?
 

easylivin

New member
אז יגידו שגם "לא צריך", נו.

מה? יש בישראל אוטובסים ב130 קמ"ש?
אז יגידו שגם "לא צריך", נו.
בטח אם נסבסד עוד כמה מפעלי טקסטיל בפריפריה, הכל יסתדר ואף אחד לא יצטרך לנסוע לשום מקום. וההיי-טק יבוא לשם, כי. כי... עזוב, אל תבלבל אותנו עם הדוגמאות שלך ממדינות מערביות מפותחות. פה זה לא שם! מספיק טוב לנו עם רשת האוטובוסים הבינעירוניים המפוארת שלנו. והתחנה המרכזית הכי גדולה בעולם... כבוד וגאווה ישראלית.
 

Ccyclist

Well-known member
לשלוח אותם לרציפי דן הנטושים, ולזרוק את המפתח

אז יגידו שגם "לא צריך", נו.
בטח אם נסבסד עוד כמה מפעלי טקסטיל בפריפריה, הכל יסתדר ואף אחד לא יצטרך לנסוע לשום מקום. וההיי-טק יבוא לשם, כי. כי... עזוב, אל תבלבל אותנו עם הדוגמאות שלך ממדינות מערביות מפותחות. פה זה לא שם! מספיק טוב לנו עם רשת האוטובוסים הבינעירוניים המפוארת שלנו. והתחנה המרכזית הכי גדולה בעולם... כבוד וגאווה ישראלית.
לשלוח אותם לרציפי דן הנטושים, ולזרוק את המפתח
 

olli3

New member
מנהל
אתה מתכוון רציפי דן המשודרגים שבקומה 1.

לשלוח אותם לרציפי דן הנטושים, ולזרוק את המפתח
אתה מתכוון רציפי דן המשודרגים שבקומה 1.
מאז הסעות החיילים, הרציפים נוקו, נצבעו (צבעו בצבע לבן את הפיספס) והמקום נראה הרבה יותר נורמלי. יש גם שילוט בכל רציף המודיע איזה קו יוצא ממנו ומה יעדו.
 

olli3

New member
מנהל
היו... מרצדס O303 היו מגיעים ל120 בלי בעיה.

מה? יש בישראל אוטובסים ב130 קמ"ש?
היו... מרצדס O303 היו מגיעים ל120 בלי בעיה.
כילד אני זוכר את מד המהירות מציג מהירות שכזו בנסיעות שישבתי מאחורי הנהג (רוב הנסיעות).
 

easylivin

New member
גם אם היו מגיעים ל-160 קמ"ש...

היו... מרצדס O303 היו מגיעים ל120 בלי בעיה.
כילד אני זוכר את מד המהירות מציג מהירות שכזו בנסיעות שישבתי מאחורי הנהג (רוב הנסיעות).
גם אם היו מגיעים ל-160 קמ"ש...
זה לא אומר שאפשר יהיה אי-פעם לנסוע במהירויות כאלו בבטחה.
 
אילו היה מציין תוכנית מסודרת עם אוטובוסים

הוא מציין באור חיובי "כבישים וקווי אוטובוסים"
גם אם זה דרך ציטוט של "גורם במשרד התחבורה". זה הכשל הלוגי הקבוע בכתבות מהסוג הזה: "יש פתרון זול יותר". הבעיה הגדולה היא שעכשיו זה בעמוד הראשי של ynet. אולי ככה מכינים את הקרקע לפתיחת הקו הישיר לאשדוד ולאשקלון, ובהמשך לשדרות, כדי שהציבור לא יעיז להתלהב יותר מדי? אני לא ממחפשי הקונספירציות, אבל עם ynet באמת שאני כבר לא יודע מה לחשוב...
אילו היה מציין תוכנית מסודרת עם אוטובוסים
אז היה אפשר לדון ביתרונות וחסרונות התוכנית.
כאן זה נראה כמו תירוץ מדוע לא לסלול קווי רכבת חדשים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה