ההקבלה שאתה עושה לבנייה אינה נכונה
יש הגדרה פשוטה וברורה
לקומת בסיס וקומה עליונה - אין לזה קשר לסדר עדיפויות ואי אפשר להתווכח על זה.בהקבלה לתחום הבנייה - סדר עדיפויות מקביל לסדר הבנייה, הסדר הנפוץ(והמיטבי) הוא מבסיס כלפי מעלה, טכנית אפשר לבצע זאת גם אחרת(ויש לזה מחיר) ופה נכנס העניין של סדר עדיפויות והויכוח.
לכל צעד בפיתוח המערכת יש תועלת תחבורתית מסויימת, מכיוון שהכסף לא גדל על העצים(כל דבר בא על חשבון משהו אחר) והפיתוח נעשה במסגרת מסויימת, בסופו של דבר לכל שינוי שתבצע במערכת יש תמורה כלכלית ותחבורתית מסויימת שמתקבלת במציאות(שבעצם קובעת באופן אובייקטיבי מה קומת "בסיס" ומה "עליונה" ) ועל זה פשוט אי אפשר להתווכח - גם הצורה הגיאוגפרית של המערכת(רב מוקדית/חד מוקדית) לא רלוונטית בכלל.
ההקבלה שאתה עושה לבנייה אינה נכונה
ההקבלה הנכונה אינה בין בניית רשת רכבות לבניית בניין בודד שנבנה מהבסיס כלפי מעלה, אלא לסדר בנייה של בניינים, שכונות, יישובים וערים שונים. האם לבנות קודם את מסילת העמק או לרבע את מסילת ת"א-לוד לא מקביל לבניית בנין בודד, אלא לשאלה האם לבנות קודם שכונה חדשה בנתיבות או עוד 10 בניינים בשכונה קיימת ברמת-גן.
וזה לא אובייקטיבי בכלל.
אתה מתייחס לסדר אידיאלי של בניית מערכת מתחילתה ועד סיומה וכאן בדיוק נכנס האידיאל, אבל בהגדרה הזו של האידיאל אתה מכתיב את סדרי העדיפויות, שלא תואמים את סדרי העדיפויות של קובעי המדיניות ולכן יש פשרות.
למשל, ממשלת אולמרט החליטה להקפיא בנייה לא רוויה במרכז הארץ. זו הייתה החלטה של סדרי עדיפויות שלא הייתה מיטבית בתחום הבניה.
הממשלה הקודמת החליטה להרחיב את כביש 2 הקיים בקטע שבין נתניה לחבצלת השרון וצפונה יותר ולא להאריך את כביש 20 לאזור הזה. זו הייתה החלטה שאולי אינה אידיאלית, אלא פשרה שנובעת מסדרי עדיפויות.