יאווווווווווווווווווווווווווווווווו

[reutsu]

יאווווווווווווווווווווווווווווווווו

יאווווו אני כל-כך מקנאת באנשים שיש להם אימא!!!!! עכשיו הייתי אצל חברה ו...היא אמורה ללכת עכשיו לטייל עם אימא שלה,והיא הציעה לי ללכת איתה אבל אני לא רציתי להידחף!!!! אני גם רוצה אימא שתילך איתי לטייללללללל!!!!!!!!! מאז שאימא שלי ז"ל ניפטרה לא יצאתי מהבית!!!! לא הלכתי למקומות,לטיולים,לקניונים,לאף מקוםםםםםם!!!! עם אבא אני לא יכולה ללכת כי אבא זה אבא ואימא זה אימא!!! ובאאאאאא לי למותתתתתת. כל יום אני כמעט לבד בבית אחיות שלי הגדולות יוצאות והם בקושי בבית ואבא שלי כמעט כל היום לא בבית ואני לבד!!!!! ופחתאום שאני לבד חסרה לי אימא ואני ניזכרת בה ובוכה!!!! ואי רואה אנשים ושכנים מהחלון ואיזה כיף להם שיש להם משפחה כזאת!!! אצלנו לא הוכלים ארוחות בשישי ושבת כל אחד אוכל מתח שהא רוצה,כל אחד עושה מה שהוא רוצה. וכשאני ניכנסת לבתים אחרים אני רואה שולחן ערוך לשבת ואימא בישלה אוכל והמשפחה יושבת לאכול ואז מדברים ונהנים וכו.... אני כל=כך מקנאתתתתתת!!!! הלוואי שאימא שלי היתה פה והיינו צוחקות,מדברות,נהניות,מבלות,מיתחבקות,בוכות,ומה לא...!!!! אין לי עם לדבר על הבעיות,האהבות,ע גיל היהתבגרות,וכו....אני כל-כך צכה נוזן קשבת של אימא רק של אימא!!!

 

[reutsu]

רוצה אותה בחזרההההה

יאווווו אני לא יכולב יותר עם זההההההה אני צכה חיבוק של אימא!!!!!!! כבר 7 שניםםםםם לא ראיתי אותה!!!!!!!!! מה עושים כשאין לכם כוח לכלום?|!?!??! אני כל-כך מקנאת בילדים אחרים!!!! אם אני הולכת ברחוב ואני ניתקלת באימא ובת או אימא ובן....אני אומרת לעצמי בלב "למה לי אין אימא,מה עשיתי רע למישו?!?!?!?" ואני כל-כך מקנאת בהםםםםםם שיש להם אימא ולי אין!!!! אני בטוחה שכל מי שרואה אימא ואת ילדיה ישר נתקפת בה עצב,געגוע,זיכרונות,קנאה וכו...כי לי זה דווקא קורה!!! או השכנים,או אנשים ברחוב,או דודת,או משפחה....זה כזה מעצבן!!!! אני רוצה חיבוק,נשיקה,תמיכה,אהבה,חום שאף אישה אחרת לא יכולה לעשות כמו אימא!!!!!!!!!

 

[טיפטיפ שלי]

אני כלכך מבינה אותך...תגידי

איך הקשר שלך עם האחיות שלך? למה איתם את לא יוצאת קצת?? ואני לא ממש יודעת בת כמה את ומה היחסים במשפחה שלך...אבל סתם רעיון נחמד שעלה במחשבתי....אולי תתחילי מסורת אצלכם במשפחה הקטנה ותארגני לכם ביום שישי ארוחת ערב משפחתית? תארגני את בני הבית ותערכו שולחן יפה? אולי זה קצת ישפר את ההרגשה?

 

[reutsu]

תודה רבה לכולכן אבל.........

אני רק רוצה להגיד לכל הפורום הזה שאתם גדולות!!!! ואני בת 15 עוד מעט למי שלא יודעת... אני מנסה לא לחשוב על זה אבל אני תמיד ניזכרת וחושבת וזה מעצבןןןן!!!! ואני כל-כך מקנאתתת באנשים אחרים שזה הורג אותייייייייייי!!!!!! אי כל היום לבד בבית,או רואה טלוויזיה או במחשב....אין לי מה לעשות?!?! אני כל היום מסתגרת בבית הזההה....אני רואה שכנים,אנשים מבלים בחוץ ואני כמו סטומה בבית בלי אף אחד ומשעמם לי....ואני מתחילה להיזכררר וליבכותת וזה לא שאין לי חברות יש לי....אבל אני לא אוהבת לצאת מהבית הרבה... וארוחות שישי אין מצב שנעשה כי גם ככה זה לא שווה,ניסינו כמה פעמים וזה היה סתם לשווא. כבר נימאס לי מהחיים האלוווווווווווו!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ואל תגידו עכשיו שאני לא צודקת...נכון שאבא הוא אחד האנשים הכי חשובים לנו בעולםםםם,אבל תכלס אין כמו אימא. היא יותר חמה אוהבת מקשיבה מייעצת וכו.... עם אבא לעשות שיחה זה לא מתאים כמו שיחת בנות....כי הבנים לא מבינים את זה!!! יאווווווווו אני מישתגעתתתתתתתתת!!!!!!!!

 

[טיפטיפ שלי]

רעות, אל תעשי את הטעות שאני עשיתי..

הסתגרתי לי בבית...לא אהבתי לצאת החוצה כמעט. כל דבר שחברות שלי עשו הפך למסובך וקשה ובסופו של דבר, למרות שהן היו בנות נפלאות ובאמת השתדלו לעזור ולהבין....בסופו של דבר הן התייאשו. בסופו של דבר נמאס כל הזמן לטרוח סביבי...בסופו של דבר נמאס לנסות להוציא רגשות מקופסא אטומה, נמאס לנסות לדבר עם מישהי מתוסבכת כלכך שגם לא נותנת להתקרב... אז היום, אני כבר בת 26 ויכולה להגיד לך שאני מצטערת על כל תקופת הנעורים שפספסתי בטמטומי..... וזה ברור שאבא זה לא אמא...ועם אבא אי אפשר לעשות שיחת בנות ולהתייעץ ולקבל חיבוק נשי כזה... אבל את יכולה בשביל זה להעזר באחות או חברה טובה או אולי להכיר איזו חברה וירטואלית שתתמוך בך...(אני למשל אשמח להיות כאן בשבילך). אז תחשבי על זה כי באמת חבל לפספס את הגיל הנפלא הזה שאת נמצאת בו.

 

[סְקָאלִי]

רעות,

האמת ששאלתי אותך את זה בעבר בכל פעם שכתבת בפורום, אך אף פעם לא ענית - האם יש לך איזו דמות בוגרת לדבר איתה - מחנכת או יועצת מבי"ס, דודה, פסיכולוג, מישהו מבוגר כלשהו לדבר איתו?

 

[s u s h i t y]

רעות,

במקרה הזה הייתי ממליצה לך לצאת יותר , תהיי עם חברות שלך תבלי איתן או אפילו אם יש לך בנות דודות תקיפי את עצמך באנשים ככה יהיה לך יותר טוב זה לפחות מה שאני עשיתי בשביל להתגבר עד כמה שאפשר

 

[Ofra m]

רעות חמודה

כולנו כאן מכירות את הקנאה הזו שאנו רואות ילדים עם אימותיהן זה באמת צובט בלב ולא קל,אבל תנסי לראות את הדברים היפים שיש,ולמרות שאת רואה משפחות בערבי שישי יושבות ביחד זה עוד לא אומר שהכל אצלם כשורה,את יכולה לדבר עם אביך על כך שאת רוצה שתהיה ארוחה משפחתית ביום שישי ואם זה לא מתאים ביום זה אז אולי ביום אחר שכולם ביחד,את יכולה להסביר לו ולאחיותייך את הכאב שאת חשה,אני מאמינה שגם הן היו רוצות להיות ביחד ואולי הן לא יודעות איך לעשות זאת,הדבר הכי חשוב זה לדבר אף אחד לא יכול לנחש מה אנו חושבות{רק קוראי המחשבות

}אז תתחילי בלדבר ואת תראי שתהיינה לך הפתעות. אני יכולה לנחם אותך שכשתגדלי יותר ותתחתני ויהיו לך ילדים משלך - תהיה לך המשפחה הקטנה שלך שתוכלי לטפח ולחוש את החום הזה שכל כך חסר לך,נכון שלאהבת אם אין תחליף אך גם לאהבת ילד משלך אין תחליף ויהיו לך כאלו ואת תזכרי מה שכתבתי לך כאן ותביני את אשר אמרתי לך,כרגע תמצאי לך חברה טובה תספרי לה חתדברי איתה אל תשאירי בבטן ואת תראי שלאט לאט הדברים מתבהרים בנוסף נסי לשתף גם את אחיותייך . אני מקווה שתצליחי,תספרי לי איך היה. שבוע טוב עופרה.

 

[בטי23]

מבינה אותך

רעות גם אני אבדתי את אימי בגיל צעיר והדבר שהכי מפריע לי עד היום זה לראות את כל הארוחות המשפחתיות האלה ולדעת שאצלי בבית אין . אבל אין מה לעשות זה לא יעזור לי אם אני יקנא באנשים אחרים . אני יודעת שזה משהו טיבעי שאי אפשר לשלוט בו גם אני הרבה פעמים מקנאה שחברות שלי מספרות לי מה אמא שלהם קנתה להם וכמה אוכל היא בשלה בשבת וכו... אבל הגעתי למסקנה שאין מה לקנא פשוט לחיות עם החוסר הגדול הזה כי אין בריירה אחרת ,קנאה לא תוביל לכלום ... מקווה שיהיה בסדר ונמצא את עצמנו מאושרות יותר בעתיד .

 

[הוקוס פוקוס1]

../images/Emo24.gif

 

[MIF2004]

הי רעות

עצוב, עצוב, עצוב לקרוא את מה שכתבת... בכל זאת, אני ממליצה, אל תנתקי קשר עם חברות שיש להן בתים עם אמא, עם נוכחות של אמא, בין אם היא נמצאת באותו הרגע או לא.... אני דווקא לפעמים מצאתי במשפחות כאלו איזשהי נחמה, נכון זה מחדד את ה"אין אמא" שלנו, אבל זה גם מקיף בתחושה משפחתית מסויימת שמאוד קסמה לי, גם אם זו לא המשפחה שלי. אם אפשר תנסי גם לארגן את האחיות שלך לארוחה משפחתית לפעמים, לגייס גם את אבא אם תוכלי, דווקא יכול להיות שהם גם כמהים לזה ואף אחד מכם לא יודעת איך להתחיל. מקווה שבינתיים ההרגשה השתפרה, ולו במעט....