ט

ט

אני כרגע באשפוז יום וכנראה שבוע הבא אני נכנסת לאשפוז מלא באחד מבתי החולים הפסיכ`. שקלו אותי היום.עליתי. הרבה.זה אמנם היה מאד קשה וזה ימשיך ויהיה קשה כי יש לי המון לעלות אבל האמת היא שהרבה יותר מפחיד אותי להעביר במצב הזה עוד כמה שנים.אני לא חייבת למות מזה.אני יכולה לחיות בגיהנום הזה עוד שנים רבות אבל איזה חיים?הנפש שלי מתה מזמן.אני כבר שונאת את עצמי מספיק על השנים ששרפתי.אין לי כח להלקאה העצמית הזו.הרבה יותר קל לי להיות חולה.בלי אחריות לכלום אבל רע לי.כל כך רע לי ככה.לחיות.אני רוצה לדעת מה זה.אני לא אצא
 
המשך.

אני לא אצא בהצהרות ובהבטחות.קרה לי הרבה פעמים שבאמת הייתי בטוחה שזהו.אז אני רק אומר שלמרות הפחד והדאגה שאולי גם אם אחלים,המחשבות ישארו,אני שוב מנסה.זה יהיה אשפוז ארוך.אני אתמודד ואלמד לשתף פה יותר. זהו,רק רוצה להודות שאתן פה ומירבי,תודה מאמי.
 
נטלי

שמחה לשמוע על ההחלטות שלך וזה שאת למרות הכל כן מטפלת בעצמך ויודעת שאסור לך למות. נכון הנפש מתה, אבל אפשר להחיות אותה, באמת שאפשר. מהאחלת לך המון המון בהצלחה ואל תתיאשי בדרך. אנחנו כאן.
 
../images/Emo45.gif טוב לראות שכתבת את זה

אני גם שמחה לדעת שכבר יותר מפחיד אותך להמשיך במצב הנוכחי מאשר לעלות במשקל (להחלים?) אז אולי זה לא עומד להיות קל, אבל ההבנות שלך מאוד משמעותיות והן בטח יעזרו לך תעשי כל מה שאת יכולה כדי שיהיה לך טוב יותר ותני לאנשים שם לעזור לך אל תאבדי את האופטימיות. תזכרי שזה אפשרי. מאחלת לך באמת המון הצלחה אני
 

lital172

New member
נטלי שלי

נשמה שלי אני כל כך גאה בך על הדרך שאת עוברת. אני יודעת שלא קל לך ושעוברים עלייך ימים קשים. בבקשה תשמרי על האופטימיות שלך. זוכרת את ההבטחה שלנו? נעבור את זה ביחד. אהובה שלי את אף פעם לא לבד. ואת תראי שלאט לאט בטיפול הזה תקבלי את מה שצריכה וישמרו לי עלייך ושתרגישי טוב תשתחררי ותעברי לדירה חדשה ותתחילי לחיות. תתחילי בחיים חדשים וטובים כמו שמגיע לך. אני איתך כל הזמן. חושבת עלייך ואוהבת אותך תמיד.
הלוואי והיית אוהבת את עצמך קצת ממה שאני אוהבת. את מדהימה. ויש לך לב כל כך רחב. את עושה לי טוב וגורמת לי לקוות ולחייך. תודה שיש לי את הזכות להיות חלק מהחיים שלך. תודה שנתת לי להתקרב. אוהבת אותך כלכך ותמיד תמיד איתך
 

limf

New member
[ט'] נטלי,

אין לך מושג כמה אני מזדהה איתך ואני קוראת אותך וכאילו שאני כתבתי את המילים האלה לפני 15 שנים. גם אני התאשפזתי-השתחררתי-הייתי אולי כמה חודשים מחוץ לאישפוז ושוב התאשפזתי-השתחררתי וחוזר חלילה ולפני האישפוז האחרון שאלתי "בשביל מה?". בשביל מה עוד אישפוז? כי שתי האופציות היחידות שראיתי היו או למות או להשאר במצב הזה שכמו שאת מתארת אותו "לחיות בגיהנום הזה עוד שנים רבות". לא ראיתי אופציה אחרת. מבחינתי זה היה או למות או להתאשפז-להשתחרר וחוזר חלילה ומבין השתיים - כמה שזה נשמע מזעזע - העדפתי למות. חיים כאלה של לחיות בין אישפוז לאישפוז כאשר הכמה חודשים בין אישפוז לאישפוז הם סבל נוראי בלי לעשות כלום עם עצמך ורק לרדת במשקל הם אכן נוראיים. אבל, עד כמה שזה היה נראה לי ככה לפני 15 שנים ועד כמה שזה נראה לך ככה עכשיו, יש אפשרות אחרת. יש אפשרות להתאשפז, אבל הפעם לא רק כדי לעלות במשקל או רק כדי לצאת מסכנת חיים וזהו אלא כדי לטפל באמת בשורש הבעיה ובשביל זה צריך אישפוז ממושך כמו שלי היה. אני יודעת שזה קשה לטווח הקצר, אבל זה שווה את זה לטווח הרחוק. תהיי חזקה.
 
בדיוק!ט?

אני בהחלט מעדיפה למות מאשר להשרף בגיהנום בין אשפוז לאשפוז אבל אני החלטתי לעשות את מה שחשבתי שלעולם לא אעשה שוב,לנסות בפעם המיליון.אני עוד מעט אשלח מסר,בינתיים המון תודה!
 

summer723

New member
נטלי

מקווה יחד איתך שזו הפעם האחרונה וכן היו דברים בעבר אבל צריך להסתקל קדימה ולקחת את הצ'אנס הזה כאן ועכשיו כדי לצאת מהמצב של החזקת מערכות פעילות [כי זה הרי לא חיים ככה] אני מאמינה ובטוחה שאת יכולה. עם העזרה הנכונה וההכוונה והטיפול את יכולה! תני להם לשמור עלייך כי לבד את לא מצליחה כרגע... תסמכי עליהם! שולחת לך הרבה כוחות ואמונה!
 
סמאר,

תודה על התגובה והאמונה.זה מאד חשוב לי ואת צודקת,לבד אני לא מצליחה.אני מנסה עכשיו בכל הכח.ארוחה ארוחה.זה מה שחשוב,אה? מעכשיו טריגרון... חזרתי בצהריים והיה לי בולמוס רציני אבל את הארוחה הבאה אכלתי כמו שצריך ולא הקאתי,כנראה שיש בי עוד כוחות :)
 
למעלה