דפוקה בשכל
New member
.......(ט')../images/Emo18.gif
כשאין תקווה ואין חלום כשאין חשק ואין חזון כשהכל נראה מיותר ומסורבל להבנה שתמונות רצות לך בראש ואת מאבדת משקל שאת מסתובבת מצד לצד במיטה בחוסר נוחות ולא מפסיקה לחשוב שאת חוזרת במנהרת הזמן אחורה לילדותך ומתגמדת אל מול העולם שהשקט עוטף והחשכה זועקת מושיטה ידיים לאוויר ופוחדת רוצה שיתפסו ושיהיה שם מישהו לתפוס כשאני נופלת לסיוטים. רוצה לפתוח את העיניים לאור של השמש ולהפסיק לראות מטושטש מדמעות. וכשאני הולכת לאיבוד בתוך עצמי איך אראה את הדרך הנכונה ללא שום כיוון וחיצים שיכוונו ללא כל רצון ועם זאת עם כל החשק לנסות. הכל סותר הכל מבולבל כן לא לא כן אולי אפשרי לעולם לא מתי הכל יתבהר? ואם בכלל.. ואיך כבר לא נופלת? צומות של ימים על גבי ימים ומחזיקה מעמד יודעת להיות אבל לא לחיות. לפעמים בא לי לסיים כבר הכל ורק חושבת שחבל על כל המחשבות כי גם ככה אין אומץ..!
כשאין תקווה ואין חלום כשאין חשק ואין חזון כשהכל נראה מיותר ומסורבל להבנה שתמונות רצות לך בראש ואת מאבדת משקל שאת מסתובבת מצד לצד במיטה בחוסר נוחות ולא מפסיקה לחשוב שאת חוזרת במנהרת הזמן אחורה לילדותך ומתגמדת אל מול העולם שהשקט עוטף והחשכה זועקת מושיטה ידיים לאוויר ופוחדת רוצה שיתפסו ושיהיה שם מישהו לתפוס כשאני נופלת לסיוטים. רוצה לפתוח את העיניים לאור של השמש ולהפסיק לראות מטושטש מדמעות. וכשאני הולכת לאיבוד בתוך עצמי איך אראה את הדרך הנכונה ללא שום כיוון וחיצים שיכוונו ללא כל רצון ועם זאת עם כל החשק לנסות. הכל סותר הכל מבולבל כן לא לא כן אולי אפשרי לעולם לא מתי הכל יתבהר? ואם בכלל.. ואיך כבר לא נופלת? צומות של ימים על גבי ימים ומחזיקה מעמד יודעת להיות אבל לא לחיות. לפעמים בא לי לסיים כבר הכל ורק חושבת שחבל על כל המחשבות כי גם ככה אין אומץ..!