חח.. אני אישה
ובדיוק כתבתי בצרכנות..
 
אני לא מבינה כיצד אתם מדריכים את הנהגים שלכם, אילו הדרכות והתלמדויות אתם מעבירים אותם.
נהגים המדברים בטלפון וצועקים על נוסעים המעירים להם- ראיתי. נהגים המדברים בטלפון ועוברים את הפניות במסלול שלהם- ראיתי. נהגים שמתחילים עם כל דבר שזז, מעירים הערות מזעזעות ולא שמים לב לנוסעים- כולנו רואים בכל יום.
אבל מה שהיה היום, חשבתי שכבר לא קורה או לפחות קורה "מאחורי הגב". לא באופן כל כך מופגן.
 
נסעתי בקו 17, מטכניון(חיפה) לעיר תחתית.
כאשר ירדנו בי"ד לבנים, האוטובוס עצר באחת התחנות, בהן עמדו מספר קשישים.
בתחילה, האוטובוס נעצר ממש בתחילת התחנה. הפנסיונרים מיהרו לכיוון האוטובוס, פן יפספסו אותו. אחד הקשישים נגע בדלת הזכוכית ביד(נגע! לא נקש, לא חבט, לא הלם- נגע עם כף היד, לעצור את האוטובוס שלא יסע ע-ל-י-ו מכיוון שהוא עמד קרוב למדרכה ולא היה מספיק לזוז, כנראה. זה ממה שהבנתי ממנו).
הנהג הסתכל עליו. אמר "מה קרה?" במבטא רוסי, מאחורי דלתות סגורות(ראוי מהלבוש שכפי הנראה העולים מבריה"מ), גלגל עיניים והמשיך לדרדר את האוטובוס לאט. לאט. ויותר לאט. כאשר הקשישים מדדים אחריו.
 
האוטובוס לא עמד רחוק מהתחנה. ולא לפני התחנה. הוא עצר בתחילת התחנה, אציין שוב. אז לאחר שהוא הדרדר ככה והקשישים אחריו, הוא סוף סוף הואיל לעצור ולפתוח את הדלתות. הקשישים עלו-
בלי לומר מילה, כאשר הגבר מניח לאישה לעבור לפניו, בנימוס ותרבות.
הם לא פצו פה, לא אמרו ד-ב-ר לנהג.
 
הנהג שואל את האישה במבטא רוסי, מודגש ולועג "מה קרההההה, גברת, מה קרה?" כאשר היא כבר עברה אותו ושלמה לו.
לא מובן לי הצורך להתגרות, להשפיל, לבזות. ועוד במעמד של נהג אגד ולא כאדם פרטי. כאשר נוסע תלוי בך, כאשר נוסע משלם לך וההשפלה כפולה.
כאשר זה אדם מבוגר ממך פי שניים.
 
אז כאשר היא ניסתה לענות לו "מה קרה.." בשקט(כי אין לה לו עברית, כנראה ולא מנטליות להגיב בצורה כזו, אנשים כאלו לא רגילים להתגרות כזו- אבל יש להם מספיק גאווה וכבוד כן לנסות להגן על כבודם)- הוא המשיך להתגרות
"כן, מה קרררההההה?" במבטא. שוב ושוב ושוב. כמה פעמים. בלי שהיא עונה לו, כשהיא כבר נכנסה והתיישבה.
עד שאמרתי לו- אבל למה אתה מחקה אותה? אתה יכול לא לאהוב משהו שהיא עשתה, אבל למה לחקות את המבטא הרוסי שלה?
 
ואז הוא "נפתח" עליי. במקום לשתוק ולפחות להודות שהוא לא בסדר.
"מה, את נעלבת? אני אקח אותך למשטרה, את מפריעה לעובד ציבור! מה, את נעלבת?
מאיפה אני יודע שהיא רוסיה, היא יכולה להיות אתיופית שחורה"
 
אמרתי לו שזה עצוב שמישהי בגיל של הבת שלו צריכה להעיר לאדם שצוחק, לועג ובז למישהי בגיל של אמא שלו. וממשיך לבוז.
ומאיפה ההורים שלו עלו? לא ממדינה אחרת?
והגברת מאחוריו יושבת עם דמעות, עם דמעות! והוא רואה את זה. וממשיך.
ובעלה כאילו מחזיק לה את היד. והוא פשוט לא עוצר "את מפריעה לעובד ציבור! את בלה בלה בלה.." וצורח..
 
"אני לא מפחד מאגד! אני לא מפחד ממשטרה! אני לא מפחד מעיתונים!" ומאיים, ומתרתח וכועס ומתבריין.
(כי אמרתי לו שאני כתבת בעיתון ומנהלת פורום מסוים שקשור לנושא..)
 
 
וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. פעם עם יוצאי אתיופיה, פעם עם יוצאי בריה"מ.
איפה אתם מוצאים את הנהגים האלה, איפה?