אני חולק על דעתך.
חינוך, לדעתי, לא מצוי (רק) בענישה. לעניות דעתי, ישנה השפעה גדולה הרבה יותר על כלל הנהגים דרך פרסום, אבל דווקא לא הפרסום שמנהיג משרד התחבורה כרגע. לפני חודשיים בערך, היתה כתבה בחדשות, בה הראו נהגים תופסים נער שנהג לאחר ששתה אלכוהול, ומחרימים את המכונית, ששייכת לאביו. הראו את תחנוני הנער, החברים שלו, והנערה, כולם היו ברכב יחד איתו. לכתבה הזו היתה הרבה השפעה - אך היא עוברת מהר. כשינם פיגועים, מדברים עליהם כמעט 24 שעות ביממה, עם כתבות נרחבות והפסקות שידורים מיוחדות. אני חושב שכתבה כזו, בה מראים את הענישה ובייחוד מעבירים לצופה את התחושה הרעה שחווה המוענש, משפיעה הרבה יותר על הציבור, מאשר הענישה עצמה. כלומר, במקום להחרים 200 מכוניות בחודש (אין לי נתונים, מספר אקראי), יהיה יותר אפקטיבי להחרים 20 ואז לפרסם בטלויזיה, ברדיו, בעיתונים (עם תמונות) פעם ביומיים.