טענה להפרת זכות יוצרים באינטרנט

טענה להפרת זכות יוצרים באינטרנט

שלום עו"ד דורון זיסו, אני עורכת עיתון אלקטרוני. השיטה היא כמו במרבית אתרי התוכן – צוות האתר שלי ואנוכי כותבים חלק מהמאמרים וחלק נוסף הם מאמרים שנשלחו אלי למטרת פרסום ונמצאו מתאימים או אני עצמי איתרתי באינטרנט וביקשתי את רשותו של הכותב שהסכים ושלח אלי את המאמר. לאחרונה קראתי מאמר בוואלה ולאחר שקיבלתי את רשותו של הכותב, פרסמתי אותו בעיתון שלי. לפני כמה ימים קיבלתי מכתב מעו"ד שנוסחו לפנייך בהסתרת פרטי הזיהוי: הנדון: הפרת זכויות יוצרים באתר .... בשם שולחיי, גב' .... ו- .... בע"מ הנני לפנות אליכם כדלקמן: 1. בגיליון מס' ... של העיתון האלקטרוני "..." הנמצא באתר האינטרנט הנ"ל וכן המופץ באמצעות האימייל הופיעה כתבה של אחד בשם ... שכותרתה "...". 2. הכתבה הנ"ל שנכתבה ע"י מר ... הינה תעתיק מדויק של מאמר שכתבה גב' ... ושפורסם באתר האינטרנט של שולחיי בכתובת: .... זאת ועוד בכתבה הנ"ל של מר ... מופיעים ... שונים אשר ללא ספק נלקחו מתוך המאמר שפורסם באתר של שולחיי. 3. מעשה זה של העתקה ופרסום מאמר שכתבה גב' ... ושפורסם באתר האינטרנט של שולחיי, בשמו של מאן דהוא אחר (ואף ללא ציון מקור כותב המאמר ומהיכן הוא לקוח), מהווה מעשה הפרה של זכויות יוצרים של שולחתי, עוולה מסחרית, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט וכן הפרה של כל דין. 4. מעשיכם כאמור ביחד ולחוד גורמים נזקים לשולחיי. 5. תמוה מאד הכיצד זה רמסתם ברגל גסה את זכויות הקניין והיוצרים של שולחיי בשעה שבאתר הנ"ל הנכם מציינים במפורש ובמקום בולט כי הנכם עומדים של שמירת זכויות היוצרים של האתר ואתם עצמכם מבקשים לשמור על זכויות היוצרים שלכם. 6. הנני להבהיר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי הנכם ביחד ולחוד מוחזקים כאחראים לכל נזקיהם של שולחיי, בין היתר משום שהעיתון האלקטרוני הנ"ל נערך ע"י גב' אליאנה, משום שכותב הכתבה הוא מר ... וכן משום שבעלת אתר האינטרנט והדומיין ומפעילתו הינה גב' אליאנה. 7. לאור האמור הנכם מתבקשים לבצע את הפעולות כדלקמן: א. להסיר מידית את הכתבה של מר ... מהאתר ולהימנע מהמשך הפצת הגיליון האלקטרוני הנ"ל. ב. לפצות את שולחיי בגין הפרת זכויות היוצרים בסך של 100,000 ₪ וזאת תוך 14 יום מהיום. 8. אין מכתבי זה פוגע בזכות מזכויות שולחיי ואין בו כדי למצות את טענות שולחיי. אשמח לקבל התייחסותך וכן מדוע העו"ד הזה חושב שאני צד בעניין ? הרי זהו נוהל מקובל באינטרנט לפרסם מאמר ברשותו של כותב ואין לי שום אפשרות סבירה לסרוק את כל רשת האינטרנט והספרות המקצועית כדי לבדוק אם המאמר "גנוב".
 
לפי העובדות שאת מתארת

נראה שעומדת לך הגנה על פי החוק. עלייך להשיב לאותו עו"ד ורצוי שהתשובה תנתן ע"י עו"ד כי בהחלט יתכן שמבשלים לך תביעה. במידה ותטבעי, תוכלי כמובן להגיש כתב הגנה וגם הודעת צד ג' נגד האדם שלפי טענת עוה"ד איננו בעל הזכות אך התחזה כלפייך ככזה. במשור הראייתי, כמובן שעלייך לגבות את כל עמודי האינטרנט הרלוונטיים למקרה על מנת שתוכלי בבוא היום להביא ראיות לגרסתך העובדתית.
 
הודעת צד ג'

אכן כך עשיתי. שמרתי את המסך מוואלה ואת האימיילים שבהם קיבלתי אישור, וגם שלחתי מכתב תשובה ע"י עו"ד. למה כוונתך ב"הודעת צד ג' נגד האדם...". הכותב מתכחש לכך שהעתיק. האם זה בכלל רלוונטי לי? מדוע עלי להתעמת עמו? מהי "הודעת צד ג'"?
 
אני מוסיף

זהו הליך אזרחי שדומה במהותו לתביעה, וזו תביעה "על תנאי" שמגיש נתבע בתיק קיים, נגד אדם שלישי (כלומר לא נגד התובע). משמעות ההליך היא כי הנתבע המקורי, אשר מכחיש את אחריותו ואת הנזקים הנטענים נגדו בכתב התביעה, טוען כי אם בכל זאת בית המשפט לא יקבל את טענות ההגנה שלו, או חלקן וימצא אותו חייב כלפי התובע, זכאי כלפי הצד השלישי לשיפוי או השתתפות, שכן הצד השלישי נושא כלפיו באחריות מכח עילה אותה יש כמובן לפרט בהודעה. כמו כן, הליכי צד שלישי אינם מוגבלים לדיני נזיקין אלא אפשריים בכל תביעה אזרחית, אם כי בתיקים מסויימים (סדר דין מהיר, סדר דין מקוצר, יש צורך בקבלת רשות מבית המשפט להגשת הודעת צד שלישי)
 
הגנה עתידית

איך אוכל להגן על עצמי בעתיד מפני עניין חוזר כמו זה? אני מקבלת כל הזמן כתבות מכותבים שונים לפרסום. מה נוהגים לעשות עורכי עיתון אחרים? האם כדאי להחתים את הכותבים על מסמך מסויים לפני הפרסום או האם בכל מקרה תעמוד לי הגנה עפ"י החוק? איך אוכל לישון בשקט מעכשיו?
 
את מי הוא מייצג?

לא ברור על סמך מה טוען אותו עורך דין, כי הזכויות במאמר של מרשיו. העובדה, שהמאמר פורסם באתר של וואלה, כשלעצמה, אינה ראיה לכך, שהזכויות בו הן של וואלה. אותו עורך דין מכביר להג דמגוגי בניסיון להלך עלייך אימים (לדוגמה: הוא טוען, כי המעשה הוא גם עוולה מסחרית וגם גניבת עין, כאילו מדובר בשתי עוולות שונות, שעה שגניבת עין היא סוג של ע‏וולה מסחרית; והוא מגדיל לעשות ומוסיף, כי המעשה הוא הפרה של "כל דין", שזה פשוט קשקוש), אבל הוא מחסיר, כאמור, את העיקר: את הטענה, שמרשיו הם בעלי הזכויות במאמר מכוח הסכם בינם לבין הכותבת, או משום שהם המעבידים של הכותבת (ראי סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכות יוצרים). לדעתי, עורך דין, שכך נוהג וכך מתנסח, מוציא שם רע למקצוע.
 
נראה לי שקצת בלבלת את העובדות

"לא ברור על סמך מה טוען אותו עורך דין, כי הזכויות במאמר של מרשיו". הוא אכן צריך להוכיח שמרשתו אכן זו שכתבה ראשונה את המאמר ולהוכיח שנעשתה העתקה. "העובדה, שהמאמר פורסם באתר של וואלה, כשלעצמה, אינה ראיה לכך, שהזכויות בו הן של וואלה". לא אמרתי שזו ראיה לכך שהזכויות הן של וואלה. ציינתי את העובדה שהמאמר פורסם בוואלה כדי להוכיח את טענתי היכן ראיתי את המאמר ולסתור את הטענה שלכאורה העתקתי אותו מהתובעת. "שמרשיו הם בעלי הזכויות במאמר מכוח הסכם בינם לבין הכותבת, או משום שהם המעבידים של הכותבת". לא! אין קשר בין מרשתו לבין כותב המאמר. היא טוענת שהוא גנב או העתיק אותו ממנה. או שלא הבנתי אותך...
 
זה מה שאני הבנתי ממך

שאותו עו"ד מייצג גברת שטוענת שהיא בעלת הזכויות במאמר, כנראה מכח היותה המחברת שלא העבירה את זכויותיה לאחרים.
 
ספק אם הזכויות של שולחיו

מוזר, אני מנסה לעזור, ואת תוקפת אותי. ולעצם העניין: עורך הדין טוען במכתב שציטטת, כי מישהי כתבה את המאמר, והוא פורסם באתר של שולחיו. זו טענה מעורפלת. האם הכותבת נמנית עם שולחיו? לא נראה לי. האם הכותבת היא בעלת הזכויות? סביר להניח שכן. אם הנחותיי נכונות, המכתב שווה כקליפת השום.
 
חס וחלילה ../images/Emo13.gif אני מנסה להסביר

אני לא תוקפת אותך. אתה פשוט לא הבנת את המכתב של העו"ד ואני מנסה להסביר לך ועברתי משפט משפט. מתנצלת אם נשמעתי כך. עורך הדין טוען במכתב שציטטתי כי גב' איקס כתבה את המאמר והוא מפורסם באתר שלה. המישהי הזו היא הלקוחה שלו שטוענת להפרת זכויות יוצרים. הכותבת היא "שולחיו". לכן הנחותייך אינן נכונות. אז מדוע המכתב שווה כקליפת השום?
 
../images/Emo45.gif ו ../images/Emo31.gif

שכחת לציין שהוא גם כתב זכויות היוצרים והקניין, בעוד שזכויות היוצרים הן זכויות קניין
אכן גניבת עין היא עוולה מסחרית, ואכן הניסוח אינו מדוייק במיוחד אך הוא בהחלט מספק את הצרכים. לדעתי, ובלי קשר למכתב זה, אדם שטוען לזכות, למשל זכות יוצרים, איננו חייב להסביר למפר מה מקור הזכות שלו. כך למשל, אדם שטוען שאחר השיג גבול ברכושו, די לו לטעון במכתב ההתראה שהאחר השיג את הגבול בברכוש בו יש לו זכות פלונית ואיננו חייב להסביר כיצד רכש את הזכות. אני רואה לנכון לציין גם לאליאנה וגם לך, שעוך הדין הינו הזרוע המשפטית של שולחו, וכאשר לקוח פונה לעו"ד ומבקש ממנו להכין ולשלוח בשם הלקוח, מכתב התראה כלשהו, כל מה שעליו לעשות הוא לשמוע את סיפור הלקוח, לתרגמו לשפה משפטית, לנסח את המכתב, לחתום עליו ולשגרו בדרך נאותה. אין זה תפקידו של עוה"ד המכין מכתב אתראה לבדוק את עילת התביעה, את מהות הראיות ואת כמותן ואת סיכויי ההצלחה של תביעת הלקוח. שונה המצב כאשר עוה"ד מתבקש ליתן חוות דעת או להכין תביעה. לפיכך אני מסתייג מאמירתך על עוה"ד ששיגר את מכתב ההתראה ויותר מכך, אני אף סבור שחשוב שהציבור אכן יבין כי עוה"ד, תפקידם ליתן שרותים משפטיים ללקוחות, ואין ליחס להם כל מיני תכונות ומעשים של הלקוחות. החברה שלנו מכירה בזכות להיות מויצג ע"י עו"ד בהליכים משפטיים ואיננה מחייבת עו"ד להימנע מלייצג לקוח מפני שעמדת הלקוח מוטעית או בלתי צודקת. אני יודע שהדבר הזה הוא קשה לעיכול ודווקא מטעם זה, עו"ד המייצג לקוח "לא צודק" או "אשם" איננו נופל לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה אתית מוסרית מעו"ד שמייצג לקוח "צודק, או "זכאי", שכן האינטרס של כלל הציבור הוא שכל אדם יוכל לזכות ליצוג משפטי.
 
לא שכחתי

פשוט הסתפקתי בשתי דוגמאות לניסוח המתלהם והמגוחך בעיניי. ולגופו של עניין: עורך הדין אינו טוען במכתב במפורש, כי זכויות היוצרים הם של מרשיו. לדעתי, בלעדי טענה זו, המכתב חסר ערך.
 
הניסוח המתלהם

האם "ניסוח מתלהם" הוא תופעה אופיינית אצל עורכי - דין? עורך הדין כן טוען במפורש כי זכויות היוצרים הם של מרשיו: "מעשה זה של העתקה ופרסום מאמר שכתבה גב' ... ושפורסם באתר האינטרנט של שולחיי, בשמו של מאן דהוא אחר (ואף ללא ציון מקור כותב המאמר ומהיכן הוא לקוח), מהווה מעשה הפרה של זכויות יוצרים של שולחתי" במילים אחרות: מעשה זה של העתקה ופרסום (כאן אני מואשמת) מהווה הפרת זכויות יוצרים של שולחתו/הגב'/מרשיו - הוא בהחלט ניסח בצורה מסורבלת אבל התכוון לאותה לקוחה שלו שהוא קורא לה בשלוש שמות: גב', שולחיי, שולחתי. כל אלה הם הגב' והחברה שלה גם יחד. אולי בגלל שהסתרתי את הפרטים, לא יכולת להבין זאת כך.
 
בדיעבד

אחרי שהבהרת, כי הכותבת היא שולחתו של אותו עורך דין - העניין ברור. אבל בלעדי הבהרה זו, המשפט האחרון שציטטת אינו טענה חד-משמעית, כי הזכויות במאמר הן של השולחת, אלא שההעתקה והפרסום הנוסף (שלך) מפירים את זכות היוצרים שלה באתרה.
 
שווה לברר, לדעתי, אם השולחת

שלחה מכתב התראה גם כנגד וואלה. אם וואלה פרסמו את המאמר ראשונים, והמאמר עדיין מפורסם אצלם תחת שמו של האדם ממנו קבלת אישור, קיים סיכוי שהם לא קיבלו כל הודעה מאיימת. אם כך, אפשר לתמוה למה דווקא בך בחרו, בייחוד שלא את המפרסמת הראשונה של המאמר. אין לי מושג אם לדבר כזה תהייה השפעה משפטית.
 
גם וואלה מחקו

העו"ד שלי כתב להם היכן ראיתי את המאמר. והיום בדקתי והיה כתוב "כתבה לא פעילה" אבל את כל התגובות לכתבה השאירו כך שזה נראה די מצחיק. מעניין אותי אם הם גם פנו לעיתון הסטודנטים של חיפה, כי וואלה לקחו משם את המאמר
מעניין מאיפה הסטודנטים לקחו....
 

mirav1123

New member
השאלה אם האדם שהתיימר לכתוב נתבע ?

נראה לי שאני מבינה את השאלה שלך- את בעצם פירסמת מאמר של מישהו שהעתיק מאמר ממקום אחר ופשוט אמר שהוא כתב את המאמר ואת שואלת למה את צריכה להיתבע כשהוא עשה את ההעתקה, והאם יש סיכוי שתצאי חייבת- תציגי את זה.
 
עדיין לא בטוח שהעתיק...

כן. לא ברור לי למה אני צד בעניין. שנינו קיבלנו את אותו המכתב. שנינו "נתבעים" ביחד ולחוד.
 
למעלה