טעות לתת לילד הרגשת "מחוננות"
טעות לתת לילד הרגשת "מחוננות"
לדעתי זו טעות לתת לילד את הידיעה שהוא מחונן ולכן הוא נעלה על אחרים. גם אם לא אומרים לו את זה במפורש, הוא לומד להרגיש את זה. לפעמים הוא מתנהג בהתאם וזה לא מעורר סימפטיה, בגיל שבו חברות חשובה יותר מהישגים. צריך להביע בו אמון כל הזמן, צריך להגיד לו שהוא מיוחד ובעל תכונות מיוחדות (אגב, לא כל התכונות האלה מועילות ליכולת הלמידה שלו) ולהדגיש לו שרק בעבודה קשה יצליח. כל דבר אחר הוא פתח לסכנה של התפרקות המסגרת הלימודית האישית שלו בעתיד מצד אחד, ויכול גם לגרור בעיות חברתיות בטווח המידי יותר. זו הבעיה במסגרות המחוננים למיניהן, ולדעתי חייבים למצוא דרך נכונה להגיד לילד/ה למה הוא לא עם שאר הכיתה בחלק מהזמן, בלי שיתחיל להרגיש על הגובה. לא חייבים להגיב על זה, אבל תאמינו לי שאני ממש לא מדבר באויר.
טעות לתת לילד הרגשת "מחוננות"
לדעתי זו טעות לתת לילד את הידיעה שהוא מחונן ולכן הוא נעלה על אחרים. גם אם לא אומרים לו את זה במפורש, הוא לומד להרגיש את זה. לפעמים הוא מתנהג בהתאם וזה לא מעורר סימפטיה, בגיל שבו חברות חשובה יותר מהישגים. צריך להביע בו אמון כל הזמן, צריך להגיד לו שהוא מיוחד ובעל תכונות מיוחדות (אגב, לא כל התכונות האלה מועילות ליכולת הלמידה שלו) ולהדגיש לו שרק בעבודה קשה יצליח. כל דבר אחר הוא פתח לסכנה של התפרקות המסגרת הלימודית האישית שלו בעתיד מצד אחד, ויכול גם לגרור בעיות חברתיות בטווח המידי יותר. זו הבעיה במסגרות המחוננים למיניהן, ולדעתי חייבים למצוא דרך נכונה להגיד לילד/ה למה הוא לא עם שאר הכיתה בחלק מהזמן, בלי שיתחיל להרגיש על הגובה. לא חייבים להגיב על זה, אבל תאמינו לי שאני ממש לא מדבר באויר.
