טל שנגמל!

טל שנגמל!

אני רוצה לשתף אתכם לגבי הגמילה (האיטית) של טלטול מציצי! טל העולל גדל וגדל 14 ירחים ו-4 שיניים את הדד הנחמד נטש וחדל הזדכה לכבוד אבא על צמד שדיים...
התהליך היה מאוד איטי והדרגתי ולא ממש מסודר. בעצם טל הכתיב את הקצב. לא מנעתי ממנו כשהוא רצה ולא "דחפתי" לו כשהוא לא ביקש... עיקר ה"בעייה" היה בלילות. הוא היה מתעורר ומוכן רק לציצי. לא מוכן לחזור לישון ולא מים ולא בטיח...רק ציצי עשה את העבודה. כמו מן נקמה מתוקה ואפלולית שלו על הורדת הכמות המחתרתית שלי... ואז היה פתאום לילה אחד שהתעורר. נתתי לו מים והוא חזר לישון. הייתי בהלם וניסיתי את זה גם בלילה הבא. זה שוב עבד. מכאן כבר ידעתי שהדרך קצרה++++++++++++++++++++++ (את הפלוסים טל הוסיף ) ואכן כך היה- המשכתי לתת רק כשהתעקש. ובשבוע האחרון בכלל לא. רק אוכל טעים אחר והמון חום ואהבה וחיבוקים ונישוקים !!!!!!!! כך כבר שבוע. טל מתנהג יפה. לא עושה סימנים של קריז... ציצי מתנהג יפה- אין גודש או צרות אחרות. אני אפילו חושבת שיש עוד קצת חלב. ואני כל כך מתגעגעת.... הכי עצוב שזהו- זה כבר לא יהיה בחיים! עם טל... זה לגמרי הספד!
 

נ ס ע

New member
מזל טוב לאמא וכל הכבוד לטל !

יופי לכם על הגמילה הקלה והמשותפת
בעצמך לא היית מאמינה שתניקי 14 חודשים
. ד"ש ל
 
כן, בהחלט!

שיחקתי אותה בסוף, אה?? היה לי יותר קל מלהסתבך עם בקבוקים, האמת... נשיקות ל
וד"ש ל-זזר
 

kby

New member
ואו דלית! איזה צעד ענק!

שמחה לשמוע שהלך כל כך בקלות. כל הכבוד לטל שגמל את אמא יפה! כל כך מזדהה עם העצב- ממש לא מחכה לרגע הזה של הגמילה הסופית... מותר לשאול בכל זאת שאלה? למה גמלת לגמרי ולא רק גמילת לילה? אין "נשנושים" במשך היום?
 
קודם כל- זה לא ממש היה "קל"...

האמת שהתחלתי דווקא בגמילת יום! בלילה זה לא הלך בכלל! ואז כשהוא הסכים להגמל בלילה- כבר לא התווכחתי
אני פשוט חושבת ש-14 חודש זה ממש די והותר ומכובד. לפחות שמונה חודשים יותר ממה שתכננתי
ונהניתי מכל רגע (חוץ מכמה נשיכות שהייתי מוותרת עליהן)
 

kby

New member
חלילה לא אומרת שזה לא מכובד!

מאמינה שכל יום שאמא מניקה הוא מכובד וכבודו במקומו! וזה לא בציניות. סתם תהיתי מה השיקול לגמילת יום...
 
בדיוק כך נעם נגמלה

בגיל שנה. ולאחרונה שבדקתי אני עדיין מייצרת חלב (אחרי 10 חודשים!!!!) אז אני בטוחה שאת עוד תמשיכי לייצר בכמויות קטנות בחודשים הקרובים
 
מה את אומרת?!

כנראה שיש כאן את חוק המספרים הגדולים...השפעה מצטברת. הציצי התרגל לייצר ולוקח לו את אותו הזמן להפסיק לייצר...
 
../images/Emo24.gif../images/Emo45.gif

תארת בדיוק את מה שעברתי עם שלושת בניי כאשר נפרדו מההנקה. כתבת את זה יפה ומרגש כמו שאני לא הייתי מצליחה. והצד השני של המטבע הוא שטל גדל ונהיה עצמאי יותר ופחות זקוק לאמא ומה שהיא נושאת עמה. תמשיכו לגדול ולהפרד "מהינקות" ולפתוח דף חדש "בבגרות".
 
למעלה