טיפת חלב

[Dimaya]

טיפת ../images/Emo95.gifחלב

 

[Dimaya]

אולי אתן יכולות להסביר לי משהו

אני מאוד מרוצה מט"ח שלנו. באמת. האחות קרן מקסימה וחייכנית, ומצליחה ללא מאמץ לזכות בחיוכים מאוזן לאוזן אפילו מהקטנה שלי (שמתייחסת בסנוביות בלתי מוסתרת לניסיונות של אנשים שהם לא אמא-אבא-סבתא-סבא-דוד לגרום לה לחייך). הנקה זוכה לעידוד גורף. רק שבחים אני שומעת שם, למרות שהקטנה שלי לא בדיוק במשקל "מדהים", רק "כלכבודים" ו-"תמשיכי ככה". אז - למה? למה? למה???? למה כל פעם שאני מגיעה לט"ח (רק לחיסונים, תודה לאל, ואתמול היה לנו חיסון של 6 חודשים) כל אם בישראל, שיושבת עם תינוקה במסדרון, מרגישה צורך דחוף ובלתי נשלט לעדכן אותי, עד כמה שהבת שלי "נראית קטנה". למה????????? אתמול ישבנו לאחר חיסון. הקטנה סיימה להיעלב, ואפילו בשבילים של הדמעות על הלחיים התייבשו. השתוללה, צחקה, עשתה בלאגנים עם הרעשנים, מחאה כפיים ועשתה שלום לצעצועים. יושבת לידי אישה עם תינוקת, שנראת בגיל של הקטנה שלי. במשך 10 דקות משדלת את הבת שלה למחוא כפיים, להגיד "לה-לה-לה" ו-"לעשות ביי-ביי", ומעיפה לעברי מבטים. ואז היא לא מתאפקת ואומרת לי: "תגידי, בת כמה היא?" אני עונה: "6 חודשים". היא ממשיכה להסתכל עליי, ואז אומרת: "ועד מתי הנקת אותה?" אני כבר מבינה לאן זה מוביל. בד"כ לא איכפת לי לענות ל"שאלת הציצי", וגם הפעם, למרות שאני כבר שומעת בראש את המשפט הבא, אני אומרת, שהיא עדיין יונקת. "נו, אז מה את רוצה! ברור! היא ממש רזה, מסכנה. ממש רזה", - אומרת גברת רחומה. "אני את הבת שלי הנקתי שבועיים, ואז התייבש לי החלב, והיא אוכלת יופי מטרנה, ושוקלת 8 קילו". "כל הכבוד", - אני אומרת. אבל האמא לא יכולה להתאפק, ומסיימת עם פנינה: "אם היא לא תאכל - איך יהיה לה כוח לעשות דברים?" רציתי להגיד, שבינתיים הבת שלי, ששוקלת 6 וקצת ק"ג היא זאת, שמקשקשת לה, זזה בלי הפסקה, מתיישבת, מתהפת, מחבקת, מנשקת ובכלל, והילדה שלה בחצי שעה שישבנו במסדרון - שכבה על הגב בתנוחת בטטה ולא ניסתה לזוז. אבל לא אמרתי. כמו שאני אף פעם לא אומר למישהי, שהילד שלה רזה/שמן/חכם/טיפש/מסכן או מאושר - מדי או לא מספיק. ואני לא מבינה, למה אנשים מרגישים בנוח לרחם על הבת שלי, ש"אמא הפריקית" מתעללת בה ומעיזה להניק אותה בגיל 6 חודשים. (נ.ב. - איך זה קשור דווקא לט"ח? כי ברחוב לא מתעסקים איתי, ובפארק ליד הבית כולם אוהבים אותנו, ורק כשאני מגיעה לט"ח - הרחמנות נשפכת).

 

[justmom]

../images/Emo24.gif את יודעת מה אני הייתי אומרת

כשהיו שואלים אותי למה איתמ כל-כך קטן? שחילקו לנו רק את הדוגמית, התינוק יגיע אחר-כך. אני יודעת שזו עצה שנורא קשה למלא - אבל באמת, אל תקחי ל

כל אהבלה מהמסדרון בטיפת חלב.

 

[מירי,]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo24.gif../images/Emo6.gif תק"ת מתגייסת למשימה

פעם אמרתי למישהי שפשוט עמדנו פעמיים בתור לשכל אז לא הספקנו להגיע לתור השומן. חבל שיגאל שילון לא עמד שם. המון פעמים אחרות אני לא עונה בכלל, ובלב אומרת "חמסה חמסה חמסה - נגד עין רעה". מבינה לגמרי ומזדהה לגמרי.

 

[Rplus1]

../images/Emo24.gif לDimaya

ובזזזזזז, ברשותך, הציטוט יאומץ בשמחה.

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo45.gif

 

[אהבת M]

../images/Emo45.gif../images/Emo6.gif גם של צביה וגם של justmom

 

[אמא איריס]

מה, התבלבתן בתור?

וזה עוד אחרי שכבר עמדתן בתור לשכל?? אני תוהה.. ובכל מקרה

ות לרב

 

[maya100]

מה?!?!?!?!../images/Emo2.gif

היא באמת "מקשקשת לה, זזה בלי הפסקה, מתיישבת, מתהפת, מחבקת, מנשקת ובכלל"????? וואו! נשמעת מה-זה-מפותחת...

<מאיה מתנחמת בזה, שיותם הוא בן, בנים פחות חזקים בדברים האלו

>

 

[ענתש]

גם אני כל הזמן חושבת "הוא בן"

נגה בגיל של ליאור (חודשיים וחצי) כבר התהפכה לשני הכיוונים

שלא לציין שבגיל חצי שנה כבר הלכה מסביב לרהיטים בבית. טוב, הבטטה הקטן והחמוד מתמקד בינתיים בהרמות ראש וחזה וחיקוי נלהב של "טיילור הצב" (זה הפך לשם החיבה שלו). אז באמת חשוב לזכור ולשנן - לא משווים בין ילדים.

 

[אינספקטורית]

אותו הדבר גם אצלי

אולי לא בטיפת חלב אבל בחוץ כל מי שרואה אותו "איזה קטנצ'יק" איזה רזה הוא הוא כולה בן חודש ושוקל לפי הטיפת חלב מעולה והיא ממשיכה גם לעודד אותי להמשיך להניק. הם לא מבינים שישנם תינוקים שהם גבוהים ואז הם נראים רזים ולא נמוכים ונראים דומי אכפת לי. ממש מעצבן כל הנשמות הטובות הללו שחושבות שהן עוזרות לך

 

[סגולה קטנה]

ינחם אותך שלי זה קורה גם ברחוב?

שהמון אנשים זרים וגם לא (כל מיני קרובים מעצבנים מהצד שלו) תוהים בקול רם האם היא רזה מדי והאם היא אוכלת מספיק. כשבא לי אני מתעלמת וכשבא לי אני עונה. למשל אני מחמיאה למי שהעיר הוא הומר את זה נפלא את ה"רזה מדי" ושכדאי לו לעבוד בטיפת חלב. למשל שיסתכלו עלי ויבינו שזה גנטי. לפעמים אני מסבירה שהיא גבוהה ולכן דוגמנית. ולכל מיני אמהות עם היפופוטמים קטנים שבכלל לא יונקים וכמובן לא זזים ורואות את הבת שלי שכבר זוחלת ועומדת (אבל לא מוחאת כפיים

) אני בכלל לא מתייחסת.

 

[סגולה קטנה]

הומר זה סוג של אומר כמובן

 

[gigish]

עומדת?! ../images/Emo2.gif סחתיין אלמה!

 

[Rplus1]

גמני חשבתי.. ישר לאולימפיאדה ../images/Emo106.gif

 

[סגולה קטנה]

../images/Emo11.gifעומדת ומסרבת לשבת ../images/Emo140.gif

 

[מירי,]

ואם אלה היפופוטמים יונקים? ../images/Emo3.gif

 

[סגולה קטנה]

כאלה אנחנו אוהבים

ולפעמים גם טיפה מקנאים

 

[בזזזזזזז]

אם אמא / אבא / סבתא שלהם

מעירים לי - אז הם בטח עקומים, מכוערים, טפשים, או שלפחות אין להם מזל בתחום המבוגר האחראי - משהו אני חייבת למצוא.