טיפול פסיכולוגי - מינון?

[me225]

טיפול פסיכולוגי - מינון?

שלום, התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כחודש וחצי - אחרי כמה פגישות גישוש התחלנו לדבר על דברים שמפריעים באמת ופתאום נראה לי שחמישים דקות פעם בשבוע לא ממש מספיק כדי לעבוד על משהו באמת - להשאר עם קצה של מחשבה ותחושות לא מכוונות לשבוע נראה לי לא רצוי וגם נאבד כל המומנטום שמביא אותי לדבר. איך הגיעו לנוסחת הזמנים הזאת? חברים שהיו/ עדיין בטיפול אמרו לי שאפשר במצבים מסויימים לעלות לפעמיים בשבוע אבל -- יש את עניין העלות הכספית ויש את החשש לעיסוק יתר בבעיות (גם כך קשה לי להמשיך את היום כרגיל אחרי הפגישה). העליתי את החשש הזה בפני המטפל (בלי להציע הצעות) ולא התקבלה תגובה כלשהי. עצות ומחשבות יתקבלו בברכה. תודה.

 

[יעל ניסן]

תלוי עם מה את מתמודדת

וכמה את מצליחה לתפקד ביום יום. התפקוד שלך צריך להיות המדד שלך לגבי חומרת מצבך. אם את יכולה לקום בבוקר להשתתף ולהיות מעורבת באופן סביר בדברים הרגילים שאנשים בגילך עושים - סימן שאת לא צריכה יותר מחמישים דקות. לעומת זאת אם את מתדרדרת ולא מצליחה לתפקד ומתחילה לעגל פינות ככה שבסופו של דבר את נפגעת באופן חסר תקנה (למשל אם יפטרו אותך מהעבודה, יזרקו אותך מהבית... דברים כאלה) - יש מקום לשקול טיפול יותר אינטנסיבי, או לתגבר את השיחות בטיפול תרופתי ו/או טיפול קבוצתי.

 

[me225]

זאת לא הייתה השאלה

השאלה הייתה איך פותחים דברים עמוקים באמת בכזאת מסגרת זמן. הקטיעה המלאכותית באמצע המחשבה והשבוע בין לבין גורמים לשיחה ולסיטואציה להרגיש מאולצות משהו ומפריעים לי להתבטא. או במילים אחרות, השאלה היא איך התהליך אמור לעבוד.

 

[ללמוד לסלוח]

מצטרפת לשאלה

 

[יעל ניסן]

התהליך עובד

גם כשאת לא נמצאת באופן קונקרטי מול מטפל. אותן שאלות שפתחת ומחשבות שעלו לך הולכות איתך במשך השבוע. אם את מתקשה להכיל את הדברים בראש, אני ממליצה לך לכתוב. המחברת לא תפריע לך להתבטא, תוכלי במשך השבוע "לבשל" את הרעיונות והמחשבות שלך יותר טוב ולהגיע עמן קצת יותר מגובשת לפגישה.

 

[גרא.]

225me,ההתלהבות הראשונית מכוחו של הטיפול,

עד כדי תחושה שהזמן הקיים כרגע, 50 דקות בשבוע,אינו מספק שכן את לרוב יוצאת עם תחושה בטעם של עוד, כאילו הפגישה נקטעה ממש באמצע המומנטום..ואם היא היתה נמשכת, או תדירה יותר ,זה היה עבורך יותר יעיל...התחושה הזו שכיחה ,אם כי יש אחרים שיוצאים בתחושה קשה שהפגישה לא עזרה להם במאומה..והם חפצים בכלל להפסיק בטיפול.פסק הזמן הזה שבין פגישות,מיועד לחשיבה,לעיבוד להתמודדות עם התכנים שעלו בה.ושבוע הוא זמן סביר לכך.בדרך כלל,כשהמטפל מרגיש,שיש צורך בהגדלת תדירות הפגישות, תלוי בסבות ובנסיבות הטיפול,הוא עשוי להציע לך להכפילן.יתכן שהוא עוד יעשה את זה במקרה שלך.

 

[חמד1]

me - תחושתך לגבי זמן הביטוי במשך הטיפול וכי

אינך מצליחה לבטא את מלוא "הסל" שהבאת לפגישה - זו תחושה הקיימת בתהליך הטיפול.עם הזמן תלמדי לתמצאת את העיקר בזמן קצר יותר,בנוסף,את תחושי כיצד הדברים עובדים ומעובדים על ידך תוך כדי הפגישה הטיפולית וגם לאחריה,כי נוצרת דינמיקה טיפולית של עבודה עצמית,עיבוד עם המטפל ושוב המשך עיבוד התכנים.את בתחילת התהליך,אז כמו בכל מסגרת לימודים,לוקח זמן להפנים את התהליך והשיטה ולעכל את חומר הלימוד,כל פעם מחדש.את תתפלאי לראות עם הזמן גם כיצד הדינמיקה פועלת ומצליחה.זה בכלל לא נורא שחלק מהחומר שאת מתכוננת להעלות בפגישה,לא מוצא את זמנו באופן מספיק,הטיפול מסנן ומותיר את העיקר לדיון מתוך הדברים שאת מעלה בו ,ואז את מקבלת מסקנות ותהיות,שעימן את הולכת הביתה,אך מנוע החשיבה והניתוח - ממשיך את פעולת העיבוד. לדוגמה ,את מביאה חלומות לטיפול,ולא מצליחה לספר את כולם,אך מניתוח מה שכן הספקת מתבהרות תובנות עמוקות,שהם חומר הלימוד להמשך התהליך וגם בזמנך הפנוי.עם התארכות הטיפול תלמדי עצמאית לנפות ולסנן מכל החומרים המצטברים את הנושא או הנושאים החשובים לך ביותר לניתוח בשעת הטיפול.עם הזמן יוקל לך ויובהר לך העניין. למרות הכל,במידה ובעתיד תראי שאכן הזמן לא מספיק,ניתן לבקש מפגש נוסף עם הפסיכולוג כדי לצמצם פערים,ואז תוכלי לראות אם באמת זה יעיל ועוזר,או דווקא הזמן המוקצב - עושה את שלו טוב יותר.