טיול.
אחד מרגעי השיא שלושתנו ביחד והיא קרובה אליי יותר אבל העיניים של השלישית... תמיד נראו לי שונות תמיד הדליקו בי נורה אדומה היתה לי תחושה. כבר הרבה זמן, אז מזמן העלתי את הנושא ובחנתי את התגובות שלה. כשהשנייה זרקה על ה"בעיות אכילה" של השלישית כאילו אני יודעת מהם ישר העיניים שלי חדרו לשלה- "איזה?" כי יש הבדל בין בעיה להפרעה. כשהשנייה אמרה "הכל." שלפתי אני: "באמת?" -"כן..." ואז, אז רציתי למות. הדמעות של עכשיו, הן הדמעות שלא הצלחתי להוריד שם. הרוח היתה קרה לפתע יותר הגלים היכו בי כל כך. גם הידיעה, על השלישית. והיא בעצם אחת מיני רבות, שפיתחה הפרעות אכילה אני לא אמורה להתרגש כי השנייה אמרה כשהיא הלכה לקנות סיגריות "כל החברות שלי ככה. זה ברגיל." ולי, זה לא רגיל. זאת אומרת.. כן. לא פעם ראשונה, לצערי גם לא פעם עשירית וזה כואב כאילו זו הפעם הראשונה פתאום כשהסתכלתי עליה הכל התחבר לי הכל יצא וקיבל צורה, שם, הגדרה. "מה את בהלם, היא כבר מאחורי זה." זה אף פעם לא נשאר מאחור. זה אף פעם לא נשאר מאחור.
אני לא יכולה יותר.
אחד מרגעי השיא שלושתנו ביחד והיא קרובה אליי יותר אבל העיניים של השלישית... תמיד נראו לי שונות תמיד הדליקו בי נורה אדומה היתה לי תחושה. כבר הרבה זמן, אז מזמן העלתי את הנושא ובחנתי את התגובות שלה. כשהשנייה זרקה על ה"בעיות אכילה" של השלישית כאילו אני יודעת מהם ישר העיניים שלי חדרו לשלה- "איזה?" כי יש הבדל בין בעיה להפרעה. כשהשנייה אמרה "הכל." שלפתי אני: "באמת?" -"כן..." ואז, אז רציתי למות. הדמעות של עכשיו, הן הדמעות שלא הצלחתי להוריד שם. הרוח היתה קרה לפתע יותר הגלים היכו בי כל כך. גם הידיעה, על השלישית. והיא בעצם אחת מיני רבות, שפיתחה הפרעות אכילה אני לא אמורה להתרגש כי השנייה אמרה כשהיא הלכה לקנות סיגריות "כל החברות שלי ככה. זה ברגיל." ולי, זה לא רגיל. זאת אומרת.. כן. לא פעם ראשונה, לצערי גם לא פעם עשירית וזה כואב כאילו זו הפעם הראשונה פתאום כשהסתכלתי עליה הכל התחבר לי הכל יצא וקיבל צורה, שם, הגדרה. "מה את בהלם, היא כבר מאחורי זה." זה אף פעם לא נשאר מאחור. זה אף פעם לא נשאר מאחור.
