טיול לכפר יהושע
- פותח הנושא McKaby
- פורסם בתאריך
- מצב
גשר בצומת ג'ילמי(העמק)
הקטע של המסילה על הגשר במצב טוב רואים שצבעו אותה.רק חבל שאין שלט. מכוניות חולפות ואנשים לא מודעים ליד מה הם עוברים.
גשר בצומת ג'ילמי(העמק)
הקטע של המסילה על הגשר במצב טוב רואים שצבעו אותה.רק חבל שאין שלט. מכוניות חולפות ואנשים לא מודעים ליד מה הם עוברים.
תחנת אלרואי
שבחים לתושבי המקום ולשלטונות יחס מכובד להסטוריה. מקום מטופח,מבנה התחנה משופץ,יש שלט שמספר על תחנה. עוצב קרון משא צבעוני.
תחנת אלרואי
שבחים לתושבי המקום ולשלטונות יחס מכובד להסטוריה. מקום מטופח,מבנה התחנה משופץ,יש שלט שמספר על תחנה. עוצב קרון משא צבעוני.
קרון באלרואי
קרון משא ירוק הוצב במקום. אם מישהו יודע סוגו ויעודו מוזמן לספר.
קרון באלרואי
קרון משא ירוק הוצב במקום. אם מישהו יודע סוגו ויעודו מוזמן לספר.
קרון באלראי
(נראה לי שהם כותבים את שם המקום בלי ו') הקרון הוא מסדרה ר-25 של רכבת ישראל (מסילה תקנית כמובן, כמו שכבר ציינת, ובלי כל קשר למסילה החג'אזית). הקרון נבנה כנראה כקרון גלוי (כלומר עם קירות בגובה הנוכחי ובלי גג) בתקופת המנדט והוסב בידי רכבת ישראל להובלת רבד (חצץ המסילה) ופיזורו על המסילה על-ידי פתחים שנבנו בצידיו - כלומר הוא עכשיו קרון משפכי להובלת רבד. קרון כמעט זהה נמצא היום באוסף מוזיאון הרכבת בחיפה. ובנימה אישית - גם אני מרוצה משיפוץ מבנה התחנה, ואפילו הייתי בחנוכתו לפני ארבע שנים, אבל בכל זאת קצת חבל לי שהיו צריכים לגלוש לכזו הצטעצעות עם הקרון הזה, צבעיו והדמויות, במיוחד כאשר יש עדיין בסדנאות הרכבת בקישון מספר שרידים של קרונות חג'אזיים שמחכים לתקציב וליד אוהבת. טוב, מה אני יכול לצפות במדינה שבה אף אחד לא טרח לבדוק את החומר הרלוונטי בארכיו מוזיאון הרכבת לפני שכתבו את הסקירה ה-'היסטורית' על התחנה, במדינה שגם אם היו הולכים לארכיון הרכבת היו נענים פניהם ריקם, למרות שקיים חומר כזה, במדינה שבה כשחושבים על קטר ישן עולה לכולם בראש המספר 70414 בלי להבין בכלל שמדובר בקטר קיטור שהוא שונה מהותית מהקטרים הקיימים כיום.
קרון באלראי
(נראה לי שהם כותבים את שם המקום בלי ו') הקרון הוא מסדרה ר-25 של רכבת ישראל (מסילה תקנית כמובן, כמו שכבר ציינת, ובלי כל קשר למסילה החג'אזית). הקרון נבנה כנראה כקרון גלוי (כלומר עם קירות בגובה הנוכחי ובלי גג) בתקופת המנדט והוסב בידי רכבת ישראל להובלת רבד (חצץ המסילה) ופיזורו על המסילה על-ידי פתחים שנבנו בצידיו - כלומר הוא עכשיו קרון משפכי להובלת רבד. קרון כמעט זהה נמצא היום באוסף מוזיאון הרכבת בחיפה. ובנימה אישית - גם אני מרוצה משיפוץ מבנה התחנה, ואפילו הייתי בחנוכתו לפני ארבע שנים, אבל בכל זאת קצת חבל לי שהיו צריכים לגלוש לכזו הצטעצעות עם הקרון הזה, צבעיו והדמויות, במיוחד כאשר יש עדיין בסדנאות הרכבת בקישון מספר שרידים של קרונות חג'אזיים שמחכים לתקציב וליד אוהבת. טוב, מה אני יכול לצפות במדינה שבה אף אחד לא טרח לבדוק את החומר הרלוונטי בארכיו מוזיאון הרכבת לפני שכתבו את הסקירה ה-'היסטורית' על התחנה, במדינה שגם אם היו הולכים לארכיון הרכבת היו נענים פניהם ריקם, למרות שקיים חומר כזה, במדינה שבה כשחושבים על קטר ישן עולה לכולם בראש המספר 70414 בלי להבין בכלל שמדובר בקטר קיטור שהוא שונה מהותית מהקטרים הקיימים כיום.
קטר מספר 10 של הרכבת הח'גאזית
לפי ספרו של Rick Tourret בשם Hedjaz Railway, קטר מספר 10 נולד בשנת 1902 כקטר הראשון מסוג זה שיוצר במפעלי Krauss בגרמניה עבור הרכבת החג'אזית (מספר סדורי של היצרן - 4723), ומכיוון שהיה הקטר הראשון לקו ראשי שנבנה עבור הרכבת החג'אזית קיבל בזמנו את המספר 1. המספר הוחלף אח"כ ל-5 ובהמשך ל-10. בסה"כ נבנו 12 קטרים מסדרה זו עבור הרכבת החג'אזית עד שנת 1905, עם המון שינויים קטנים. הקטר הוא קטר קיטור עם סידור גלגלים 0-6-0 ומיכלי מים ודלק על הקטר עצמו (מה שמכונה קטר 'טנק') במשך שירותם השתתפו קטרים מסוג זה בכל העבודות האפשריות ברכבת החג'אזית -הקמת הקווים, רכבות בקו הראשי, הרכבת הרשמית הראשונה שהגיעה לתחנת באר שבע, רכבת סיור מיוחדת אחרי מלחמת העולם הראשונה לאורך הקו לדרום ירדן ולסעודיה, עיתוק בכל הרשת וכיו"ב. חלק מהם קיבלו בתקופת הבריטים טנדר (עגלה לפחם ולמים) שנלקח מקטרים גדולים יותר ושימש להארכת טווח הנסיעה. קטר מספר היה קטר הקיטור היחיד שניצל מגריטה בשנות ה-60 על-ידי רכבת ישראל, זאת מפני שמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ביקש וקיבל אותו לאוסף שלו. בתחילת שנות ה-90 עשתה הרכבת עסקה עם מוזיאון הארץ ובתמורה ליחידה של קרונוע אסלינגן ומספר פריטים נוספים קיבלה בחזרה הקטר ששופץ (אם אפשר לקרוא לזה 'שיפוץ') בהתנדבות בסדנאות הרבת בקישון לפני הכנסתו למוזיאון הרכבת. (ואביתר ייתקן את הנתונים וישלים את החסר, אם בא לו ויש אכן צורך)
קטר מספר 10 של הרכבת הח'גאזית
לפי ספרו של Rick Tourret בשם Hedjaz Railway, קטר מספר 10 נולד בשנת 1902 כקטר הראשון מסוג זה שיוצר במפעלי Krauss בגרמניה עבור הרכבת החג'אזית (מספר סדורי של היצרן - 4723), ומכיוון שהיה הקטר הראשון לקו ראשי שנבנה עבור הרכבת החג'אזית קיבל בזמנו את המספר 1. המספר הוחלף אח"כ ל-5 ובהמשך ל-10. בסה"כ נבנו 12 קטרים מסדרה זו עבור הרכבת החג'אזית עד שנת 1905, עם המון שינויים קטנים. הקטר הוא קטר קיטור עם סידור גלגלים 0-6-0 ומיכלי מים ודלק על הקטר עצמו (מה שמכונה קטר 'טנק') במשך שירותם השתתפו קטרים מסוג זה בכל העבודות האפשריות ברכבת החג'אזית -הקמת הקווים, רכבות בקו הראשי, הרכבת הרשמית הראשונה שהגיעה לתחנת באר שבע, רכבת סיור מיוחדת אחרי מלחמת העולם הראשונה לאורך הקו לדרום ירדן ולסעודיה, עיתוק בכל הרשת וכיו"ב. חלק מהם קיבלו בתקופת הבריטים טנדר (עגלה לפחם ולמים) שנלקח מקטרים גדולים יותר ושימש להארכת טווח הנסיעה. קטר מספר היה קטר הקיטור היחיד שניצל מגריטה בשנות ה-60 על-ידי רכבת ישראל, זאת מפני שמוזיאון ארץ ישראל בתל אביב ביקש וקיבל אותו לאוסף שלו. בתחילת שנות ה-90 עשתה הרכבת עסקה עם מוזיאון הארץ ובתמורה ליחידה של קרונוע אסלינגן ומספר פריטים נוספים קיבלה בחזרה הקטר ששופץ (אם אפשר לקרוא לזה 'שיפוץ') בהתנדבות בסדנאות הרבת בקישון לפני הכנסתו למוזיאון הרכבת. (ואביתר ייתקן את הנתונים וישלים את החסר, אם בא לו ויש אכן צורך)
אביתר 777777777
New member
מס' פרטים נוספים על קטר מס' 10:
קטר מס' 10 מופיע כקטר פעיל ברשימות נייד הרכבת של המסילה הצרה בידי רכבת המנדאט משנת 1934 (אסמכתא: התוספת לחוקים והוראות רכבת המנדאט משנת 1934, עמ' 123, אר"י). הוכנס למצאי קטרי רכבת-ישראל ביום 15.05.1948. הועבר למוזיאון-הארץ, רמת-אביב, תל-אביב בשנת 1956 ואח"כ שוקם לתצוגה (לא למצב נסיעה !) בסדנאות הרכבת בקישון והועבר בשנת 1982 למוזיאון-הרכבת בתחנת- הרכבת חיפה-מזרח, שם הוא מוצג כיום בתוך מוסך הקטרים החיג'אזי ששוקם ונפתח למבקרים כחלק אינטגרלי מהמוזיאון בחודש מאי 2000. דגם מדוייק של קטר זה בגודל HO הכולל צביעה בצבע שחור נבנה ומופעל על-ידי ירון דוזטס (יהוד).
מס' פרטים נוספים על קטר מס' 10:
קטר מס' 10 מופיע כקטר פעיל ברשימות נייד הרכבת של המסילה הצרה בידי רכבת המנדאט משנת 1934 (אסמכתא: התוספת לחוקים והוראות רכבת המנדאט משנת 1934, עמ' 123, אר"י). הוכנס למצאי קטרי רכבת-ישראל ביום 15.05.1948. הועבר למוזיאון-הארץ, רמת-אביב, תל-אביב בשנת 1956 ואח"כ שוקם לתצוגה (לא למצב נסיעה !) בסדנאות הרכבת בקישון והועבר בשנת 1982 למוזיאון-הרכבת בתחנת- הרכבת חיפה-מזרח, שם הוא מוצג כיום בתוך מוסך הקטרים החיג'אזי ששוקם ונפתח למבקרים כחלק אינטגרלי מהמוזיאון בחודש מאי 2000. דגם מדוייק של קטר זה בגודל HO הכולל צביעה בצבע שחור נבנה ומופעל על-ידי ירון דוזטס (יהוד).
אביתר 777777777
New member
קרון באלרואי-צחוקים
הכי מצחיק שקרון בכלל לא מרכבת העמק. הוא ממסילה הסטנדרטית רואים את זה טוב בתמונה.
קרון באלרואי-צחוקים
הכי מצחיק שקרון בכלל לא מרכבת העמק. הוא ממסילה הסטנדרטית רואים את זה טוב בתמונה.
קרית חרושת
תחנה בקרית חרושת,המבנה עצמו מוזנח,כמה חבל שיקחו דוגמה מאלראי ליד תחנה הוצב קטר צאצוא , מול תחנה הקימו פארק
קרית חרושת
תחנה בקרית חרושת,המבנה עצמו מוזנח,כמה חבל שיקחו דוגמה מאלראי ליד תחנה הוצב קטר צאצוא , מול תחנה הקימו פארק
קטר צאצוא
קטר שהוצב בקרית חרושת ממש ילדותי , אולי רק דוד שלו שייך לקטר ,שאר החלקים ממש לא במקום.וחוץ מזה הוא גם ממסילה הסטנדרטית
קטר צאצוא
קטר שהוצב בקרית חרושת ממש ילדותי , אולי רק דוד שלו שייך לקטר ,שאר החלקים ממש לא במקום.וחוץ מזה הוא גם ממסילה הסטנדרטית
קטר דמה בקרית חרושת
למעשה אין כל קשר של ממש בין קטר הדמה שהוצב בקרית חרושת לרכבת אמיתית - כולו נבנה עבור צילומי סרט בשנות ה-70 ואח"כ נזרק בסדנאות הקישון עד שאיזה בחור בעל מרץ מקרית חרושת לקח אותו תחת חסותו, ייפה אותו והציב אותו בפארק שהוקם ליד התחנה הישנה (שאולי באמת ראויה לשיפוץ). מכיוון שלא מדובר בציוד נייד של ממש אלא בפסל, אני לא חושב שזה משנה על ריזה רוחב מסילה הוא עומד.
קטר דמה בקרית חרושת
למעשה אין כל קשר של ממש בין קטר הדמה שהוצב בקרית חרושת לרכבת אמיתית - כולו נבנה עבור צילומי סרט בשנות ה-70 ואח"כ נזרק בסדנאות הקישון עד שאיזה בחור בעל מרץ מקרית חרושת לקח אותו תחת חסותו, ייפה אותו והציב אותו בפארק שהוקם ליד התחנה הישנה (שאולי באמת ראויה לשיפוץ). מכיוון שלא מדובר בציוד נייד של ממש אלא בפסל, אני לא חושב שזה משנה על ריזה רוחב מסילה הוא עומד.
אביתר 777777777
New member
תיקון לחן מלינג ! אנא דייק לגבי
קטר הדמי: קטר דמי זה נבנה עבור הסרט: "רכבת העמק" שהופק בישראל בשנת 1989 (עם השחקנים: דן תורג'מן, תומי יואל ונטע מורן, במאי: יונתן פז). הקטר הועבר לאחר הסרט אל סדנאות הקישון שם נצבע ולאחר-מכן הועבר למקומו הנוכחי בפארק הקישון. את סביבת הקטר ומיקומו בפארק יזם ועיצב גלעד שחר ז"ל בחנוכה תשנ"ה 1994. צילום של קטר דמי זה מופיע ב-"ידיעות-אחרונות", מוסף מסלול לתיירות ופנאי, 23.01.2003, עמ' 10.
תיקון לחן מלינג ! אנא דייק לגבי
קטר הדמי: קטר דמי זה נבנה עבור הסרט: "רכבת העמק" שהופק בישראל בשנת 1989 (עם השחקנים: דן תורג'מן, תומי יואל ונטע מורן, במאי: יונתן פז). הקטר הועבר לאחר הסרט אל סדנאות הקישון שם נצבע ולאחר-מכן הועבר למקומו הנוכחי בפארק הקישון. את סביבת הקטר ומיקומו בפארק יזם ועיצב גלעד שחר ז"ל בחנוכה תשנ"ה 1994. צילום של קטר דמי זה מופיע ב-"ידיעות-אחרונות", מוסף מסלול לתיירות ופנאי, 23.01.2003, עמ' 10.
- מצב
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.