טוף... בגלל ששקט פה מידי

פורמה

New member
טוף... בגלל ששקט פה מידי

אז אני אמשיך לפטפט. אני לא מבינה... איפה כולם?? יש ימים שהפורום הזה מרגיש כמו חדר מתים, אבל הכי שווה לפטפט בחדר מתים... יש הד חזק יותר. בכל אופן הנה עדכונים: אני חייבת לציין שבימים האחרונים בכלל לא הרגשתי צורך לעשן בכלל. לפני זה היה לי קטע מוזר כל ערב, שפתאום הייתי מרגישה שאני חייבת סיגריה, אבל ממש. אחרי 5 דקות זה עבר חוץ מפעם אחת שזה הציק לי ממש מלא זמן, אולי שעתיים. אז נראה שזה כבר נעלם לגמרי בימים האחרונים וזה נחמד. וחוצמיזה, אני קצת חולההה כבר מאתמול ואני בכלל לא הייתי חולה עוד מאז התיכון, שזה מליאנ'תאלפים שנים, וחשבתי לעצמי, שאפילו שאני חולה היום, אני מרגישה ממש מצוין בייחס לימים המעושנים שלי. היום אני נושמת טוב, אני בכושר, ואני הרבה יותר ערנית ומרוכזת (כנראה גם בגלל שאני נושמת יותר טוב), קיץ פיץ - רק טוב. אז.. מה נישמע..??? יש פה מיש'ו ?
 

spark lite

New member
הי פורמה

שמחה בשבילך שאת מרגישה חולה הרבה יותר בריאה
את תחלימי מהר ובקשר לתחושה שיש לך אחרי שאת רוצה ולא מעשנת (כמובן) איזה מן תחושה זאת? כי אני אם את זוכרת כבר הרבה זמן יחסית כתבתי שירדתי בערך מקופסא, קופסא וחצי לגג 7 סיגריות ביום, וכשאני עוברת את השלב הזה של מ-'חייבת סגריה ל- 'לא עישנתי' יש לי תחושה כזאת מיוחדת! כמו רוגע כזה.. קשה לי לתאר בדיוק, לזה את מתכוונת? זה שעבר לך כמעט לגמרי החשק עצמו, זה תענוג ונותן לי לאן לשאוף... בעצתו של דרור קבעתי לי תאריך, אבל הוא בסוף ינואר (רחוק סוף המבחנים לסמסטר), לא רואה את עצמי מפסיקה לפני... ומקווה שאני אעמוד בזה בכלל.
 

פורמה

New member
אני מקווה בשבילך שילך טוב.

בכל אופן, בסוף ינואר, כשתסיימי את כל המבחנים והעבודות ותתחילי "להפסיק לעשן" וגם תצליחי בזה, אז תראי שבעצם זה היה מגוחך לדחות את זה ל"זמן מיוחד" כי בעצם תמיד יהיה עוד משהו שתחשבי שטוב יהיה לעבור ביחד עם הסיגריות. תרגישי חופשי. גם לי היה את הקטע הזה שהייתי בטוחה שצריך להיות רגע מיוחד, אחרי שאתקבל למקום עבודה חדש, אחרי הבלאגן של להעביר את הדירה, אחרי שאני אסיים עם הפרוייקט שאני עובדת עליו, אחרי החתונה של אחותי, אחרי הדייט עם ההוא... אני לא רוצה להגיד שהתחמקתי (פאדיחה), פשוט עדיין לא הייתי מוכנה, אבל את זה הבנתי רק בדיעבד. כשתתחילי, בשלב מסויים את תביני בעצמך שכדי להחזיק מעמד תצטרכי ללמוד איך לוותר על הצורך בסיגריה בכל סיטואציה שבה תיהי. כי בסופו של דבר אם תרצי להיות בצד של ה"לא מעשנים" פירושו לחיות את החיים כרגיל, רק בלי הסיגרייה. גם כשתיהי שבעה, עייפה, לא מרוכזת, עצבנית, בסטלבט, בלחץ וכו'... למרות שהאמת היא, שיש מצב שכשתתחילי את התהליך תרגישי קצת לא מרוכזת, ונושא העישון דיי יעסיק אותך במחשבות. בכל אופן אצלי זה היה כך (אבל לשבוע או שבועיים בלבד). כל הזמן חשבתי על מה שאני מרגישה בסיטואציה החדשה: אני לא מעשנת יותר, אני כן מעשנת. אני אוריד בכמות. משעמם לי בידיים. טוב, עם הקפה אני חייבת... בעצם לא. אבל עם הטיול עם הכלב... בעצם לא. כשאני עובדת על המחשב. חייבת. טוב, אז אני לא אעבוד על המחשב, אני אראה טלויזיה... לא, טלויזיה גם לא טוב, אז אני אלך לחברים.. לאאא, חברים זה גרועעע, טוב, אז לישון. אז באמת היה קטע כזה של חוסר שקט, (זה נשמע קיצוני יותר ממה שזה היה באמת, אבל בשביל העסיסיות). הכי הפריע לי זה ההרגשה של הידיים, כאילו, מה עושים עם הידיים כשלא מעשנים, איך זה שיש לי פתאום כל כך הרבה ידיים פנויות... מה עושים עם כל הידיים האלה?? אז מחשבות באמת הפריעו להתרכז, אבל מהר מאוד הבנתי שככל שאני מתאמצת ומצליחה להתרכז במשהו שאני עושה (אחרי הכל אי אפשר להקפיא את החיים), אז אני מצליחה יותר לשכוח מכל המחשבות סביב העישון והתהליך נעשה קל יותר. וכשאני פתאום "מתעוררת" מהריכוז ומהעיסוקים ונזכרת שיש סיגריות בעולם, אני פתאום חושבת לעצמי איזה יופי, כמה זמן הצלחתי להיות שקועה במה שאני עושה מבלי לחשוב על סיגריות בכלל, וככל ששמתי לב לזה יותר, כך התחזקה בי ההרגשה שאפשר גם בלי. וכו'.. וכו'.. אני כבר לא זוכרת למה התחלתי לספר לך את זה. בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה, ומקווה שבקרוב תרגישי מוכנה גם אם זה עוד לא יהיה סוף הבחינות. ובכלל, אם כבר החלטת על מועד כל כך רחוק, אני במקומך הייתי משחקת משחק "הדמייה", ובו תתחילי להוריד בכמות עד כמה שתוכלי מבלי לסבול יותר מידי, כי את לא חייבת, ותשאפי להגיע הכי קרוב לדבר האמיתי שאת הולכת לקראתו עם מאמץ קל, או בינוני, או כל המרבה הרי זה משובח, רק בשביל המשחק. ממש לא מחייב. תוכלי לחוות את ההתמודדות מול הויתור בידעה שבסופו של דבר תעשני אם תרצי, כי זה רק משחק. תנצלי את זה שזה משחק, ושעדיין מותר לך לעשן אם את רוצה, עד לתאריך שקבעת. אני חותמת לך שאם תיהי פתוחה, ותשכילי "לקחת" מהמשחק כמה שיותר, תלמדי ממנו משהו חשוב, תצאי ממנו עם טיפ טוב ותגיעי להבנות מסויימות, רק בזכות היותו משחק, כי "בדבר האמיתי" תיהי שקועה במחשבות מסוג אחר ולא תוכלי להיות ערה או רגישה מספיק לעובדות מסוימת. דוגמא גסה וכללית: כשיש איסור, נוטים להיות מוטרדים מהעובדה שאסור, בלי קשר לרצון האמיתי. כשמותר, אפשר לחשוב צלול יותר אם באמת רוצים, איך זה מרגיש כשאין, מה נותן ה"יש", יש אפשרות להרגיש ולהבין דברים בצורה יותר פיקחית. בכל אופן - משחק. תהני ותידכני.
 

זולו60

New member
את עושה רושם של בחורה ממש חזקה

ההודעה שלך היתה מאלפת. בקשר לקביעת מועד הפסקה, צדקת כשאמרת שתמיד יש משהו בחיים שנוכל לומר לא כעת לא מתאים בגלל זה וזה. ובכל זאת אני חושבת שבתקופת בחינות אנחנו באמת מתוחים ולמרות שהסיגריה לא באמת עוזרת אבל עצם זה שהורגלנו לשוות לסגריה כל כך הרבה תכונות מועילות כמו הרגעה בעת מתח או סיוע בריכוז הייתי ממליצה כן לדחות את פרוייקט גמילה מעישון לתקופה שלאחר הבחינות. רעיון המשחק של הפחתת הסיגריות מאוד מצא חן בעיני, ואני ממליצה. אני כותבת כדי שלא תכני את הפורום חדר מתים. מנסיוני בפורומים יש ימים שיש הרבה אכשין ויש ימים שקטים יותר. ולך פורמה כל הכבוד את ממש נשמעת נחושה וחזקה לא פגשתי הרבה נגמלים כמוך. לא מתלוננת לא מקטרת. כל כך שלמה עם החלטת הגמילה תמשיכי כך. אני מרגיש כבר זמן מה על שפת הבריכה ולא מצליחה לקפוץ פנימה. ואני מנסה להזכר איך עשיתי את זה בפעמים קודמות איך עברתי את היום הראשון ופשוט לא מצליחה. מפסיקה לשלוש עד ארבע שעות והופ רצה לסיגריה הגועלית והחזקה. בסוף ההודעה כתבת תהני ותדכני - את יודעת שבערבית תדכני זה תעשני לפחות בערבית תימנית. האם לזה התכוונת. חוץ מזה מדי פעם את כותבת "טופ" האם את עובדת עם ערבים? אז לשלושת הנגמלים מצליף בלשונו, יולי מהצפון לך ולמגי הוותיקה הצלחה בהמשך.
 

sophie66

New member
פרומה לא יישנה

האם פרומה לא ישנה אף פעם בגלל החוסר שקט שבגמילה? זה די מפחיד... כי אני עובדת ואיני יכולה להרשות לעצמי לילות ללא שינה. אתמול החלטתי שזהו זה ... אחרי 22 שנים, מגיל 16 , צריך להפסיק. ההחלטה היתה קשה ולוותה ב7 סיגריות לאורך כל היום במקום 20-30 היום עד רגע זה 2 סיגריות ואני די גאה בעצמי אבל גם די מתענה. אפילו לנשום קצת כבד לי.... מתי התחושות הללו ייעלמו?
 

זולו60

New member
יופי שהחלטת

אבל מה קורה לך, רק התחלת את תהליך הגמילה ואת כבר שואלת מתי התחושות יעלמו. אם את רוצה להצליח אחד הדברים שחובה עלייך להצטייד בהם זה ס ב ל נ ו ת. חוץ מזה תהליך הגמילה משתנה מאדם לאדם ובכל זאת ממליצה לך לקרוא כמה דפים אחורה. בהצלחה!!!
 

spark lite

New member
בענין הידיים הפנויות

אין לי כל כך בעיה כי כל הזמן אני מחזיקה עט, בגלל הלימודים ובגלל שגיליתי שאני מחזיקה אותה ומשחקת איתה בפה, הרי אני קבעתי כלל שאני לא מעשנת בבית יותר, אז כל פעם שאני 'מתעצלת' לצאת החוצה (בית פרטי) אני שמתי לב שאני משחקת עם העט יותר ולא נפרדת ממנה... גם זה שירדתי ל-7 סגריות ליום בהתחלה היה קשה אבל עכשיו אני מרגישה צורך לסגריה בהפרשי זמן ארוכים יותר מבעבר, כך שאולי הדרגתיות היא גם טובה מאשר מיד 'לקפוץ למים'. המועד שקבעתי לסוף הסמסטר זה רק בגלל שבתקופה לחוצה שכזאת אני מעדיפה להתרכז בה יותר מאשר בתהליך הגמילה, כפי שאמרת הוא באמת מעסיק את הראש, דברים אחרים תמיד יהיו, את צודקת, אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי הסחה בתקופה כזאת... בינתיים אתם מחזקים אותי בנצחונות הפרטיים שלכם ומבינה את מי שבדרך לשם
 

פורמה

New member
מעולה

גם לדעתי הרבה יותר קל להוריד את הכמות בהדרגה. רק כך השתכנעתי שבעצם אין לי בכלל צורך בסיגריות. אם הייתי עושה את זה בבת אחת אז סביר להניח שהייתי מרגישה איזשהו ספק לגבי הוויתור, או היכולת שלי להיות בלי ולהרגיש שלמה עם זה. וכשעשיתי את זה בהדרגה, עוד בעודי מעשנת התחלתי להבין שאפשר גם בלי. כל יום שעבר הייתי צריכה לותר רק על מעט. מה שקרה בימים האחרונים שלפני הפרידה הסופית, זה משהו משעשע מאוד, כבר הרגשתי שאני בכלל לא חייבת סיגריה, ובכל זאת היה לי קשה לעבור ל"יום הראשון בלי"... אז בגלל שעדיין היו עוד "מדרגות" לרדת בהן, אז המשכתי לעשן... 4 סיגריות... יום למחרת- 2... יום למחרת- 1... ועוד יום של- 1.... למרות שידעתי בודאות שאני סתם לוקחת סיגריה, רק כדי לא להגיע ליום הגדול. חחחחחחחח עכשיו זה נשמע לי ממש מפגר, ההאחזות המטופשת הזאת בסיגריה אחת שאני יודעת בוודאות שלא מתחשק לי לעשן אותה, ובכל זאת... בקיצור, הרבה יותר קל בידיעה שאני מוותרת על סיגריה אחת, מאשר על 50 סיגריות ליום שעישנתי קודם. לא? אבל יש אנשים שלהם השיטה הזו ממש לא תתאים. אם הם לא יפסיקו במכה, הם לא יפסיקו לעולם. אני משוכנעת שכל אחד מרגיש מה היא הדרך המתאימה לו ביותר להשגת המטרה. בקשר ללימודים, יש הרבה בדבריך. תקופת הגימילה תדרוש ממך זמן להתייחס לעצמך ולהיות קשובה למה שעובר עליך ולהיות פנויה למצוא את כל הפתרונות שיעזרו לך בדרך. תתרכזי בלימודים כי זה באמת חשוב להשקיע את המקסימום לפני הבחינות. אני מסירה בפנייך את הכובע על שאת מצליחה להוריד בכמות וכבר מצליחה לראות שהצורך לסיגריה בא בהפרשי זמן ארוכים יותר. זה בדיוק הקטע בלהפחית, ולזה בדיוק כדאי לך להיות ערה. אלה ניצנים של תהליך שבסופו תביני שאת בכלל לא צריכה את הסיגריה. ככה בדיוק זה מתחיל, בהילחשות הדרגתית בצורך או ברצון לעשן. חחחחחחחחח אבוד לך!! כבר התחלת את התהליך בלי שהתכוונת לו בכלל! את עשר. שיהיה לך בהצלחה גם בזה וגם בזה.
 

פורמה

New member
פורמה לי ישנה בלילה

אבל היא ישנה ביום... כבר שנים. אני פשוט עובדת בערב ובלילה, כי אני לא אוהבת להיות עם כל הפרצופים הבוההים של הבוקר בפקק הלוך... ולא עם כל הפרצופים העצבניים של אחה"צ בפקק חזור... תמשיכי וך ושיהיה הרבה הצלחה. תשתדלי לייחס פחות חשיבות לדחף לעשן, אלא לרווחים בין לבין. מהר מאוד תראי שהדחף יופיע בתדירות נמוכה יותר, או אם נסתכל על זה כך: תוכלי לראות שאת מצליחה לעשות הרבה דברים בחיים בלי לחשוב על סיגריה, ושזה עובר בשלום, וזה רק משתפר.
 

זולו60

New member
לא זכור לי שתרגמתי או פירשתי

מלבד המילה תדכני - שלמעשה שאלתי אותך ךמה התכוונת ואמרתי שבערבית זה תעשני. כמו כן קיבלתי ממך תשובה. טוב לא נתחיל חלילה וויכוח כמו עם יונק מצוי.
 

פורמה

New member
צודקת

אבל לא בגלל שהסיגריות מרגיעות ועוזרות להתרכז, אלא מפני שתהליך הגמילה עלול להיות תהליך שמעסיק מאוד את המחשבה, כמובן שזה אינדיבידואלי, אני למשל יכולה להגיד שבמשך כמעט שבועיים לא הפסקתי לחשוב על מה אני מרגישה, איך זה פתאום מרגיש לעשות כל מיני דברים בלי הסיגריה, זה חסר..? זה לא חסר...? בקיצור, כל מיני מחשבות מכל מיני סוגים. לא משהו שהפריע לי לתפקד, רק מעט. ביומיים הראשונים למשל, לא יכולתי לעשות שום דבר עם עצמי, אבל ממש כלום. כאילו לקח זמן עד ש"ירד האסימון" שבעצם החיים הם אותם החיים, רק בלי סיגריה וכמה שזה הרגיש מוזר בהתחלה, זה עבר והתרגלתי לסיטואציה החדשה מהר מאוד (...מסתבר...). ואת יקירתי, תקפצי לבריכה בזמן הנכון, אבל עד אז, אל תעזבי את שפת הבריכה. או קיי ? ויהיה נחמד מצידך, שלאות הזדהות איתנו ה"רטובים" לפחות תשכשכי רגליים...
ו... תהני ות-ע-דכני (ואל תדכני... חחחח)
 

זולו60

New member
כל כך טוב שכותבים

משתפים ומעבירים אינפורמציה שהיא יקרה מפז. בכל מספר הנסיונות שלי בעבר להיגמל ביומיים עד שלושה ימים ראשונים ממש לא יכולתי לעשות כלום, כמעט כל היום הייתי במיטה, וכשהרגשתי שזה לא מוצא חן בעיני השרירים שלי בעיקר שרירי הגב הכרחתי את עצמי ויצאתי להליכה קצרה. הרגשתי רע עם המצב הזה חשבתי שמשהו לא נורמלי אצלי והנה אני קוראת שאת עברת חוויה דומה ביומיים הראשונים. כוונתי לא שהרגשת לא נורמלית, אלא את ההרגשה שהגוף לא נשמע לך וקושי לעשות אפילו דברים קטנים. קראתי את דבריך לעמירם בקשר לשאלה האם להחזיק סיגריות בהישג יד כן לא. ובכן כאן אני חושבת שזה באמת עניין אישי. יש נגמלים שחושבים ומרגישים בדיוק כמוך - ומחזיקים קופסא בבית. ולאחרים אני בינהם זה אסון. כשיש בבית אני מעשנת רגיל כשאין לאחר שאני בדרך כלל זורקת בטקסיות קורעת מרטיבה וזורקת לאשפה. אני יכולה להחזיק מספר שעות 3 4 ללא. את אומרת לי לחכות על שפת הבריכה עד שיגיע הזמן הנכון. האם באמת הוא מגיע לבד?? ובאשר להשתכשך רק אלוהים יודע כמה אני משתכשכת. אני מאמינה שאני צריכה ללמוד לשחות ובעיקר להבין איך מגבירים את כח הסיבולת ומפסיקים להיות מפונקים. ורק דוגמה של סיבולת. כאשר רוצים לעשות בדיקת שומנים בדם יש להגיע לבדיקה אחרי צום של 14 שעות אני משערת שרב האנשים מסוגלים לעשות זאת לי זה מאוד קשה כך שאני מוותרת על הבדיקה ולא עוברת את יסורי הרעב. בימים האחרונים אני מנסה לעבוד על עצמי בדמיון מודרך, כדי להשניא על עצמי את הסיגריה. מקנאה בכולכם מאחלת לכם הצלחה מכל הלב, וגם לך עמירם שבדרך.
 
למעלה