טוחנים אלימות

[ערסlight]

טוחנים אלימות

בכדי שנוכל להתיחס בכלל, צריך להבין את מקור האלימות. למרות שיש מה לעשות בנדון בבית, אין להורים בד"כ מספיק כלים כדי ליצור סביבה סטרילית לילד. [אתם מכירים את אלו שלא קונים לילד "אקדח צעצוע" שלא יהיה אלים? הצחקתם אותי- בדיוק להיפך] אולי, אפילו אם היה אפשר, לא כדאי. להורים אין שליטה על החיים מחוץ לבית. יש סוג של אלימות שהוא הישרדותי [ונחוץ], ובכל מקרה מצב של אי אלימות הוא אוטופיה. לדעתי, הדיון צריך להתמקד בהתמודדות עם אלימות. אני לא מתכוון למנגנונים שיטפלו ב"רשעים" [משטרה, בית סוהר וכאלה] צריך ללמד אנשים, [מבוגרים ובעיקר ילדים] לפרוק כעס. לפרוק בצורה שלא תסב נזק לסביבה. יש היום מספר מקומות [סדנאות] שאפשר ללמוד טכניקות כאלו, זו טיפה בים. הנכון, לדעתי, שבתי הספר היסודיים שטוחנים ידע בעיקר [ידע שכל אחד יכול למצא באינטרנט בשניות...] במקום לעסוק בלתת כלים לחיים. כלים לחיים יכולים להיות "לנהל תקציב" למשל [אבל זה כבר דיון אחר]. ובנושא הזה... איך מתמודדים עם כעס, תסכול וחוסר אונים. ל"איך" יכולות להיות הרבה פנים. אני אתן דוגמא אישית. יש לי בן, שהיתה לו בעיה שהתבטאה באלימות. הפתרון בא ממנו. הוא קנה לעצמו סט תופים ובכל פעם שהג'ננה עלתה, היה יורד למקלט ומוציא שם הכל. אחרי שעות של תיפוף הוא היה אדם אחר. היו גם רווחים משניים, לפני הצבא הוא הקים להקה [שגם הופיעה] והיום הוא חייל מצטיין בטירונות של יחידה נבחרת.

 

[s h o o s h a]

חינוך נגד אלימות

לא יכולה לשלא להסכים עם הדרך המוצעת. כשם שהיום מתכוונים להכניס למערך הלימודים שיעורים בנושא חינוך מיני החל מגילאי כיתה ו' (יותר או פחות) הרי שמן הראוי שיתכסו עצה אחת כיצד משלבים גם שיעורים שמטרתם תהיה למידת שיטות למניעת אלימות. כבר הועלו מספר דוגמאות של בתי ספר שהנהיגו שיטות גישור בין תלמידים ובהדרכת שופטים ועורכי דין וכן התערבות חינוכית של אנשי החוק. אלא שהכנסת מערך לימודי כזה דורש משאבים כספיים ולא ברור אם לכך יש את מקורות המימון. ובהחלט חשוב מאד שגם מעורבות ההורים נושא הנה חשובה ביותר. כל הורה לילד נתקל באירוע אלים כזה או אחר בהלך גידולו של צאצאו. הפקת לקחים מהאירוע והבאתו בנושא לדיון פתוח בבית הספר בהחלט יכול להביא לדיאלוג פורה בנושא ואולי אף לפתוח צוהר לביסוס אמנה (תמים? לא ממש) על פיה יהיה על התלמידים לנהוג. אמנה שייצרו התלמידים ויהיו הם אלה שיהיו אמונים על יישומה. ההורים יהיו האו"ם- אלו שיפקחו מהצד- למקרים חריגים של ממש. אולי אם נתמיד בהעלאת רעיונות, נציגם בפני מי שראוי שיראה אותם, אולי נצליח לגרום לאותם אנשי שררה גם לקדם את הנושא ולסייע ביישומו.