יש לי תחושה של דז'ה וו....
בעבר התחתנתי עם אדם שתחומי הענין שלו לא היו דומים שלי...כזוג לא נשוי, הדבר לא היה קריטי...הוא אהב פאבים , אני לא..אז לא הייתה בעיה שייצא עם החברים שלו ל"ערב גברים" פעם ב...תחום האלקטרוניקה עניין אותו (ג'אגדטס) - אותי לא. אז כזוג ...הגיעו גם הילדים ..בערבים שהוא השאיר אותי לבד עם התינוק - אני זעמתי. נגמרה תקופת ההוללות ..והוא מצידו כעס..כי פעם זה לא הפריע לי. אני פיתחתי את תחומי הענין שלי והוא את שלו...וכך נוצרו שתי עולמות עד שעולמות אלו הפסיקו להפגש..ונפרדנו..הפעם כבר עם שני ילדים ו"תיק" גדול מאוד. תהליך שארך כ- 10 שנים. פגשתי אחר כך אדם שתחומי הענין שלי ושלו משותפים..ולא להאמין איזו זרימה בקשר הייתה, אפילו הלכנו באותו קצב.. הקיבה שלנו פעלה אותו הדבר (היינו רעבים באותם זמנים..)שלא נדבר על תאוות ותשוקות. זה פשוט מולפא להיות עם בן המין השני , עם תחומי ענין משותפים. הוא התעניין ברוחניות, קבלה, סדנאות להתפתחות..בדיוק כמוני..אמנם היו ויש לו דיעות משלו ויש טיפה שוני..אך רק טיפה.