טוב, הנה סיפור אמיתי. מהיום

Jake Speed

New member
טוב, הנה סיפור אמיתי. מהיום

הבן שלי והחברים שלו עשו פארודיה על סרטון תדמית שהפיק בית הספר שבו הוא לומד.
לא משהו וולגרי או בחוסר טעם. סתם משהו שילדים בני שלוש עשרה חושבים שהוא מצחיק.
אפילו "כוסעמק" אחד לא היה שם. ראיתי.
העלו ליוטיוב והתחילו לחכות למבול הצטפים שיעשה אותם עשירים (שלושת אלפים צפיות זה דולר שלם...).
ילדים. יוצרים. קצת אינטרס כלכלי מבורך. מה רע?

אז זהו.
היום קוראת להם המנהלת, לכל השישה, מעמידה אותם בחדר שלה יחד עם עוד שבע (!) מורות
ומתחילה לאיים עליהם.
לא בהורדת ציון על התנהגות, חלילה, או באיזה עונש משמעתי, אלא בפלילים.
אתם קולטים את הלחץ של הילד?
הכריחה אותם להוריד את הסרטון, בלי לדבר קודם עם אף הורה.
ושוב, למי שהחמיץ: איום בפלילים.
טייב, סחבק, לא עשו אותו באצבע, ישב וקרא את החוקים הרלוונטיים ולא מצא שמה שהילדים עשו מגיע כדי הפרת חוק.

עכשיו יש לי בעיה.
האינסטינקט הראשון שלי זה לעוף מחר על הבוקר למשרד המנהלת ולהפוך לה שולחן תוך צעקות בסגנון "הכוס של האמא שלך", אבל יש לי תחושה שזה יעביר איזה מסר לא חינוכי לילדים שלי.
מה שמשאיר אותי עם הדילמה, איך אני מטפל במזדיינת הזו שמופקדת על הילד שלי.

הצעות? (ועדיף משהו קונסטרוקטיבי, אם אפשר)
 
תפעיל עליה ת׳מג׳יק שלך

הרי היא ככל הנראה משופמת מתוסכלת. תחמיא לשיער המדובלל שלה, לחזה הנופל שלה, לשמלת סבתא שלה. ובסוף תגיד לה: לנשים מותר לנאום!
 

Jake Speed

New member
היא באמת נקבה מתוסכלת ומזדקנת

שנהנית מעמדת הכוח שלה. אבל היא המנהלת של הבן שלי ויכולה לעשות לו נזק שיחייב אותי להתחיל עם ארטילריה כבדה (עורכי דין וחרא ממין זה)

ומחמאות לא עובדות עליה. ניסיתי כשהיא אסרה על הבת שלי לבוא עם פס כחול בשיער לביה"ס, והילדה בכתה יומיים
 

גניפר14

New member
ג'ייק קח עצה ממני.

שחרר על תעשה מזה עניין.
יש לך גם כך המון בלאגנים בחיים.
אל תחפש עוד בלאגן.
עורכי דין וביזבוז כספים על מה?
אי אפשר לחנך את כל העולם.
על תנסה גם לשנות את כולם כולל את המורה.
מה אתה מנסה לנצח להראות לבן שלך שהיצלחת.?
עזוב בחייך
תמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום ,וכך תחסוך הוצאה על עורכי דין כפי שציינת
והרבה עוגמת נפש וגם תחסוך התנקמות של המורה בילדיך באופן נסתר. יש כל מיני התנקמויות של מורים שהן לא גלויות.
 

גניפר14

New member
תעלה אתה את הסירטון.

ואז יהיה לה עסק איתך.
וג'ייק בחייאת ג'ייק על תרד עלי
אני מהזה גמורה.
ממש לא הבנתי על מה הסירטון.
אז זרקתי פיתרון בלי לדעת במה מדובר.
 

Jake Speed

New member
חשבתי על זה

אבל זה פותר בעיה נקודתית לילדים. זה יתן להם תחושה של "ניצחנו את המערכת"

והבעיה פה היא שורשית הרבה יותר. זה ההתנהגות של האישה הזו שמאיימת בפלילים על ילדים שעושים אמנות (לא אמנות טובה, אבל אומנות) ובדרך עושים קצת צחוקים לא מזיקים.
 
תאיים עליה שאתה תערב משטרה

בגלל האיומים שלה ותפנה למשרד החינוך. לא יודעת משהו.. אבל אל תשתוק.
אסור להגיד דברים כאלו לילדים מבלי שהם מבינים במה מדובר,
ללא ההורים.
 

זיקן

New member
מנהל
לא עושים ככה. יש משהו קלאסי שלמדתי מתלונות.

לא אומרים כלום הולכים עד הסוף.
הולכים למשטרה ומגישים תלונה רשמית וכשרה למהדרין על איומים ומה שג'ייק טוען.
אם מדובר בחשד לפלילים כטענתו אז המורה תוזמן לחקירה רשמית.
יתכן שבחקירה יגידו לה מי התלונן ועל מה ויתכן שלא בכל מקרה היא תושפל.
אי אפשר לדעת לאן זה יתגלגל בכל מקרה הולכים עד הסוף אם זה כל כך חשוב.
או לחלופין סותמים תפה ומחכים בפינה בשקט ובסבלנות.
 
קודם כל ... מה ה- Target?

נקם/השפלה/הרעשת המערכת?
להעמיד אותה במקום שתנהג אחרת להבא?
לשדר לבן מסר איך מתמודדים עם איום לא הוגן?

אתה בפוזיציה קצת לא נוחה.
בעיקר כי אף אחד לא רוצה לצאת לקרב באורך מלא נגד בית הספר שהבן שלו לומד בו.

אולי כדאי לקבוע איתה פגישה.
משולשת.
אתה היא והבן.
ושם, לתת לה להסביר כמה פוגענית יכולה להיות פארודיה של תלמיד על בית הספר שהוא לומד בו.
לא להפריע לה לבטא את הרעיון לגמרי.

ואז כשהיא לא מוכנה למה עומד לקרות, לשטוף אותה.
בשיא הנועם והמתיקות.
בלי להרים את הקול.
אבל לשטוף אותה, שאין יסוד לאיום בנקיטת הליך פלילי. לנתח לה למה לא. ולומר שזה לגמרי לא מקובל ואולי גם לא כל כך חוקי שזה יוטח ככה בבן שלך בלי שאתה נוכח.

ואז לתת לשתיקה ולמבוכה לעשות את שלה.
ואולי תבוא גם אמירה שדומה להתנצלות.

ולהיפרד לשלום.
ולהניח לזה.
 

זיקן

New member
מנהל
מי שחרא ישאר חרא כל החיים. זה אופי ואופי אי

אפשר לשנות .
דברי נועם ושפת הגיון לא יעזרו פה וזה כמו לטחון מים.
 
בגלל זה שאלתי מה הטארגט ...

לא צריכים לשנות אופי של אדם בשביל להעמיד אותו במבוכה.
וכשאדם נבוך, לפעמים הוא מתנהג אחרת.
אתה יצא לך לחקור פעם מישהו או שלא?
 

זיקן

New member
מנהל
כמה וכמה פעמים חקרתי אנשים.

לא מדובר היה במצבים של נחקר תחת מבוכה אלא במצבים של חקירה במקום התרחשות תאונה.
אלו מצבים שהנחקר נמצא תחת התרגשות ובלבול ובדרך כלל אנשים במצב זה דוברים אמת.
יוצאי הדופן אלו האנשים שבאופי שלהם נמצא רוע מובנה אלו משקרים במצח נחושה ובמחשבה קרה.
 
לפעמים, הקשים שבאנשים, לא נשברים מעוצמה

אלא מרכות.
והנה לך סיפור די מדהים מהחיים.

היום, שלא כהרגלי, התיישבתי בספסל הציבורי לשיחה עם איזה זקן שאני מכיר כזעפן.
בן 87.
כנראה מוכר לרובכם, יש עליו אלפי (!!) תוצאות בגוגל.
אך כמובן שלא אנקוב בשמו.
"טיפוס" אמיתי.

בדרך כלל אני חולף על פניו, מחליף איתו תנועות יד של שלום וממשיך בדרכי.
אין לי מושג מה גרם לי להתיישב היום.
ועוד מיהרתי.

ואז הוא סיפר לי על אירוע מחייו שעיצב אותו ואת אישיותו.
במילים שלו "ומאז זה איתי מה שהיא אמרה לי וזה לא עוזב אותי".
ועמדו לי דמעות בעיניים וכמעט בכיתי.
באיזשהו שלב אפילו חיבקתי אותו.
ושררה אהבה.

ומעשה שהיה כך היה.
כיומיים אחרי שתלו הבריטים כמה מלחומי ההתנגדות, תלו לוחמי הלח"י שני קצינים בריטים.
אלו היו אירועים מאוד קיצוניים בזמנו.
והארץ רעשה.
ויומיים אחר כך נתפס הבחור שלנו.
בחור בן 20 ... בן 87 שנים היום.
הוא העביר מוקשים עם גמל.
ודנו אותו למיתה.

במעמד המשפט, אמא שלו, אשה מאוד חזקה, באה אליו ואמרה לו בערבית, תחזיק חזק את הלב שלך יא איבני.

ודווקא זה, הכי גרם לו לבוא אל סף הבכי.
אבל הוא החזיק.
מאז.
 

talibatata

New member
סבבה, אני

מצטערת שעפתי עליך.
אני היי.
לא רואה בעיניים.

מוקדש לך
משוגעת אני...
http://www.youtube.com/watch?v=UA69BzPeuZ8

טלי..
 
למעלה