היפייפיה הלא נרדמת
New member
טוב... החלטתי
אני נמצאת בגימלים כרגע אחרי שהוצאתי אותם כי לא יכולתי יותר להישאר במקום המגעיל הזה שאני נמצאת בו (פיברקתי דלקת בשתן). החלטתי שאני יוצאת מהמקום המגעיל הזה שנקרא צבא! מקום צבוע, שפל ואין לי מילים לתאר אותו בגלל שהוא כל כך מגעיל! התגייסתי עם מוטיבציה מאוד גבוהה לשרת בצה"ל ולתרום מעצמי ומהיכולות שלי, הייתי בטוחה שהשירות יספק אותי ואני אלך בגאווה עם מדים ברחוב... אבל לא! הצבא זה לא כמו שהיינו רואים בסדרה "טירונות" שעושה כל כך הרבה מוטיבציה לפני שמתגייסים-( למרות שזה נשמע קצת מצחיק- כאילו כולה סידרה)... החלטתי... שאני לא מוכנה להישאר שם עוד רגע אחד קטן!!! מתוך כל החצי שנה שאני משרתת לא היה רגע אחד שחייכתי! אני בדיכאונות וכל יום אני נהיית לחוצה ועצבנית ועצובה מחדש! אמרתי לעצמי- אולי אני אעבור מקום\יחידה אבל זה בעצם לא משנה בכלל! כל הצבא אותו הדבר ובכל מקום בסופו של דבר נמצא אותו זבל ואותן תורנויות מטבח בחדר אוכל של חה"א שאני צריכה להשפיל את עצמי ולהוריד צלחות מהשולחן אחרי שהקצינים המגעילים האלה אכלו... מה התגייסתי בשביל להיות מלצרית????? למה בירוקים הקצינים יודעים להוריד צלחות ולרוקן אותן ובחה"א לא??!! זה רק גורם להרגיש כמה אני חיילת נחותה שלא שווה כלום!! קיצר קצת נסחפתי עם כל הדיבורים שלי! אני מקווה שביום ראשון שאני אגיע לבסיס וארצה לדבר עם הקפ"ס (קב"ן) היא לא תגיד לי "תזמיני תור" כי אני לא מוכנה לחכות יותר ואין לי שום כוונה להישאר עוד דקה ביחידה שלי אפילו אם זה אומר לדפוק נפקדות... דייי!!! אני לא מסוגלת יותר לא אכפת לי מה הסביבה תגיד עליי אח"כ!!! פעם אחת בחיים שלי אני רוצה לחשוב שנייה על עצמי!!!!!!!!!!!!!! מצטערת על ההודעה הארוכה תודה לכל הקוראים אותה ואשמח לקבל תגובות! אני פשוט מאוד מנסה להוציא את כל הכעס שלי שיש לי על " צבא הגנה לישראל" החוצה! תודה....
אני נמצאת בגימלים כרגע אחרי שהוצאתי אותם כי לא יכולתי יותר להישאר במקום המגעיל הזה שאני נמצאת בו (פיברקתי דלקת בשתן). החלטתי שאני יוצאת מהמקום המגעיל הזה שנקרא צבא! מקום צבוע, שפל ואין לי מילים לתאר אותו בגלל שהוא כל כך מגעיל! התגייסתי עם מוטיבציה מאוד גבוהה לשרת בצה"ל ולתרום מעצמי ומהיכולות שלי, הייתי בטוחה שהשירות יספק אותי ואני אלך בגאווה עם מדים ברחוב... אבל לא! הצבא זה לא כמו שהיינו רואים בסדרה "טירונות" שעושה כל כך הרבה מוטיבציה לפני שמתגייסים-( למרות שזה נשמע קצת מצחיק- כאילו כולה סידרה)... החלטתי... שאני לא מוכנה להישאר שם עוד רגע אחד קטן!!! מתוך כל החצי שנה שאני משרתת לא היה רגע אחד שחייכתי! אני בדיכאונות וכל יום אני נהיית לחוצה ועצבנית ועצובה מחדש! אמרתי לעצמי- אולי אני אעבור מקום\יחידה אבל זה בעצם לא משנה בכלל! כל הצבא אותו הדבר ובכל מקום בסופו של דבר נמצא אותו זבל ואותן תורנויות מטבח בחדר אוכל של חה"א שאני צריכה להשפיל את עצמי ולהוריד צלחות מהשולחן אחרי שהקצינים המגעילים האלה אכלו... מה התגייסתי בשביל להיות מלצרית????? למה בירוקים הקצינים יודעים להוריד צלחות ולרוקן אותן ובחה"א לא??!! זה רק גורם להרגיש כמה אני חיילת נחותה שלא שווה כלום!! קיצר קצת נסחפתי עם כל הדיבורים שלי! אני מקווה שביום ראשון שאני אגיע לבסיס וארצה לדבר עם הקפ"ס (קב"ן) היא לא תגיד לי "תזמיני תור" כי אני לא מוכנה לחכות יותר ואין לי שום כוונה להישאר עוד דקה ביחידה שלי אפילו אם זה אומר לדפוק נפקדות... דייי!!! אני לא מסוגלת יותר לא אכפת לי מה הסביבה תגיד עליי אח"כ!!! פעם אחת בחיים שלי אני רוצה לחשוב שנייה על עצמי!!!!!!!!!!!!!! מצטערת על ההודעה הארוכה תודה לכל הקוראים אותה ואשמח לקבל תגובות! אני פשוט מאוד מנסה להוציא את כל הכעס שלי שיש לי על " צבא הגנה לישראל" החוצה! תודה....
