בטח חשבת כשקראת את ההודעה;
"נו, תראה את הילד שמנת הזה, רוצה חבר חושב שנפל עליו העולם.." אז לא. רק שתדע, שאני ממש לא ככה, ואת כל מה שיש לי, עבדתי קשה בשביל להשיג. את האוטו לא גנבתי, את החברים רכשתי באמון הדדי ועם השנים, אהבה? זה לא פשוט כמו שאתה חושב.. זה לא שאני יושב ובוכה עם עצמי שאין לי חבר, ממש לא, זה משהו יותר עמוק, יותר פנימי ונפשי. אמנם כמו שאמרתי יש לי המון חברים, אבל אני מרגיש לבד, ולווא דווקא בגלל שאין לי חבר, אלא דווקא בגלל שאין לי עם מי לחלוק את אתחושות האמיתיות שלי, את מה שיש בפנים ולא רק את מה שרואים מבחוץ.. תבין שלפעמים, מרוב תחושת הבדידות אני ממש ממש נכנס ללחצים נפשיים עד כדי כך שקשה לי לדבר אפילו.. כן כן גם ל"לחייך" זה יכול לקרות.. אז אני לא יודע למה התכוונת בהודעה שלך, באמת שלא, אז רק שתדע שאין דבר כזה "הלוואי שהיו לי את הבעיות שלך", ואין גם ההפך, כי כל אחד חי את חייו כפי שהתרגל וכפי שלמד, ואין אחרת בשבילו.. מקווה שהבנת, חן.
