טוב אחרי שנה וארבע, גם אני פה

[the matkalist]

טוב אחרי שנה וארבע, גם אני פה

בעקבות הצבא התחילו לי בעיות אישיות קשות, אני מרגיש שזה מטריף אותי, אני פוגע בסביבה הקרובה שלי,אני בוכה לעיתים קרובות, חוטף התקפי חוסר בטחון עצמי נכנס לדיכאון האם קב"ן יעזור? אני לא רוצה שזה יהווה לי סעיף, אני יכול לטפל בעצמי בעזרת פסיכולוג? מה ההשלכות ?

 

[the matkalist]

הכל הבל הבלים

אמרה קהלת, כנראה שגם צדקה אני מעדיף להשאר על שם בדוי, כמו בפרטים...תודה אז ככה: הסיפור שלי מורכב, שנה וחמש בצבא, ביחידת דובדבן, שהתגייסתי רציתי לשנות להשפיע, לעשות את השירות הכי טוב שיש, על מנת שאוכל להשפיע בדו קיום ולא יגידו שאני מדבר סתם . כן הגעתי ליחידת דובדבן, מעבר לפוזה ולאקדחים ולזה שחטפתי מכות שנה וארבע, הרגשתי שפשוט עושים לי שטיפת מוח, מלמדים אותי להיות חיה, איפה הערכים שלי? איפה האידיאולוגיה? עליה כבר מזמן איין מה לדבר, איבדתי אותה. יצאתי גם לקורס צמלפים, אחרי שהכריחו אותי, שבוע שעבר זה קרה בקבטיה, נאלצתי לירות בחמוש ובעוד דמות שבאה למשך אותו, אותה דמות למעשה היא אישה בת 50 שלא עשתה כלום, יש לי יסורי מצפון, אני מכניס את עצמי למערבולות וסרטים, איך לקחתי חיים של אישה, מבוגרת, בגיל של דודה או סבתא חביבה. הבנתי אח"כ ביחידה שמעודדים את זה, שאין בעיה עם מוסר, אז מה זה לגטימי? "כן, יש לך יכולת אלוהית" אמר המפק"צ..תעריך אחרי זה היו עוד תקריות במעצרים, ראיתי איך חבריי נהיו חיות מרביצים לילדיםם, לאנשים תמימים...למה? סתם כי המבוקש עבר פה לפני יומיים . אני כרגע נפקד כשלושה ימים, אני לא יכול מנטלית לחזור לשרת ביחידה, הגעתי למצב שאני חי חיים כפולים, חיי האזרחות וחיי הצבא, אני שונא את עצמי במדים. מה ניתן לעשות ? תודה רבה וסליחה על הטקסט הארוך

 

[the matkalist]

רק תיקון

צמלפים=צלפים

 

[Gagech]

אתה צריך לדבר עם קב"ן

הוא יכול לעזור, אל תחשוש לדבר איתו ולהגיד לו את הדברים כמו שהם,הוא יעזור לך וההקלה תהיה גדולה. מאחל לך שתצליח!

 

[סהר-תמיכה]

הכאב והמצפון אינם הבל הבלים..

אתה מספר בגילוי לב על הקושי שלך עם השירות הצבאי שלך.. על המוסר שלך שמתנגש עם הפקודות של היחידה בה אתה משרת.. על הקושי שלך עם המוסר של שאר מי שמרת איתך לעומת המוסר שלך עצמך.. ואותו קושי גורם לייסורים גדולים אצלך.. ייסורים שלא נותנים מנוחה, ולא מאפשרים לך להמשיך כאילו הכל כרגיל.. כי מאז הירי שלך באותה אישה, נראה שאתה מרגיש שאתה לא יכול להמשיך להסתובב כרגיל.. אולי ביחידה הסגורה בה אתה משרת, קשה לך לבוא למפקד לשיחה גלויה ופתוחה.. אולי אתה לא מרגיש בנוח מולו להחשף.. ובכל מקרה, טוב שכתבת כאן.. ששחררת קצת מהעול והמועקה שאתה סוחב איתך... אולי אפשר לפנות לאנשי מקצוע בצבא (קבן למשל, דרך רופא היחידה) או לברר אצל קצינת פניות הציבור איזה גורמים אחרים בצבא יוכלו לסייע לך..

 

[להבה שכזאת]

תראה

אתה עובר המון בצבא, חוויות קשות, מראות מזעזעים ועם כל אלה אתה חוזר הביתה ואף אחד לא יודע איזו מלחמות אתה מנהל בתוכך עם עצמך. כל מה שאתה עובר עכשיו, עבר גם על אחי וגם הוא שירת בדובדבן. למרות שזה היה לפני הרבה שנים אני זוכרת כמה שהוא היה יושב ונמצא במחשבות עם עצמו, עצבני כל הזמן ולא ידענו מה הוא עובר, אבל ידענו שמשהו קורה. לא ידענו איך לגשת אליו, איך להתמודד ואף פעם אתה לא יכול להגיד את הדבר הנכון כי זה לא קיים. אתה צריך לדבר עם גורם מקצועי, להוציא את כל האיכסה הזה שאתה אוגר בתוכך, להתמודד עם מה שאתה עובר ועושה. אתה פאקינג עוד ילד תהיה סלחני עם עצמך!!! כל לוחם מרגיש את התחושות האלה אבל מלמדים אותם להיות גיבורים לא להוציא כלום. אבל בשביל הבריאות הנפשית שלך אתה צריך להוציא את זה ולהתמודד עם זה. אתה צריך להסביר למפקדים שלך על הקשיים שלך, ושאתה צריך לראות קבן. אל תישאר ניפקד תחזור ותתמודד, תילחם על זה. תעדכן אותנו אנחנו פה בשבילך!

 

[m e l a f e f o n a]

אחרי שנתיים, 11 חודשים ו-3 שבועות

אתה יכול לבקש מהקב"ן 'שיחות'=שזה בעצם מה שתעשה אצל פסיכולוג-רק שפה אתה לא משלם 300$ לשעה. השיחות יכולות להיות על תקן שבועי/חודשי - אתה מחליט את זה יחד עם הקב"ן. אני בטוחה ב-90% שהשיחות לא מהוות סעיף,אבל אם אתה רוצה להיות בטוח במאת האחוזים-אתה יכול לשאול את הקב"ן לפני שתתחילו בתוכנית, או אפילו את הפקידה שתקבע לך את התור. המון בהצלחה,

 

[להבה שכזאת]

אז ככה

תמיד אתה יכול לפנות לקבן ולבקש ממנו ייעוץ. ומצד שני אם אתה יכול לממן פסיכולוג אז זה הרבה יותר טוב כי קבן אי אפשר לדעת באיזו תדירות תפגוש אותו. ולא כל חייל שפונה לקבן מקבל סעיף זה תלוי מה הבעיה שלך ואם התנאים שאתה נמצא בהם טובים לך בהצלחה