פיניקס -דאלאס
ניסיתי לחשוב מתי ראיתי דבר דומה בחיי. היה למכבי גמר יורוליג שבו היא פירקה ליריבה את החיים החל מהפתיחה, אבל המשחק התרחש בהיכל. ההתפרקות הביתית היחידה שמתקרבת למימדים האלו היא ברזיל-גרמניה ממונדיאל 2014, אותו 7-1 מפורסם. אמנם חווית הצפייה ההיא הייתה סוריאליסטית בהרבה, באמת הרגשתי שאני או הוזה או לפחות צופה באירוע חד פעמי, אך קיים מקום להשוואה.
הסאנס סימנו את לוקה בהגנה לאורך הסדרה, במפגש הקודם הם הלכו עליו בשלב מוקדם והוא הגיב כמו דחליל. מספר דקות לאחר מכן הוא חבש מעין knee brace ובערך מאותו רגע הוא התחיל לשמור. עמד על שלו ולכן פיניקס חדלו מלסמן אותו, מכיוון שהמשמעות היא לערב שחקן התקפה בינוני (בנפח לא רצוי) עליו ככל הנראה החביאו אותו. הלילה הוא שוב הגיב בחדות, מעניין שבוקר מקבל חופשי שבחים על השיפור שלו בהגנה אבל לדעתי אם לוקה לא מתעצל או נח הוא בקלות טוב ממנו. כמובן שגם אם היינו מקיפים את יוקיץ' בארבעה מרקוס סמארטים בגדלים שונים עדיין לא היינו עוצרים את פיניקס על 27 נקודות במחצית, אפילו אם הסדרה הייתה מתארכת לכדי 100 מפגשים ובשלושה מהם פיניקס עולה עם 4 שחקנים שאחד מהם הוא ג'ורג' היל.
כל החסרונות שלהם צפו מוקדם מהצפוי - אין כישרון טופ 10 (או לחלופין אופציה 3 ברמה גבוהה), יותר מדי finesse, פחות מדי סייז ביחס לעמדה. הם דאגו לעבות את הקו הקדמי לקראת מפגש עתידי עם מילווקי אך שכחו את המחסור בסמול בול 5 בדקות הספסל מול הקליפרס. בתור קבוצת ריבאונד גבולית (אם כי שם הם ניצחו) שלא מבקרת המון על קו העונשין הכדורסל שלהם מושתת על היכולת של פול לשלוט בקצב ולמצות כל פוזשן באשר הוא. דאלאס גברו עליהם באותה גזרה, מרחו פוזשנים עד לשנייה האחרונה בהתאם לצורך ומאידך לא היססו להרים שלשות במעבר. ביצעו לחץ על הכדור וכפו עליהם איבודים לא אופיינים בנוסף לכך.
במהלך הסדרה פול הסיר את השרשרת של האישה האדומה ממשחקי הכס ושכח אותה על שידת הלילה. הבנאדם הזדקן כמו ראש ממשלה טרי שנה לתוך הכהונה שלו, רק שהוא עבר את התהליך בפחות משבוע. חדוות החיים של אייטון נשנעת עליו. אם הוא נעלם בתור סקורר האחרים פשוט נמחקים.
עוד בקטנה
*הסאנס יכולים להאשים רק את ליל וויין. כינה את לוקה a ho בטוויטר ועוד העז להופיע למשחק. הפסד בטוח.
*ברונסון נכנס רשמית לדיבור של הטופ 50 בליגה. לא נשמע מחמיא במיוחד עד שאתה מבין מי השמות שמסתובבים שם.
*קאם ג'ונסון השתפר בתור שומר אישי, חדשות טובות להמשך מבחינתם. כמובן שלא עזר לו להימנע מלאכול שלשות על הראש.
*WTF דינווידי.
בקצרה על בוסטון - מילווקי (נרחיב בהמשך)
חבל שלא היה מעט יותר תחרותי, הגיע לנו סיום ראוי לסדרה מצוינת.
בעיקרון מילווקי died by the three. חזרו לשיטה הישנה אך רמת הביצוע שלהם נפגעה ככל שהסדרה התקדמה, אפשרו מבטים שכמעט בלתי ניתן להחטיא.
קואץ באד הסיט את לופז לדריק ווייט על מנת לעקוף את הנזק מכיסוי הדרופ, בנו על כך שימכור אותם, וואלה עבד בהצלחה יתרה עד למחצית. הבעיה היא שהם בנו על מכירה גם מצדו של גרנט וויליאמס, ופה מדובר בטעות פאטלית. גרנט הוא לא מסוג הטיפוסים שימכור אותך. קיבל אור ירוק לזרוק במידה ומשאירים אותו פנוי, התוצאה? 7 שלשות (השווה שיא לגיים 7) ו-27 נקודות,יכל לספר לנכדים שקלע יותר מיאניס (25) בפחות זריקות ונעל אותו בצד השני. כמו אותו סיפור של סקאלבריני רק על אמת.
בנוסף באד העביר את הולידיי על טייטום, פחות אהבתי. אני מבין את החשש מהתלקחות, אבל מתיוס הסתדר איתו לא רע ובראון פחות taxing מג'ייסון.
כושר הקליעה של טייטום היה סופר מהותי כאמור, ברגע שהפסיק להחטיא את הפול אפ מול לופז הם חזרו להשיג יתרון ראשוני על ההגנה בתדירות הרצויה ובכך שיפרו את איכות המבטים.
בוסטון בשקט בשקט החזירו להם בקטע דומה, צופפו יותר על יאניס מבתחילת הסדרה ולמעשה הכריחו אותם לזרוק מחוץ לקשת גם הם. 4-33, אין הרבה מה להוסיף. הסלטיקס השתדלו להימנע מחילוף ולכן קיבלו טו מן גיים בין ג'רו לגריק פריק. הבעיה של הבאקס היא שלא היה כלום מסביב. לופז ופורטיס היחידים שתרמו משהו, והראשון פחות מתאים למצ'אפ הנוכחי. בפריוויו שאלתי האם ההרכב הגבוה של בוסטון יהיה מלעשה הכרח? לבסוף ההעדרות של רוב-וויל דווקא סדרה להם ריווח רצוי והפכה את הנוכחות של לופז למעין חולשה. עוד נאמר שתייס נתן הופעה כבירה (ברצינות) במעט דקות ששיחק. הורפורד נקלע לבעיית עבירות ונוצרה לה הזדמנות מבחינת מילווקי לצאת לריצה, תייס הגיב בהגנה מצוינת והם אפילו ניצחו את אותן דקות וירדו להפסקה ביתרון מעודד.
