מודה ועוזבת
New member
חשיפה
השם הבהב לי מהרגע הראשון.המילים נגעו כמו שבחיים שלי לא קרה לי דבר כזה.זה היה נראה כדבר הכי בלתי צפוי- להשיג אותו.איפה אני ואיפה הוא... וזה קרה.גילוי לב קטן שלי גרם לכל הסערה.מילים מגרות על מילים.ואני בוחרת להצעלם.כל יום קוראת את המילים מיליון פעמים.ושוב מתרגשת ושוב נרטבת...הבנות במשרד לא הבינו למה יום אחד אני עם מצב רוח וביום שאחריו אני בדאון.חודש כמעט שאני מסוחררת עד מעל לראש.אף אחד לא יודע.זה סוד.אתה סוד.אמרתי לך-אתה צריך להיות גאה על זה שאתה שמור כסוד.ועוד מבחורה? פינטוזים עליי ועלייך הפכו לעניין שבשיגרה."תזייני אותי" ביקשת ואני בתוכי עשתי את זה ושתקתי.עוד פירצה?למה?מה זה ייתן לי? לא יכולתי יותר.אני לא אומרת עלייך לאיש. אתה שלי. כמו(ככה אני מקווה לפחות...)שאני שלך.לקחתי את עצמי ונסעתי.הגעתי לידיים אוהבות.ידיים שמכירות כל פסיק בגוף שלי.הייתי חצויה.הגוף איתו.אבל הראש שם... אצלך.ניסיתי לא לדבר יותר מדי שמא תבין הכל.אבל יש הבנה.לפני יומיים או יום?זה קרה.אני מודה שהיינו אחד בתוך השנייה.בלי גבולות.בלי מסיכות. הייתי הכי ערומה לפנייך.אתה ידעת את זה.שאלת אם טוב,ועניתי שכן.טוב מדי בכדי שאני אתן לזה לגעת בי. נגעת בי.זיעזת אותי.נגעת במה שעם השנים העלה אבק. ביקשת חשיפה.יותר מזה?אני לא יכלה.פשוט לא מסוגלת. הייתי רוצה שתהייה בתוכי עכשיו,אחרי "משגל..."מטורף ותישאר שם. אצלי בפנים.שאני ארגיש את הדמעות שלך זולגות עליי. חשיפה ביקשת.הרי לך חשיפה.
השם הבהב לי מהרגע הראשון.המילים נגעו כמו שבחיים שלי לא קרה לי דבר כזה.זה היה נראה כדבר הכי בלתי צפוי- להשיג אותו.איפה אני ואיפה הוא... וזה קרה.גילוי לב קטן שלי גרם לכל הסערה.מילים מגרות על מילים.ואני בוחרת להצעלם.כל יום קוראת את המילים מיליון פעמים.ושוב מתרגשת ושוב נרטבת...הבנות במשרד לא הבינו למה יום אחד אני עם מצב רוח וביום שאחריו אני בדאון.חודש כמעט שאני מסוחררת עד מעל לראש.אף אחד לא יודע.זה סוד.אתה סוד.אמרתי לך-אתה צריך להיות גאה על זה שאתה שמור כסוד.ועוד מבחורה? פינטוזים עליי ועלייך הפכו לעניין שבשיגרה."תזייני אותי" ביקשת ואני בתוכי עשתי את זה ושתקתי.עוד פירצה?למה?מה זה ייתן לי? לא יכולתי יותר.אני לא אומרת עלייך לאיש. אתה שלי. כמו(ככה אני מקווה לפחות...)שאני שלך.לקחתי את עצמי ונסעתי.הגעתי לידיים אוהבות.ידיים שמכירות כל פסיק בגוף שלי.הייתי חצויה.הגוף איתו.אבל הראש שם... אצלך.ניסיתי לא לדבר יותר מדי שמא תבין הכל.אבל יש הבנה.לפני יומיים או יום?זה קרה.אני מודה שהיינו אחד בתוך השנייה.בלי גבולות.בלי מסיכות. הייתי הכי ערומה לפנייך.אתה ידעת את זה.שאלת אם טוב,ועניתי שכן.טוב מדי בכדי שאני אתן לזה לגעת בי. נגעת בי.זיעזת אותי.נגעת במה שעם השנים העלה אבק. ביקשת חשיפה.יותר מזה?אני לא יכלה.פשוט לא מסוגלת. הייתי רוצה שתהייה בתוכי עכשיו,אחרי "משגל..."מטורף ותישאר שם. אצלי בפנים.שאני ארגיש את הדמעות שלך זולגות עליי. חשיפה ביקשת.הרי לך חשיפה.